השנה גילתה הדוגמנית סאן מזרחי את תעשיית האופנה הישראלית מחדש. מי שבחמש השנים האחרונות הייתה לדוגמנית הישראלית המצליחה בעולם עם קמפיינים לשאנל, פנדי, מייקל קורס, בננה ריפבליק ואחרים – הצטלמה בשנה האחרונה לכמה קמפיינים מקומיים. השבוע היא צירפה לרשימת לקוחותיה גם חברת ההלבשה הביתית והתחתונה דלתא, והצטלמה לקמפיין של בגדי בית וחוץ לצד השחקנית והפרזנטורית הוותיקה של המותג אליאנה תדהר והדוגמנית מישל גרציג.
"הורדת הרגל מהגז הייתה בחירה מודעת, בתהליך שהחל כבר לפני השנה האחרונה", היא מספרת בריאיון מיוחד ל-ynet על סט הצילומים, שבו היא נדרשה להיאבק במערבולות רוח באזור מתחם העסקים של ביצרון ולהחליף בגדים בתוך אוהל כחול באמצע הרחוב. סיכוני המקצוע. "אני ממשיכה לעבוד, גם בחו"ל, אם כי עשיתי החלטה לא לצעוד בשבועות האופנה האחרונים. זה התאים לתקופה מסוימת, ובאמת, לאורך חמש שנים עשיתי את זה וקיבלתי מזה כל כך הרבה, אבל הרגשתי שזה כבר פחות מתאים לתבנית שלי".
"אם אני מתמצתת ומקרקעת את זה – אז לאורך תקופה ארוכה ביטאתי המון-המון יצירות של אנשים אחרים, של יוצרים מדהימים, וזה תרם לחלק עצום בהתפתחות שלי", היא מוסיפה, "עכשיו אני מרגישה שזה השלב שלי ליצור. אני יוצרת בחשאי כבר מאז שנולדתי, אבל עכשיו אני מרגישה שזה הזמן שלי. אני מסיימת תואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה בתרבות ופילוסופיה, עם דגש על תולדות האמנות בספרות, ובמקביל חוקרת תרבויות ומסורות עתיקות, ארכיטיפים, נפש, מיתוס וכדומה. ממש היום (ראשון, א"י) אני מקווה להוציא קורס חדש שעבדתי עליו בזמן הזה".
"עושה את מה שמעניין אותי, מסקרן אותי, וגם מה שמזין אותי כלכלית". סאן מזרחי לדלתא
(צילום: שלו אריאל)
כשהתחלת לדגמן היית בשנה א' בלימודי עיצוב אופנה בשנקר, שמהם פרשת. זה משהו שמעניין אותך לחזור אליו? להקים מותג עצמאי? להפוך לסטייליסטית? מרגיש שאת בכלל נמצאת עכשיו בעולמות הרוח יותר מאשר בעולם החומר.
"לאורך הקריירה תמיד אמרו לי שאני צריכה לפתוח מותג כלשהו: איפור, טיפוח, אופנה. ובכל פעם הייתה בי התנגדות נחרצת ממש. ניסיתי להבין מה מעניין אותי. יכול להיות שבהמשך אעשה אופנה. זה יכול לקרות, אבל כחלק ממשהו הרבה יותר גדול מלעצב בגדים. אופנה לא תהיה התכלית, אלא האמצעי להעביר מסר משמעותי יותר. סליחה אם התשובה אולי נשמעת מסתייגת, אבל זאת התשובה".
למרות ההסתייגויות שעולות בשיחה איתה על כמה נושאים והשיח שמתעופף לצדדים כמו התלתלים שלה המתבדרים ברוח, מזרחי עם הרגליים על הקרקע. מסבב שבועות האופנה האחרון בספטמבר-אוקטובר היא נעדרה, ולאורך 2026 הופיעה בארבע תצוגות בלבד לפי המידע שפורסם באתר Models.com – אשר ב-2024 שיבץ אותה ברשימת 50 הדוגמניות המצליחות בעולם.
עם מישל גרציג ואליאנה תדהר בקמפיין של דלתא
(צילום: שלו אריאל)
עם כניסתה לעולם האופנה ב-2021 היא הביאה איתה מראה מרענן, רב-תרבותי וסוער, שהיה שונה ממודל היופי דאז. האם היא מרגישה שהמראה שלה עדיין רלוונטי, או האם ייתכן שהבחירה שלה להיעדר מהמסלול היא חלק משינוי מודל היופי? "אני מרגישה שהוא עדיין רלוונטי, ואני רואה שיותר ויותר בנות מ'השבט הוויזואלי שלי', אם נקרא לזה כך, עדיין מופיעות על המסלולים של בתי האופנה הגדולים. ומעניין שדווקא בתקופה הזאת בחרתי להפסיק עם זה", היא מוסיפה בחיוך, "הייתי הצינור לכך".
"אני רואה שיותר ויותר בנות מ'השבט הוויזואלי שלי', אם נקרא לזה כך, עדיין מופיעות על המסלולים של בתי האופנה הגדולים. ומעניין שדווקא בתקופה הזאת בחרתי להפסיק עם זה"
מזרחי פרצה בעולם כמו דוגמניות רבות אחרות שהקריירה שלהן בישראל נותרה דוממת. עכשיו, כאמור, המאזן משתנה. "אני מאוד אוהבת לעבוד בישראל. זה תמיד נעים ומרגיש בבית. מחבק ועוטף. אני כן מאוד בררנית בסוף. אני בתקופה שבה אני שוזרת את דרכי החוצה מתוך העולם הזה – לא רק מחו"ל לארץ, אלא בכלל. לכן אני באמת מאוד סלקטיבית עם האנשים והעבודות שאני בוחרת".
את מדברת על מעבר מחו"ל לארץ, בעוד דוגמניות חולמות על המסלול ההפוך: מישראל לשוק הבינלאומי.
"אני ממליצה לכל אחת שסקרנית ורוצה לעשות דברים גדולים בעולם האופנה, להבין מאיפה זה נובע. בסוף, יש לי את חוויית הממשות ואת הניסיון עם הדבר הזה, ואני לא מרגישה שזה מספק אותי".
יכול להיות שהגעת לתקרת זכוכית בקריירה הבינלאומית?
"הגעתי. בעולם האופנה יש המון ביטוי, יצירה ואמנות, אבל יש בו גם הרבה שטחיות".
רצית שיפסיקו לראות בך רק פנים יפות?
"לא. זה לא זה, כי אני מרגישה שדווקא הערך העצמי שלי ממש לא מבוסס על הפנים היפות שלי, ולהפך – היה לי יותר חדש לסגל לעצמי שאני אישה יפה. זה משהו יותר פנימי. פחות מה רואים בי, מה חושבים עליי – אלא משהו שיותר נובע מעצמי".
אנשים שרואים אותך השנה בקמפיין של שאנל בעיצוב מתיו בלייזי, ישאלו, ובצדק: מה היא צריכה להצטלם לדלתא? האם המותג "סאן מזרחי" משנה כיוון?
"אין תוכנית אסטרטגית שיווקית שמישהו בקהל יבין. אתה יודע למה? כי זה מאוד לא אמפירי. זה הכול תלוי בהרגשה שלי. אני עושה את מה שמעניין אותי, מסקרן אותי, וגם מה שמזין אותי כלכלית. אין חוקיות".
"מרגישה שאני נפרדת מתקופה ממש יפה בחיים שלי". מאחורי הקלעים בצילומים לדלתא
(צילום: רפי דלויה)
אני מרגיש שזה גם גורלן של הרבה דוגמניות ישראליות מצליחות, שבסוף חוזרות לארץ ונדרשות לעבוד בשוק המקומי. מתוך המקום הזה תמיד עולה שאלת הפער: איך הן לא המשיכו את הקריירה הבינלאומית המצליחה שלהן?
"אני עדיין ממשיכה לעבוד בעולם, וגם בארץ. יש סטנדרטים מסוימים שאני דורשת להציב כדי שנוכל לסנן באמת. בסוף, התקציבים בישראל לא מתכנסים לתקציבים של חו"ל. אני טסה, עובדת, רק פחות מפרסמת את זה כמו בעבר. אז אולי הקהל הרחב פחות רואה ויודע מזה".
כי על המסלול רואים, בניגוד לימי צילום.
"הייתה תחושת געגוע לחוויה הזאת. הרבה פעמים הבית שלי היה שם יותר מכאן. זאת הייתה השגרה שלי, ואני מרגישה שאני נפרדת מתקופה ממש יפה בחיים שלי. מוזר לי להיות בבית ולחוות את זה מרחוק, אבל בחרתי בזה בלב שלם".
עד כמה שלוש השנים האחרונות פגעו בעבודה שלך?
"לא באופן ישיר. אולי היו דברים מאחורי הקלעים, אבל לא שאני יודעת עליהם. בכלל, אני חושבת שבאופנה עילית כולם באים לעבוד באופן מקצועי ואין מקום לזה. אולי זה קורה במותגים שבשוליים. בחוויה שלי, זה תמיד היה סופר מקצועי".
"בליהוק לתצוגות תמיד דרשו מינימום מידות וכאלה. תמיד אמרו לבנות 'את לא רזה מספיק' או 'לא גבוהה מספיק'. אני, אגב, אף פעם לא עמדתי במידות אלא נחשבתי 'חריגה'"
בעשור האחרון דיברו רבות בענף האופנה על אותנטיות, גיוון, דימוי גוף. עד כמה את מרגישה שזה באמת שינה את השיח בתעשייה?
"אני לא מרגישה שזה השתנה בשיח הכללי, בניגוד לשיח ברשתות החברתיות – שם זה נוכח מאוד. בליהוק לתצוגות תמיד דרשו מינימום מידות וכאלה. תמיד אמרו לבנות 'את לא רזה מספיק' או 'לא גבוהה מספיק'. אני, אגב, אף פעם לא עמדתי במידות אלא נחשבתי 'חריגה'. אז אולי למרות הסטנדרט המאוד ספציפי, יש כאן שינוי".
אני מניח שצריך חוסן מנטלי משמעותי כדי לשרוד את זה.
"מאוד, מאוד, מאוד. כי הם גם אף פעם לא לוקחים אחריות – זאת את שלא מתאימה. אבל התאמתי להמון מקומות אחרים, אז אין לי את החוויה של כישלון. אני רק מדמיינת את ההלקאה העצמית והשיפוטיות שהרבה אחרות מרגישות. לכן את חייבת חוסן מנטלי וביטחון עצמי. הגוף שלך מופקע ממך כל הזמן. זה כל כך רגשי, תודעתי ורוחני הרבה יותר ממה שאנשים יכולים לחשוב. זה כל הזמן לעשות את הסנכרון מחדש ולדעת איך להציב גבולות. אחרת את עלולה להפוך לחפץ".
בתחילת השנה במילאנו: סאן מזרחי בתצוגת סתיו-חורף 2026-27 של בוס
(צילום: באדיבות סוכנות אינץ' מודלס)
מהשיחה עם מזרחי (28) עולה כי עבודת הדוגמנות אצלה עוברת טרנספורמציה. לא יפתיע אם בשנים הקרובות היא תעזוב את המסלול ותפציע בתחומי האמנות והטיפול. בניגוד למפורסמות אחרות, היא גם לא חוששת להביע דעה ובבחירות האחרונות אף סיפרה לעוקבות שלה שהיא רוצה שינוי פוליטי. בשיחה איתנו היא בחרה להצניע את הדברים.
"אני מרגישה שעשיתי מה שיכולתי עד הרגע שבו יכולתי להשפיע במידה מסוימת, ומעתה ואילך – אני משחררת שליטה", היא אומרת, "אני מרגישה שהמציאות השתנתה, בעיקר לאור השנים האחרונות שעברנו, וגם דברים והסדרים שהתאימו בעבר לא בהכרח מתאימים לתבנית הנוכחית, ויש להסתנכרן עם זה, ולהתאים. כלומר, התבניות הקודמות כבר לא מתאימות למציאות הזאת. אני חושבת שבאופן כוללני צריך משהו חדש, משהו אחר".
"אני מתאהבת בקלות כשזה נכון, לא בכל אחד". מאחורי הקלעים בצילומים לדלתא
(צילום: רפי דלויה)
בשנה האחרונה היא גם התארסה לבן זוגה, שחק בציר, לאחר שהתגרשה לפני כשנה וחצי מבעלה הראשון לאחר תשע שנות זוגיות. "ברור שלאירוסים הייתה השפעה על הבחירה להוריד הילוך בדוגמנות, אבל זה מסע שהתחלתי כבר לפני שלוש שנים. אני מנסה, ביני לבין עצמי, להבין מה קורה, להטיל ספקות. ורק בשנה האחרונה זה מקבל חיים בחוץ".
את מתאהבת בקלות?
"הלב שלי פתוח. אני מתאהבת בקלות כשזה נכון, לא בכל אחד".
יש חתונה בקרוב?
"יש תאריך, אבל אני שומרת אותו כרגע לעצמי".
