דורית רבליס (21), דוגמנית בינלאומית
דורית רבליס, איך הכול התחיל?
"הכול התחיל מאמא שלי. היא הביאה את הרעיון. זה לא שמישהו תפס אותי ברחוב, זה בא מיוזמתנו. פניתי לרוברטו ושלחתי לו כמה תמונות מביכות מהבת מצווה שלי. זה לא היה הכי וואו. הייתי כולי עם גשר וריבועים בשיניים. הוא אמר לי להגיע לאודישן. כשהגעתי אליהם, אחד העובדים שלו ישר קרא לי 'מיכאלה ברקו הקטנה' ומאז הכינוי דבק בי. כולם בסוכנות קראו לי ככה. הייתי בסך הכול בת 13 וחצי, פצפונת-גור. רוברטו ראה אותי לכמה דקות והחתים אותי ישר על חוזה. אחר כך הייתה דממה לכמה חודשים, עד שרותם גור, שהייתה סוכנת שלו, התקשרה לאמא שלי. הייתי בחופש הגדול בין כיתה ז' ל-ח'. היא הציעה לקדם אותי באופן אישי. ככה התמזל מזלי ורותם ואני התחלנו לעבוד יחד. היא שלחה אותי לעוד בוק והתחילה לסגור לי עבודות.
"היא אמרה שהיא רוצה להגשים לי חלומות ושאלה איזה מותג אני הכי אוהבת. אז אהבתי מאוד את TNT, אז היא סגרה לי צילומים לקמפיין שלהם עם ברק שמיר. התלהבתי בטירוף. אגב, היא גם הגשימה לי את החלום לעשות את פולו של ראלף לורן. בגיל 14 וחצי קיבלתי הצעה גדולה מחו"ל וככה התחילה הקריירה הבינלאומית שלי. רותם התלוותה אליי לכל נסיעה, וההורים שלי מאוד סמכו עליה. היא הייתה אז בסך הכול בת 23. עכשיו, כשאני כמעט בגיל שהיא הייתה בו, אני מבינה כמה היא הייתה קטנה וצעירה. היא הייתה כמו אחותי הגדולה".
9 צפייה בגלריה
"בארץ זה כיף להיכנס לאודישן. בפריז זה הרבה פוקר-פייס. את לא יודעת אם אוהבים אותך או לא"
(צילום: טל שחר)
מה קרה בחו"ל?
"בפריז רותם אמרה לי שאני הולכת לפגוש את אנתוני וקרלו, שהיה אז המעצב החדש של סן לורן, כי הוא רוצה לבחון אותי לקמפיין. הגעתי לאודישן והייתי עוד נמוכה. הייתי 1.70 מטר, לא 1.76 מטר כמו עכשיו. בחו"ל גובה מאוד חשוב. אז כמובן שעליתי על עקבים כדי להיראות יותר גבוהה ולא להיראות ילדה. הייתי בת 14 וחצי. בארץ זה כיף להיכנס לאודישן. בפריז זה הרבה פוקר-פייס. את לא יודעת אם אוהבים אותך או לא. יצאתי מהאודישן ולא ידעתי מה קורה. אחרי שעה, קיבלנו מרוברטו הודעה שהוא ממש אהב אותי ורוצה לסגור איתי בלעדיות לשבעה חודשים. זה היה מטורף. הייתי אמורה לעשות גם קמפיין וגם תצוגה. שבועיים אחר כך טסתי כבר לצילומים של סן לורן בניו יורק. זו הייתה הפעם הראשונה ועוד לא ידעתי אנגלית. רותם תירגמה לי הכול, כולל כל ההוראות מהצלם.
"כמה חודשים לאחר מכן, הייתי צריכה גם להופיע בתצוגה של סן לורן. בסוף הודיעו לי שאני לא עושה את זה, כי הוציאו בפריז חוק חדש שמי שמתחת לגיל 16 לא יכולה לעבוד אחרי השעה שמונה בערב. התצוגה נקבעה לשמונה בדיוק. אחרי זה מאוד צחקנו, כי כל התצוגה הייתה עם בגדים שלא תאמו בכלל לגיל שלי – עור, תחרה, חשוף ולא מתאים לילדה בת 14. הכול יצא לטובה ומזל שלא הייתי בתצוגה. אחר כך היה לי קמפיין של קלווין קליין. חגגתי על הסט יום הולדת 15. אז אפשר להגיד שהיה לי ספתח מטורף. הכול בזכות הסוכנים וההורים שלי. אני יודעת לתת את ה-100 אחוז בעבודה, אבל בלי גב תומך זה לא יכול לעבוד. במיוחד כשהייתי כל התקופה או תלמידה או חיילת במקביל. זה אף פעם לא היה רק קריירה".
איך עבר לך השירות הצבאי?
"בצבא הבנתי שאני מנהלת חיים כפולים. הייתה את דורית החיילת ואת דורית שנוסעת לעשות קמפיינים מטורפים בעולם. את רוב השירות שלי עשיתי בקריה כרל"שית בחיל תקשוב. ניהלתי חיים של מפקדת ואז עברתי ליצור תוכן ברשתות החברתיות של חיל תקשוב. זה משהו חדש שיש בצבא ובנינו צוות. היו לי הרבה חששות לפני הגיוס. בסוף גם הקורונה וגם הגיוס השתלבו לי באותה תקופה".
מה זה אומר?
"בכל מקרה לא טסתי הרבה, כי הייתה קורונה. היו לי הרבה חששות, כי יצא שלא עבדתי שנה וחצי ולא ידעתי אם עדיין אהיה רלוונטית אחרי שהכול ייגמר, ומתי זה ייגמר בכלל. כולנו היינו בחוסר ידיעה וגם אני כדוגמנית לא עבדתי – לא בארץ ולא בחו"ל. למזלי, כשהשמיים נפתחו, קיבלתי את הקמפיין לבושם של גרלן. טסתי לצילומים עם אמא שלי. פחדתי שישכחו אותי ובסוף קיבלתי את הקמפיין הזה. קמפיין לבושם תמיד היה חלום שלי, שהתגשם מיד עם החזרה לשגרה. היה לי חיבור מדהים עם גרלן בצילומים. הרבה זמן לא נהניתי ביום צילום כמו שנהניתי איתם. שנה לאחר מכן, גרלן החליטו לקחת אותי גם לקמפיין הביוטי שלהם. עכשיו אני מופיעה בכל עמדה של גרלן בעולם. כל הזמן חברים ועוקבים מהאינסטגרם שולחים לי תמונות מכל העולם, גם של גרלן וגם של פולו ראלף לורן. אין מרגש מזה. בדיוק אתמול הייתה לי סיטואציה. ישבתי עם חברה בחוף טרומפלדור ומישהי ניגשה לשאול אם זו אני. גם בטיימס סקוור בניו יורק ניגשו אליי כמה אנשים שזיהו אותי".
9 צפייה בגלריה
"כל הזמן חברים ועוקבים מהאינסטגרם שולחים לי תמונות שלי מכל העולם". דורית רבליס בקמפיין של גרלן
(צילום: יחצ)
מסלול את פחות עושה, נכון?
"אני פחות מתחברת. קשה לי עם שבועות האופנה בחו"ל. הסוכנים שלי רוצים שאעשה, אבל אני אנטי. זה שוק בשר ולא באמת משלמים לך מספיק כסף. את צריכה לעשות את כל שבוע האופנה רק כדי לכסות את כל ההוצאות שלך באותה עיר. את יוצאת יותר מופסדת ממורווחת".
נתקלת גם בדרישות לרזון קיצוני?
"חוויתי הערות מהסוג הזה. מיותר להגיד מה זה עושה לך גם כדוגמנית וגם כילדה בת 14, כשמעירים לך שאת לא מספיק רזה. אני תמיד עומדת על שלי ולא מוכנה להשתנות בשביל שום חברה ובשביל שום דבר. למזלי, הרזון שלי מאוד בריא. אני לא בתת-משקל. אני במצב תקין וה-BMI שלי תקין. זה הרבה בזכות אמא שלי, שמגיל ארבע לקחה אותי להתעמלות אמנותית, אז הספורט טמון בי. גם אם הבטן שלי בולטת, אני לא כועסת על עצמי, כי אנחנו נשים. אמא שלי תמיד מעירה לי כשאני לא אוכלת מספיק. הייתה לי פעם אופציה ללואי ויטון, והם לא לקחו אותי כי לא הייתי מספיק רזה. אמא שלי אמרה לי אז משפט שלא אשכח לעולם: 'מי שלא לוקח אותך – ההפסד כולו שלו'. האמת, אחר כך הם הצטערו שלא לקחו אותי".
9 צפייה בגלריה
"בצבא הבנתי שאני מנהלת חיים כפולים. הייתה את דורית החיילת ואת דורית שנוסעת לקמפיינים מטורפים בעולם"
(צילום: טל שחר)
השתתפת בקמפיינים בינלאומיים גדולים. את חוסכת את הכסף?
"ברור שהצלחתי לחסוך. גם בעזרת אמא שלי, שהיא מנהלת חשבונות ועושה לי את העבודה. ברור שאני חוסכת. אין פה שאלה. אני מאוד מדויקת בקניות שלי. אם ארצה משהו ממש – אקנה. בגדול, אני קונה מה שאני רוצה וצריכה. פחות מדבר אליי סתם לפזר כסף. אני לא פזרנית, אני בין לבין. אני עובדת מספיק קשה בשביל לפנק את עצמי. אחרי יום צילומים קשה, אני אוהבת לפנק את עצמי. אני מרגישה שמגיע לי".
גם לא ויתרת על הטיול המסורתי של אחרי הצבא.
"היו לי הרבה דילמות על הטיול של אחרי הצבא. תמיד חלמתי על זה, ואז הפכתי לדוגמנית. אמרתי לעצמי: זה או טיול גדול או קריירה. בסוף יצאתי לטיול הגדול. לקחתי הפסקה של שלושה חודשים מכל הקריירה ונסעתי לברזיל, לקולומביה ולגואטמלה. טיילתי לבד ופגשתי חברים. למדתי גם קיט – גלישה עם מפרש רוח. זה תחביב חדש לחיים, שלמדתי בזכות הטיול. חזרתי לא מזמן. רק בימים האחרונים עיכלתי שאני בארץ. זה היה לנפש שלי. הטענתי את עצמי באנרגיות חדשות. חזרתי עכשיו בכל הכוח. עכשיו אפשר להמשיך".
מה התוכניות שלך? אמרת פעם שאת רוצה להיות גם שחקנית וגם אדריכלית, זה עדיין בתוקף?
"שניהם עדיין מאוד רלוונטיים, גם המשחק וגם האדריכלות. אני מתכננת לעשות בקרוב רילוקיישן ללוס אנג'לס, כנראה באוקטובר, ולהתחיל ללמוד שם משחק. אולי בעתיד אשלב גם את האדריכלות".
9 צפייה בגלריה
"מיותר להגיד מה זה עושה לך גם כדוגמנית וגם כילדה בת 14, כשמעירים לך שאת לא מספיק רזה"
(צילום: טל שחר)
מה היו עד כה רגעי השיא שלך, לטוב ולרע?
"היו לי כמה רגעים שלא אשכח. אחרי שנה וחצי שלא עבדתי ולא ידעתי מה קורה איתי, נבחרתי לקמפיין הבושם של גרלן. זו הייתה הפקה מטורפת ביקב בצרפת. שמו לי זר פרחים ענק בידיים וביקשו ממני לצעוד לתוך המצלמה בכל הכוח. הרגשתי באותו רגע, שהנה חזרתי ובגדול. אני ממש זוכרת את הרגע הזה. רואים את זה בבירור גם בקמפיין.
"הרגע הכי פחות טוב היה האכזבה עם דיור. הייתי צריכה להיות בתצוגה שלהם בגיל 15 ובדקה ה-90 ביטלו אותי. מה שמצחיק שבגלל התלתלים שלי, החליטו לעשות לכולן תלתלים ובסוף בכלל לא השתתפתי בתצוגה. אף פעם לא אומרים לך מה הסיבה. בעולם הדוגמנות לא מסבירים כלום. זה כן – כן, לא – לא. זה לא היה בגלל מגבלת גיל".
הייתה לך חוויה שעיצבה אותך?
"כל החוויה של הדוגמנות עיצבה אותי והפכה אותי למי שאני. מגיל צעיר טסתי לחו"ל ועבדתי עם אנשים מבוגרים יותר. זה מאוד ביגר אותי והפך אותי למה שאני היום. מגיל 18 התחלתי לטוס לבד, כי כבר לא שילמו על מלווה, ופרשתי כנפיים".
את שלמה עם המראה שלך?
"מי שתגיד שהיא שלמה לגמרי עם המראה שלה – זה שקר. לכל אחת יש את השריטות שלה ותמיד היא חושבת שיש משהו לא מושלם אצלה. באופן כללי, אני שלמה עם עצמי ועם איך שאני נראית. כל השאר זה בונוס. העיקר הפנימיות. בתור דוגמנית, אני מקבלת לא מעט מחמאות, אז זה הוסיף לביטחון העצמי שלי. בתור ילדה, הייתי ביישנית. הייתי מסתתרת מאחורי אמא שלי. פיתחתי קצת עור של פיל בעקבות העבודה. כשיש 40 אנשי צוות על הסט, את לא יכולה להיות ביישנית בסיטואציה. זה נתן לי הרבה ביטחון וכוח. גם בפן הנפשי. זה הפך אותי לאישה יותר חזקה".
9 צפייה בגלריה
"אחרי שסיפרתי לכל העולם שאני משתמשת במשחה לפטמות כדי לרכך את השפתיים, עשו לי עין ואיבדתי אותה"
(צילום: טל שחר)
מה דעתך על הזרקות וניתוחים פלסטיים, בעד או נגד?
"אני לא נגד זה. שכל אחת תעשה מה שטוב לה. אם זה נותן לה ביטחון עצמי וגורם לה להרגיש טוב, אז למה לא? אנחנו כבר בעתיד. הדור כל כך התקדם. אז אם יש את האופציה להיראות יותר צעירים, למה לא?"
עשו לך פעם פשלת טיפוח?
"עשו לי החלקה. אני נגד החלקות ונגד בייביליסים. אני הולכת עם התלתלים שלי טבעי. זה השיער שלי. בגבות אין סיכוי שמישהו ייגע לי. פעם רבתי עם מאפרת על זה. אמרתי לה שזה נושא רגיש. חוץ מזה, לא עשו לי פשלה וגם שלא תהיה, טפו, טפו, טפו".
יש לך טיפ טיפוח מנצח?
"להשתמש במוצרים שיש להם כמה שימושים. אודם שיכול להיות גם סומק, או אודם שיכול להיות גם שימר. זה מאוד נוח שאפשר להשתמש באותו מוצר לכמה דברים. אבל הטיפ הכי חשוב זה להקפיד לנקות את האיפור מהפנים ולשתות הרבה מים. זה שומר על עור פנים טבעי ובריא".
איך נראית שגרת הטיפוח שלך?
"לטיפולי פנים, אני הולכת למימי לוזון כל חודשיים בערך. אני מאוד אוהבת קרמים. מאוד אוהבת את המראה הרענן והזוהר. אני שוטפת את הפנים עם סבון, מורחת סרום של גרלן, שנותן המון זוהר לפנים, קרם עיניים וקרם לחות. מעגלת את הריסים, מסרקת את הגבות, מורחת לחות על השפתיים וסלאמת. אם יש לי פצעונים מהורמונים, מטיסות או מתזונה, אני מטשטשת אותם עם קונסילר ומברשת סופר-סופר קטנה ישר על הפצעון. בערב אני מורחת לחות עם צבע על השפתיים או גלוס, סומק וקצת ברונזר טרקוטה של גרלן, כדי לחדד את עצמות הלחיים. אולי גם מסקרה, אבל היא חייבת להיות חומה. לפעמים אני גם תוחמת את השפתיים עם עיפרון ומטשטשת. אחרי שסיפרתי לכל העולם שאני משתמשת במשחה לפטמות כדי לרכך את השפתיים, עשו לי עין. בטיול הארוך של אחרי הצבא איבדתי את המשחה, יום אחרי שנסעתי. האמת, זה מעולה וקיבלתי מלא הודעות על זה, וואיי, וואיי, כמה הודעות. אבל מאז שאיבדתי את המשחה, הפסקתי להשתמש בה".
מה לגבי הגוף?
"אני מקפידה למרוח קרם גוף. יש לי גם ספריי שמן של שאנל עם הריח של מדמואזל. הוא שמנוני אבל לא דביק, ואפילו נותן ברק יפה לעור. הבשמים שלי הם מדמואזל של שאנל ואקווה אלגוריה פורטה של גרלן".
מי מטפל לך בשיער?
"אני. אספר סוד: לא הסתפרתי כבר כמה שנים. אני מפחדת פחד מוות שיספרו אותי, כי השיער שלי מתכווץ בשנייה. זה תלוי גם במזג האוויר. בכל מדינה השיער שלי נהיה שונה לגמרי. אני אוהבת את ספריי המלח של לוריאל, שמצאתי אצל מעצב השיער שלי בצילומים גיא סמואל. ויש לי קרם לחות לשיער של במבל אנד במבל, שאני אוהבת. הצבע שלי טבעי ככה מהשמש".
יש לך שגרת תזונה וכושר?
"אני בדיוק חוזרת עכשיו לכושר. בטיול לא הייתי בכושר, למרות שהלכתי הרבה. אני עושה שניים-שלושה אימוני כוח בשבוע. אני הולכת לסטודיו פליי פיטנס ומתאמנת עם מאמן פרטי. גם גלישה זה כושר וגם להסתובב בקניונים זה כושר. מגיל ארבע עד גיל 14, הייתי מתעמלת אמנותית. השתתפתי באליפויות עולם. זה היה אינטנסיבי, אימונים חמש פעמים בשבוע של שלוש-ארבע שעות בכל פעם, תחרויות בכל שישי או שבת. הפסקתי כשהתחלתי לדגמן. ההתעמלות האמנותית והדוגמנות לא השתלבו יחד, אז פרשתי בדמעות. פתאום ביליתי הרבה בבית עם הרבה זמן פנוי, הייתי בחוסר מעש וחיפשתי תעסוקה חדשה. מצאתי מאמן של אתלטיקה קלה, שאימן קבוצה של בנים. הוא ממש אהב אותי ואימן אותי בריצת משוכות. אם אעשה את זה היום, כנראה אקרוס במשוכה הראשונה. אז בעבר הייתי רצה והפכתי את זה להליכה. לפני הטיול עשיתי גם פילאטיס. עכשיו התחלתי יוגה כל יום. לבד עם עצמי בדירה שלי בתל אביב.
"אני לא שומרת על תפריט מסודר. כן אשתדל לאכול את הדברים היותר בריאים, אבל אני לא מענישה את עצמי. אני רוצה גם את הפלז'ר פוד. כל עוד אני מתאמנת, מאזנת, קשובה לגוף ויודעת מה טוב לי – אני בדרך הנכונה".
איזו עצה היית נותנת לעצמך הצעירה עוד יותר?
"לכי בדרך שלך ואל תקשיבי לרעשי רקע. תעשי תמיד מה שטוב לך ולא לאחרים. בתור ילדה, כשהייתי תלמידה ניסיתי תמיד לרצות את כולם – את הסוכנת, את אמא שלי ואת המורים. כל הזמן שלי בתיכון, איבדתי את דורית בדרך. לא עשיתי דברים שרציתי לעשות ולא פעלתי לפי הרצונות שלי. ניסיתי לעמוד על שלי. כן יצאתי לטיולים שנתיים ולמסע לפולין ואמרתי לא לקמפיינים, כי זה זמן שלא יחזור. אבל לא הייתה לי יותר מדי חברה ולא היה לי זמן לעצמי בין הסוכנת, ההורים שלי והבגרויות. לא עשיתי הרבה כיף בדרך. הייתי רוצה לעשות יותר כיף".
