אימאן
סליחה, במי מדובר? לא לעיתים קרובות נתקלים באישיות שראויה באמת לתיאור הכפול "אייקון אופנה" ו"דוגמנית-על". אימאן היא דוגמנית-על ממוצא סומלי, שהייתה גם אחת החלוצות בייצוג של נשים שחורות בעולם האופנה. אפשר לומר בזהירות כי יכול להיות שלולא אימאן ופועלה המרשים בתחום האופנה, לא הייתה את נעמי קמפבל שעלתה לגדולתה אחריה. מעבר לקריירת הדוגמנות שלה, אימאן הייתה נשואה לדיוויד בואי – האייקון של כל האייקונים – ויחד הם היו הזוג המנצח בתחרות המדומיינת על תואר הפאוור קאפל של התרבות הפופולרית במאה ה-20.
היא נולדה במוגדישו בסומליה, מוסלמית הדוברת בשטף שש שפות, ויש לה יופי ייחודי מהסוג שמוריד אותך על הברכיים בהכנעה. בשנת 1975 היא סימנה וי על הסיפור הכי נדוש בעולם האופנה, שמתחיל במילים "ואז, במקרה, נתקל בה צלם אמריקני". סיפור נדוש עם כמה טוויסטים קטנים של לימודים באוניברסיטה בניירובי, נישואים בגיל 18 ליזם סומלי, מעבר חפוז לניו יורק עם מסמכים מזויפים ותעלול שיווקי שפוברק עבור העיתונות האמריקנית על כך שהתגלתה בג'ונגלים של אפריקה. התקשורת, בתורה, הפכה אותה לממתק האקזוטי המתבקש, כחלק ממסורת הקיטש שאמריקה אוהבת למכור ולקנות.
אימאן ב-1983
ב-1989 היא הודיעה על פרישה מדוגמנות, ומאז היא לא מפסיקה לעבוד – קמפיינים למותג ג'ינס, לבתי האופנה ולנטינו, קנזו, טומי הילפיגר ולאחרים שעומדים בתור בתקווה שתסכים לקשט את המודעות שלהם. היא בוררת בקפידה, נעתרת רק למה שחשוב לה ואומרת יותר לא מכן, ועדיין – היא לרגע לא נעלמה מהעין הציבורית ומזירת האופנה.
למה אייקון? עבודת הדוגמנות הראשונה שלה הייתה במגזין ווג תוך שנה מאז שנחתה בניו יורק, והחודש, בגיל 67, היא סוגרת מעגל על השער של ווג בריטניה, מצוידת באותה גזרה צנומה, עור בגוון ברונזה וצוואר שלא נגמר.
אימאן על שער מגזין ווג הבריטי לינואר 2023
לאורך קריירת הדוגמנות המפוארת שלה, היא שימשה כמוזה של הלסטון, ג'יאני ורסאצ'ה, קלווין קליין, איסי מיאקי, ובמיוחד איב סן לורן שכינה אותה פעם "אשת חלומותיי". אימאן, יפה, גבוהה ורזה, הביאה איתה מראה אפריקאי מעודן ואפיל אריסטוקרטי שהחליק בגרון בקלות גם לחובבי בלונדיניות. במיוחד בעולם המערבי של שנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20, שבו צרכו אקזוטיקה כאילו מדובר בבקבוקי קוקה קולה מתגלגלים במדבר.
היא הצטלמה לכמה סרטים, בעיקר על תקן קישוט נאה ושותק, ופנתה לעסקים, שם הצליחה הרבה יותר כשזיהתה את הנישה הגדולה והרעבה לאיפור לבעלות עור כהה ויצרה עבורן מותג שהתמחה בתמרוקים המיועדים רק להן. ב-1992 היא התחתנה עם דיוויד בואי, ילדה את בתם, ונשארה נשואה לו (הישג נדיר בחוג החברתי הנדון) עד למותו ב-2016.
תמונה של אימאן שצילם דיוויד בואי, 1998
בשנת 2001 היא הוציאה את האוטוביוגרפיה I am Iman. בניגוד לביוגרפיות של דוגמניות אחרות שמתרכזות בצילומים מזן ה"הנה אני יפה ליד עץ והנה אני יפה (בביקיני) ליד נחל", כולל הטיפים ההכרחיים לתחזוק היופי המצולם, זו של אימאן הייתה הרבה יותר פוליטית ורוויה בביקורת על הגזענות האמריקנית שבתוכה ניהלה בהצלחה לא מובנת מאליה את הקריירה שלה. אבל אין מה לדאוג, בין העמודים אפשר בכל זאת לאתר גם את צילומי הדוגמנות המתבקשים.
לפני כשנה היא הוציאה בושם שנועד להנציח את סיפור האהבה שלה עם בואי, או כפי שהיא כינתה זאת "דרך לעבד את האבל". בכלל, מאז מותו של בואי אימאן זוכה לפריחה מחודשת באירועי האופנה השונים, ומשתפת פעולה עם בית האופנה ולנטינו בשלל שמלות דרמטיות שמאפיינות את המותג בשנים האחרונות. ב-2021 היא העבירה את כתר "אייקון האופנה" שבו זכתה 11 שנים קודם לכן לראשה של זנדאיה – בעצמה מוזת מעצבים בעלת שם פרטי בלבד.
למה לא? לכל דיווה יש איזו פדיחה מתועדת של משהו שהיא לא הייתה צריכה לעשות. במקרה של אימאן אלה אומנם לא צילומי פפראצי של השתכרות במועדון, אבל ההנחיה הרובוטית והמגושמת שלה על תקן היידי קלום בגרסה הקנדית של התוכנית "פרויקט מסלול" הייתה חוויה קשה לצפייה.
ובכל זאת: על השער של ווג בריטניה הטרי לינואר 2023 היא מופיעה עם הכיתוב "תמיד ידעתי מה אני שווה". לאימאן שמורות זכויות רבות כדוגמנית-על פורצת דרך, אבל מעבר לכך היא גם חלק מהצפה מבורכת (אפילו אם לא מספיק גורפת) של נשים מבוגרות שנראות נהדר, עם או בלי עזרים מעולם הפלסטיקה, שמחוזרות על ידי בתי אופנה נחשקים, ושמנכסות לעצמן נתח משמעותי מהנראות המתגוונת של עולם האופנה הנוכחי. הן עושות את זה על גבי שערים של ירחוני אופנה, על שטיחים אדומים ובעולם הווירטואלי של הרשתות החברתיות. בפרפרזה על סיסמאות להט"ביות שמקבלות בימים האחרונים משמעות מחודשת, גם אותן נשים כמו-צועקות לעולם: "אנחנו יפות, אנחנו כאן, תתרגלו לזה".
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.
