רשימת מאה האנשים המשפיעים בעולם של מגזין טיים, שפורסמה החודש, מציגה לצד שמות מעולם האופנה כמו ראלף לורן ומעצב שאנל מתיו בלייזי, גם את אנוק יאי הדרום-סודנית – מהדוגמניות המצליחות בעולם, למרות שיש סיכוי שאת שמה אתם לא מכירים. יאי היא מהדוגמניות הבודדות שזכו להשתחל לרשימה שמורכבת ממנהיגים עולמיים, אנשי תרבות ואקטיביסטים. בפעם האחרונה שדוגמנית נכנסה לרשימה היוקרתית זה היה ב-2023 עם בלה חדיד.
בנימוקי הבחירה ביאי (28), כתבה הדוגמנית הסומלית-אמריקאית אימאן בואי, שסללה לדוגמניות שחורות רבות את הדרך המקצועית: "היכולת שלה להיראות על-זמנית ועכשווית באותו זמן מבדילה אותה כדוגמנית. היא מעניקה עומק לדימויים ולא רק מציגה בגדים – אלא מרוממת אותם. התעשייה אומנם הפכה למכילה יותר מאשר בעבר, אך עדיין יש דרך לעבור. אנוק היא חלק מובהק מהשינוי הזה. ההצלחה שלה אינה רק נראות, אלא בעלת השפעה ממשית".
הילדה בפינה שלא מדברת עם אף אחד
יאי נולדה בקהיר להורים שנמלטו ממלחמת האזרחים בדרום סודן, ובגיל צעיר היגרה עם משפחתה לניו המפשיר, ארצות הברית. "הייתי הנערה הגבוהה, הרזה והמגושמת", סיפרה לווג בריאיון הראשון שלה ב-2018. "שיחקתי כדורסל, כדורעף ואתלטיקה, ואם לא הייתי דוגמנית כנראה שהייתי משחקת כדורסל בקבוצת מכללות עכשיו".
"התמודדתי הרבה עם חרדה חברתית", שיתפה במגזין Elle ביולי 2024. "הייתי הילדה בפינה שלא מדברת עם אף אחד. אף פעם לא באמת הייתה לי חבורת חברים קבועה. תמיד הרגשתי שאני מבחוץ, מסתכלת פנימה. גם לא היה קל להיות ילדה שחורה באזור שרובו לבן. בניו המפשיר הייתה הרבה גזענות והרבה ילדים צחקו עליי בגלל צבע העור, אבל תמיד ידעתי שאני מיועדת לדברים גדולים יותר מהעיירה הקטנה שממנה באתי".
13 צפייה בגלריה
בשבוע האופנה בפריז, 2025
(צילום: Kristy Sparow/Getty Images for The Business of Fashion)
הפריצה המקצועית התרחשה ב-2017, לאחר שצלם אופנת רחוב פגש בה בהפנינג מוזיקלי באוניברסיטת הווארד בוושינגטון. "הצלם ביקש את חשבון האינסטגרם שלי ואמר לי שהוא חושב שהתמונה הולכת להפוך לוויראלית", הוסיפה לווג. "לא חשבתי על זה עד למחרת, כשהטלפון שלי התחיל להתפוצץ. המחשבה הראשונה שלי הייתה שחבריי פרסמו תמונה מביכה שלי בטוויטר ואני הופכת למם. התחלתי עם 150 עוקבים באינסטגרם ובאותו לילה התווספו לי 30 אלף עוקבים חדשים. בלילה שלמחרת זה טיפס ל-50 אלף ואז התחלתי לקבל שיחות מסוכנויות דוגמנות".
זמן קצר לאחר מכן הוחתמה בסוכנות IMG ותוך ארבעה חודשים פתחה את תצוגת האופנה של פראדה. במדורי האופנה "התפעלו" מכך שהייתה הדוגמנית השחורה הראשונה מזה 20 שנה שזוכה ל"כבוד" הזה, לאחר שנעמי קמפבל עשתה זאת בסוף שנות ה-90. מאז הספיקה להצטלם עבור שערי מגזינים כמו ווג, הרפר'ס בזאר, Elle, נומרו ואחרים, הובילה תצוגות של ויקטוריה'ס סיקרט, שאנל וטום פורד, והצטלמה לקמפיינים של ורסאצ'ה, מוגלר, גאפ ומארק ג'ייקובס. רשימה חלקית בהחלט.
היא עדיין זוכרת את היום שבו סיפרה להוריה שהיא פורשת מלימודי הביוכימיה באוניברסיטת פלימות' סטייט. "ההורים שלי היו יותר בתחום האקדמיה ולא ידעו שום דבר על עולם האופנה", אמרה בריאיון ל-Elle. "אני זוכרת שנתתי לאמא שלי תיק של פנדי שקיבלתי מקרל לגרפלד, והיא אפילו לא ידעה מה זה פנדי. היא אמרה, 'אה, חמוד', ושמה אותו בחדר שלה. אני לא יודעת אם היא אי פעם השתמשה בו. הם לא נלחמו בי יותר מדי, אבל הם בהחלט היו מבוהלים".
13 צפייה בגלריה
בתצוגת האופנה של ויקטוריה'ס סיקרט, 2025
(צילום: Dimitrios Kambouris/Getty Images for Victoria's Secret)
לצד קריירה כדוגמנית, יאי מציגה גם עניין בעשייה אמנותית – בין היתר, בציור – ומעורבת באופן פעיל בתהליך היצירה של דימויים שבהם היא משתתפת. בהתאם, היא נוהגת להביע עמדה לגבי הסטיילינג והכיוון הוויזואלי בצילומים, ולעיתים אף לוקחת חלק בגיבושם כמי שנחשבת לחוד החנית במאבק לגיוון בתעשיית האופנה.
"מריו סורנטי (צלם אופנה, א"י) ואני אוהבים תמונות מאוד חדות וגסות", הסבירה ל-Elle, "אני אוהבת שהבגדים סקסיים ולא דורשים מאמץ". כמו לא פעם בצילומים, היא גם בונה לעצמה דמות שמלווה אותה מול המצלמה: "זו אישה שנראית חסרת מאמץ. אי אפשר להוריד ממנה את העיניים, ורואים שהיא לא מתאמצת יותר מדי".
הסכסוך שלא היה
יאי מתנשאת לגובה של 1.78 מטר, עם נוכחות פיזית שקשה להתעלם ממנה: גוף ארוך וגבעולי, תווי פנים כמעט מפוסלים ועור כהה עמוק שהפך לאחד מסימני ההיכר הבולטים שלה בתעשייה. המראה שלה משלב בין חדות לרכות, עם עצמות לחיים מודגשות, מבט מחשמל ויכולת נדירה לעבור בין קרירות מרוחקת לחושניות מאופקת.
לא פלא שבשלוש השנים האחרונות היא נבחרה ברציפות לדוגמנית השנה של לקסיקון הדוגמניות המוביל בעולם models.com, כשבשנת 2023 נבחרה הן על ידי אנשי התעשייה והן על ידי הקהל. בשנתיים שלאחר מכן נבחרה רק על ידי הקהל – מה שמצביע על כוחה לא רק אצל אנשי המקצוע, אלא בקרב הציבור הרחב כולו.
בשנה שעברה, לדוגמה, היא הופיעה לצד "בחירת התעשייה" – הדוגמנית אלכס קונסאני. לאחר שאשתקד הפסידה לה את פרס "דוגמנית השנה" בטקס פרסי האופנה הבריטיים, החלו שמועות על ריב מתמשך בין השתיים. קונסאני ויאי היו מועמדות לפרס, לצד אלווה קלייר, אמיליה גריי, ליו ון ומונה טוגארד. יאי הייתה מועמדת גם ב-2023, אך פלומה אלססר זכתה.
הייתה זו יאי הנעלבת שהציתה את השמועות. בתום הטקס היא צייצה ברשת X: "אלכס, אני אוהבת אותך ואני כל כך גאה בך. מועצת האופנה הבריטית, תודה – אבל אני כבר לא רוצה את זה". בהמשך פרסמה פוסט נוסף: "אם הייתם רואים את המאמץ שראיתי שאלכס השקיעה, הייתם מבינים עד כמה אני גאה בה. אבל אלכס יכולה להיות גאה ואני יכולה להיות מותשת באותו הזמן. זה לא מפחית מכמות האהבה שיש בינינו".
13 צפייה בגלריה
"כל הסיפור קירב בינינו". אנוק יאי ואלכס קונסאני על שער מגזין Allure
(צילום: Zhong Lin)
בריאיון שער משותף של שתיהן למגזין אלור בספטמבר האחרון, הדפה יאי את השמועות בדבר קרע ביניהן. "כל הסיפור קירב בינינו", אמרה. "באותו לילה ממש חגגנו את הזכייה של אלכס, ואז פתאום התחילו הודעות ברשתות החברתיות", היתממה.
"אין הרבה דוגמניות כהות עור שהגיעו למעמד שאת נמצאת בו, והיחס שאני רואה בתעשיית האופנה – במיוחד כלפי נשים כהות עור – הוא ממש מטריד", הוסיפה קונסאני. "יש ערך בלהעניק לנשים את הקרדיט שמגיע להן, במיוחד לנשים שכמעט תמיד זוכות ליחס לא הוגן. המוקד של כל הסיטואציה הזו היה צריך להיות מה אנחנו צריכות לעשות כדי לתמוך זו בזו, ולא ליצור איזשהו סכסוך שמעולם לא היה".
13 צפייה בגלריה
שמלה של דילארה פינדיקוגלו בטקס פרסי האופנה הבריטיים, 2025
(צילום: Joe Maher/Getty Images for BFC)
בדצמבר האחרון, לאחר שני הפסדים צורמים, קיבלה יאי את פרס דוגמנית השנה בטקס פרסי האופנה הבריטיים. לבושה שמלת סטרפלס של המעצבת דילארה פינדיקוגלו, היא הקדישה נרגשת את הפרס "לכל הילדות השחורות שצופות בי עכשיו – הצבע שלכן הוא לא קללה. אתן לא טרנד, אתן לא טעות. אתן ראויות, מסוגלות וחזקות יותר ממה שאתן מדמיינות".
