"שקרן, נרקומן, אלכוהוליסט ומכור לסקס" – במילים אלו תיארה השבוע גורו האופנה נטלי מאסנה, מייסדת אתר מכירות היוקרה הנודע Net-a-Porter ולשעבר יו"ר מועצת האופנה הבריטית, את בן זוגה לשעבר, יזם האופנה השבדי אריק טורסטנסון, בתביעה אזרחית שהוגשה בסוף השבוע לבית המשפט העליון בלוס אנג'לס. מה שהחל כסיפור אהבה נוצץ לפני 14 שנים, הסתיים בשיברון לב, מפח נפש ומיליוני דולרים שהלכו לסמים, אלכוהול וזנות, כפי שנחשף בימים האחרונים במדורי האופנה העסקית ועמודי הרכילות בחו"ל, שחוגגים על סיפורה של אחת הנשים החזקות בעולם האופנה.
לפי כתב התביעה, מאסנה (60) נותרה "שבורת לב" לאחר שגילתה כי טורסטנסון בגד בה לאורך כל שנות הקשר שלהם. לדבריה, היא "הוציאה יותר מ-95 מיליון דולר במהלך הקשר על נכסים יוקרתיים, הוצאות מחיה, חופשות ועוד, בהתבסס על הבטחותיו של טורסטנסון להשיב לה חלק מהכספים". טורסטנסון (47) מואשם כי השתמש במאסנה לצבירת "הון חברתי", בעוד היא נותרה לדבריה "חסרת אמצעים עם בנו". ב-2017 הביאו השניים לעולם בן באמצעות פונדקאית. במסמכי בית המשפט נטען במפורש: "ברגע שסיים לבזבז את כספה של מאסנה – הוא עזב".
8 צפייה בגלריה
"ברגע שסיים לבזבז את כספה של מאסנה – הוא עזב", נטען בתביעה. מאסנה ואריק טורסטנסון
(צילום: Pascal Le Segretain/Getty Images)
טורסטנסון הוא איש עסקים שבדי, שיחד עם שותפו יינס גרדה החזיק בקבוצת המדיה Saturday Group, האחראית בין היתר על הנראות של אתרי קבוצת נט-א-פורטה. השניים הקימו יחד גם את מותג האופנה Frame, המתמחה במוצרי ג'ינס. את מאסנה הכיר ב-2009 בזמן שהייתה נשואה לארנו מאסנה, בנקאי השקעות שאותו פגשה בקרנבל בנוטינג היל. השניים התגרשו ב-2011 כשיש להם שתי בנות מתבגרות, איזבלה ואווה.
טורסטנסון טרם הגיש כתב הגנה. כיוון שהשניים לא נישאו, מאסנה דורשת פיצויים בגין הפרת חוזה, הונאה וגרימת מצוקה רגשית. "מדובר במקרה של גבר שניצל את ההון והמותג של מאסנה כדי לבנות עושר, בזמן שהיא נשאה ברוב העלויות", נטען במסמכי התביעה, "התובעת דורשת את מה שכל משקיע היה דורש – תשואה הוגנת ושוויונית על ההשקעות שביצעה, הערך שיצרה והעלויות שנשאה".
הטענות שמופיעות בכתב התביעה מציגות כי הסימנים הראשונים לצרות הופיעו ב-2024, כאשר מאסנה הבחינה לכאורה כי בן זוגה נעלם בלילות ושותה לשוכרה. בהמשך, כך לפי התביעה, מצאה בקבוק של תרופה בשם ולציקלוביר, שלדבריו נועדה לטפל בפריחה בעור, אך התברר לה כי מדובר בתרופה לטיפול בהרפס. לטענתה, למרות שניסו להתחיל טיפול זוגי, התנהגותו של טורסטנסון הידרדרה, ובשלב מסוים הודיע כי ברצונו לסיים את הקשר.
8 צפייה בגלריה
נטלי מאסנה עם אריק טורסטנסון לאחר קבלת תואר הכבוד דיים, 2016
(צילום: John Stillwell - WPA Pool/Getty Images)
לפי הדיילי מייל הבריטי, בחודש מאי גילתה מאסנה כי בן זוגה ניהל "חיים כפולים במשך שנים רבות". במסמכים שצורפו לכתב התביעה, מופיעים מסרים ותמונות של טורסטנסון שהעידו על ריבוי קשרים רומנטיים עם נשים צעירות, חלקן מוכרות לה. כשהתעמתה איתו, הודה לכאורה כי היה "שקרן, אלכוהוליסט, מכור לסמים, מכור למין בשבע השנים האחרונות".
עוד נטען כי שכר שירותי מין ועשה שימוש בסמים, בהם קוקאין, תוך כדי נסיעות עבודה. למסמכי התביעה צורפו הודעות טקסט בינו לבין סוחר סמים. בנוסף, נטען כי שכר נערת ליווי ימים ספורים לאחר שחגגו יחד את קליטת העובר אצל פונדקאית. באירוע אחר, במהלך חופשה משפחתית, שלח לכאורה הודעה לאחת ממאהבותיו שבה כתב כי הוא "בגיהינום".
ב-27 עמודי התביעה מתואר כי בעוד מאסנה, על אף עושרה, נסעה במכונית קטנה וטסה במחלקת תיירים, בן זוגה עודד אותה לאמץ אורח חיים ראוותני. "הוא התעקש על טיסות במחלקה ראשונה או במטוסים פרטיים, מפני שדאג למראית עין", נכתב, "בסופו של דבר, נחשפו שקריו של טורסטנסון ככאלה. כל אותה עת הוא זמם לרמות את מאסנה, לקחת את כספה שהרוויחה ביושר, ולשכנע אותה להשתמש בהשפעתה ובמשאביה כדי לקדם ולתמוך בו – בפומבי ובפרטיות – תחת מצגי שווא".
מעסק ביתי להצלחה אופנתית חובקת עולם
בדברי הימים תיזכר מאסנה כחלוצה אופנתית שהפכה את קניות היוקרה לתעשייה משגשגת אונליין. הפרשה הנוכחית תופסת אותה לאחר עשור מאחורי הקלעים שבו שמרה על שקט תעשייתי. בכתבת דיוקן שפורסמה על אודותיה בדיילי טלגרף עם עזיבתה את נט-א-פורטה ב-2016, סיפרו עובדים לשעבר במגזין טאטלר כי מדובר באישה רגישה ושקטה, שממעטת לדבר ואשר הייתה מסתגרת בחדר ובוכה אם אחד העורכים היה מעיר לה על עבודתה. מצד שני, היו שתיארו דמות אמביציוזית שהוקסמה מטכנולוגיה חדשנית והצליחה לסחוף אחר רעיונותיה אנשים רבים.
8 צפייה בגלריה
נטלי מאסנה בתצוגת סתיו-חורף 2015-16 של אנטוניו ברארדי
(צילום: Jeff Spicer/Getty Images)
היא נולדה בלוס אנג'לס במאי 1965 כבת יחידה בשם נטלי רוני לעיתונאי רוברט רוני ולדוגמנית הבריטית ברברה ג'ונס, שבעברה דגמנה לשאנל. השניים הכירו בקפה דה פלור בפריז. את שנות ילדותה חילקה בין פריז ללוס אנג'לס, ולאחר גירושי הוריה כשהייתה בת 11 עברה לגור עם אביה בלוס אנג'לס.
בכתבת דיוקן שהוקדשה לה בעבר בניו יורק טיימס, סיפרה שגדלה כמעריצה של "גטסבי הגדול" ורצתה ללמוד בפרינסטון, לבושה אריגי טוויד ובגדי צמר. לבסוף, היא נרשמה לאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, הצטרפה לאחוות הבנות דלתא גאמא, אשר לדבריה, סייעה לה ליצור סביבת עבודה ידידותית לנשים.
הרקע המשפחתי-תרבותי – בין חדרי חדשות למסלולי התצוגות – עיצב את עינה העיתונאית ואת האינטואיציה האסתטית שיאפיינו את הפרויקט הגדול של חייה, להיות עיתונאית אופנה. "אני חושבת שעיתונות היא הכשרה מצוינת ליזם, כי היא תמיד גורמת לך לחשוב מהו הדבר הבא ואז להפיץ אותו לאנשים אחרים, כך שאפשר להגיד שהייעוד שלי נקבע מראש", אמרה בריאיון לכלכליסט ב-2011.
היא עבדה ב-Women’s Wear Daily ובמגזין W, ובהמשך הצטרפה למגזין הבריטי Tatler, שבו שימשה כעוזרת של איזבלה בלאו – אחת הדמויות המשפיעות באופנה הבריטית, ששמה קץ לחייה בשנת 2007. "היא הייתה בעיניי חכמה מאוד ואמיצה מאוד. אני זוכרת שהיא צילמה למגזין סלבריטאית בלוס אנג'לס ובחרה לה קרדיגן קשמיר רקום וקטן, וינטג', ופתאום כולנו רצינו קרדיגן קשמיר רקום. היא כמובן קנתה אותו ב-10 דולרים, וכולנו שילמנו מאות ליש"ט", סיפרה לטיימס.
את הרעיון להקמת נט-א-פורטה גיבשה בסוף שנות ה-90 במטרה שייראה וייקרא כמו מגזין, אבל יאפשר לקנות את הפריטים המופיעים בו בלחיצה. תפקידי העריכה וההפקה המגוונים העניקו לה הבנה עמוקה של האופן שבו נשים צורכות תוכן אופנתי ומה חסר להן כשהן מבקשות להפוך השראה לרכישה. "כולם אומרים שניסיתי להגדיר מחדש את הקמעונאות; בעצם רציתי להגדיר מחדש את המגזינים", אמרה שנים אחר כך.
8 צפייה בגלריה
מאסנה בתצוגת סתיו-חורף 2015-16 של ברברי
(צילום: Gareth Cattermole/Getty Images for Burberry)
ביוני 2000 הושק האתר מדירתה בשכונת צ'לסי. האגדה מספרת כי מאסנה חיפשה מכנסי ג'ינס לקנייה אונליין, אך לא הצליחה למצוא אתר מכירות שענה על צרכיה, וכך היה גם כשניסתה לרכוש פריטים אחרים ממותגי יוקרה באינטרנט. היא החליטה להקים מביתה את האתר המקוון נט-א-פורטה, שהציע חוויית קנייה חדשנית דאז: בגדי מעצבים שנבחרו בקפידה ונשלחו ללקוחות בחינם בתוך ארבעה ימי עסקים לכל היותר ולכל מקום בעולם, כולל לישראל, באריזות קרטון אלגנטיות בצבע שחור עם סרט סאטן תואם.
"עורכי מגזין תמיד מחפשים מה חדש, מה יהיה הדבר הבא, מה ויזואלי, מה יפה, מה מרגש, והם רוצים לספר סיפור", אמרה בריאיון שהעניקה לכלכליסט ב-2011. "לעומתם, קניינים בחנויות מעדיפים ללכת על בטוח ומנסים לשחזר הצלחות של מכירות קודמות. צרכנית אופנה שכבר יש לה הכול מחפשת חידושים – ולכן אני, כעורכת, מתמקדת במה שחדש ופורץ דרך. לכן אנחנו מנסים ליצור תחושה של מגזין מדהים שאפשר גם לקנות מתוכו".
מה שהחל כעסק ביתי עם 15 עובדים שארזו את בגדי המעצבים בחדר השירותים, הפך עם השנים לאחד האתרים החשובים בעולם, עם 2,500 עובדים המעניקים שירותים ממשרדי החברה בלונדון, ומאות מותגי אופנה שנשלחים ל-170 מדינות ברחבי העולם.
ב-2010 מכרה מאסנה את השליטה בחברה לתאגיד היוקרה השוויצרי ריצ'מונט, שמחזיק בין היתר בקרטייה ובשופארד. ב-2015 הוכרז מיזוג של נט-א-פורטה עם YooX, שהקים פדריקו מרקטי, ונוצרה קבוצת YOOX Net-a-Porter. שווי החברה המשולבת הוערך אז בכ-2.6 מיליארד אירו. לפי יומון האופנה WWD, מאסנה זעמה על הסכום שבו נמכרה החברה – 1.4 מיליארד דולר, שהיה לדבריה נמוך באופן משמעותי משוויה – 2.17 מיליארד דולר.
עבור Yoox, העסקה שנחתמה הייתה הוגנת ואף יקרה, וזאת לאור ההפסדים שהציג נט-א-פורטה בשלוש השנים שקדמו למכירתו. עבור תאגיד ריצ'מונט, היה מדובר במהלך אסטרטגי רווחי. גם מאסנה לא יצאה נפסדת, כמובן, כאשר משתי המכירות יחד גרפה לכיסה סכום של 150 מיליון ליש"ט. יום למחרת הרכישה, פרסמה חברת Yoox הודעה לקונית לעיתונות בת שתי שורות בלבד, שבה נמסר על עזיבתה של מאסנה את הקבוצה וכי היא לא תשמש יותר כיו"ר הקבוצה או תיקח חלק בפעילותה.
כוחו של נט-א-פורטה בשוק האופנה נבנה על שלושה ערכים. האחד, עריכה: האתר תיפקד כמו מגזין דיגיטלי עם שפה חזותית וטקסטואלית מוקפדת, שהפכה את חוויית הגלילה ל"תוכן" ולא רק לקטלוג. השני, תמהיל: שילוב של מותגי-על לצד מעצבים צעירים שנבחרו בקפידה, ובהמשך הרחבה לקטגוריות כמו בגדי גברים. ב-2011 הקימה מאסנה את אתר המכירה לגברים מיסטר פורטר ובהמשך גם את אתר העודפים Outnet. השלישי, תפוצת מעצבים: האתר שימש כפלטפורמה בינלאומית המציעה אריזה מגוונת. ניתן היה לקבל תוך כמה שעות או ימים בגדים של המעצבת הישראלית דודו בר אור ונעליים של המותג האיטלקי גוצ'י באותה חבילה.
לצד האסטרטגיה, מאסנה היטיבה לנסח מנטרות עבודה שהפכו לסימני דרך של תעשיית האיקומרס: "אסור לנו להתאהב בדרך שבה אנחנו עושים דברים – צריך להתמקד במה שהלקוחות רוצות", אמרה ב-2015 בריאיון לגרדיאן הבריטי. כך, בין עיתונות לאיקומרס, בין דירת סטודיו בצ'לסי לשוק גלובלי של מיליארדים, מאסנה הציבה סטנדרט חדש לקנייה דיגיטלית של אופנת יוקרה – מודל שמאז הועתק אינספור פעמים, אך נותר מזוהה במיוחד עם היכולת שלה לקרוא את מה שהצרכניות רוצות, לאצור עבורן פריטי לבוש מכל העולם, ולהניח אותם, ארוזים בסרט שחור, על מפתן הדלת.
