דירתו של מעצב האופנה אופיר איבגי היא מעין שמורה מוגנת של חפצי אמנות, עיצוב וטקסטיל ישראלי, מרחק זיגוג חלונות כפול משאון נתיבי איילון ההומים. הפער בין הפנים אל החוץ, בין בניין הרכבת המפויח שבו הוא מתגורר יחד עם בן זוגו, מעצב הטקסטיל והמטפל באמנות ערן טואף, לדירה המעוצבת והמשופצת שבקומה הרביעית, מפיח דיון ער עם כמעט כל מי שחוצה את הדלת. מאז שהעביר את הסטודיו הביתה בתקופת הקורונה, לא מעט לקוחות עושות את דרכן אל הדירה, אם זה לימי מכירות שהוא מקיים או לרכישה ספונטנית, וזוכות להיחשף לא רק לחלל העבודה של איבגי, אלא גם להצצה לחייו הפרטיים ולהשראה שמקיפה אותו.
"כשאנחנו עושים מכירה, הבית הופך לחלל תצוגה אחד גדול. לא תזהה אותו", מסביר איבגי את הבחירה ליצור ולחיות תחת קורת גג אחת, בדומה ל"בתי האופנה" הוותיקים שפעלו בעבר ללא הפרדה בין ביתו הפרטי של המעצב למותג האופנה. "אין הרבה מה לתמרן בבית שאינו גדול במיוחד, אבל הסלון הופך למעין חנות עם סטנדים ועליהם בגדים. למזלי, ערן למד להכיל את הביקורים בחלל הפרטי שלנו. זה לא מובן מאליו שהבית והעבודה מתערבבים, אבל אני מקפיד להציב גבולות. אל חדר השינה, לדוגמה, אני לא מכניס לקוחות".
אלו שכן בוחרים להגיע אליו הביתה, לא יפספסו את הצבעוניות שנשפכת מהקירות, כמו איורי אופנה של חברת טורנובסקי ואוספי הטקסטיל והקרמיקה המרהיבים, רובם תוצר של חברות קרמיקה ישראליות שהפכו לפריט אספנות כמו "לפיד" ו"חרסה". ההערכה למורשת עיצוב ישראלית זורחת מכל פינה בבית. "התחלתי לאסוף קרמיקה ולעשות קרמיקה די באותה תקופה לפני כמה שנים", מסביר איבגי. "התחלתי ללקט מסבתות של חברות, ולאט-לאט האוסף התחיל להיווצר".
נקודת המפנה בהתגבשות האוסף הייתה יציאת הספר של קובי קלייטמן "לפיד קרמיקה: כלים בכור ההיתוך". "בעקבות הספר התחלתי להיכנס לקבוצות ברשתות החברתיות ולקרוא יותר על התחום. נמשכתי לזה בצורה יוצאת דופן", אומר איבגי. "החיבור לקרמיקה ולווינטג' מקרין גם על עיצוביי ואני יוצר דיאלוג ביניהם לכלים שקיימים אצלי בבית. כשהכרתי את ערן, גיליתי שגם הוא אוחז באוסף של קרמיקה עכשווית, והחיבור בין העבר להווה יצר אוסף רחב על ציר הזמן".
הנכס: דירת שלושה חדרים משופצת על שטח של 70 מ"ר. קומה רביעית ללא מעלית.
השכונה: שכונת שפירא, דרום תל אביב.
הדיירים: אופיר איבגי (30), מעצב אופנה; ערן טואף (37), מעצב טקסטיל ומטפל באמנות.
ותק בדירה: ארבע שנים.
מי עיצב את הבית? "אני ובן זוגי עיצבנו לבד את הדירה".
מה היה חשוב לך במיוחד בעיצוב הבית? "היה חשוב לנו שתהיה בדירה תחושה ביתית ושהחפצים המשותפים שמקיפים אותנו יעוררו בנו השראה: החל באוסף הקרמיקה המשותף שלי ושל ערן ועד חפצים שאנחנו אוספים מטיולים בארץ ובחו"ל, זיכרונות לחוויות שעברנו. לערן ולי יש טעם דומה, ומן הסתם, יש ויתורים מכל צד. אם אנחנו נדלקים על פריט או על עבודת אמנות, זה מרגיש שכל אחד משלים את השני. האובייקטים הם סוג של השלכה על מערכת היחסים בינינו".
האם יש קשר בין סגנון עיצוב האופנה שלך לסגנון העיצוב של הבית? "כיוון שהבית והסטודיו נמצאים זה לצד זה בדירה, הכול מתערבב. יש בספרייה אוסף ספרים שמשמש כספריית ההשראות שלי; וגם החפצים מוצאים את דרכם כהשראה לקולקציות שלי. לדוגמה, הדפסים לקולקציה החדשה 'ריקוד מדברי', שנוצרו בהשראת עבודות הקרמיקה של האמן נחמיה עזז לחברת 'חרסה'. זכיתי שתהיה לי יצירה אחת שלו, כד מקסים משנות ה-50. בעיניי, הוא הקרמיקאי הכי מדהים שיש.
"השראה יכולה להיות גם מפינה מסוימת בדירה שמשמשת כ'לוח השראה' לקולקציה. אני בונה לעצמי פינות שמתאימות לצבעוניות שלי, כמו, לדוגמה, השולחן הסגול – צבע שפעם פחות התחברתי אליו והיום מופיע בקולקציה. ההשפעה הדדית: אם בקולקציה מסוימת אני פונה להשפעות מסוימות, זה מקרין גם על עיצוב הבית. לדוגמה, דלתות המקרר שלנו, שמשמשות כלוח השראה משתנה. אני אוהב להתעורר בבוקר ולראות את הדברים שמניעים אותי בתהליך היצירה".
כיצד היית מגדיר את סגנון עיצוב האופנה שלך? "סגנון אקלקטי, בדומה לעיצוב הדירה. אני שואב השראות מדיסציפלינות מנוגדות, כמו חיבור של עולמות ספורטיביים עם קרמיקה ישראלית משנות ה-50. אני אוהב לעשות 'התנגשויות' תרבותיות, מאחר שאני מאוד מחובר לתרבות הישראלית, לעבודות יד מקומיות ולטקסטיל של קהילות יהודיות בגולה".
שלושה פריטי מפתח בקולקציה: "שמלת משי מודפסת בסגנון אבסטרקטי, זוג מכנסיים חדשים שעיצבתי מבד טטרה (מחויטים אבל נינוחים, המותאמים לאקלים הישראלי) וחולצה העשויה מחלקי מפות וינטג'. מדי עונה אני רוכש סטוק מסוים של מפות בצבע לבן וצובע אותן בצבעוניות של הקולקציה".
23 צפייה בגלריה
"אני אוהב להתעורר בבוקר ולראות את הדברים שמניעים אותי בתהליך היצירה"
(צילום: ענבל מרמרי)
כיצד היית מגדיר את סגנון הלבוש שלך? "סגנון הלבוש שלי משתנה: אני לובש הרבה את הבגדים שאני מעצב, בוחר את הפריטים שהם יותר חסרי מגדר. אני מאוד אוהב לשלב פריטי וינטג' שאני קונה בשווקים וחנויות יד שנייה, ומשתדל להיות מאוד דינמי בסגנון שלי. עם זאת, בסופו של דבר, אני לובש שחור".
איך אתה מתלבש בבית? "עד לפני הקורונה הייתי יוצא מדי בוקר לעבודה בסטודיו, אבל מאז אני בבית. כשאני מארח אנשים, אני מתלבש נוח ורשמי. כשאני לבד, לרוב אני בפיג'מות. לא משקיע בשבילי עצמי".
23 צפייה בגלריה
"כשאני מארח אנשים, אני מתלבש נוח ורשמי. כשאני לבד, לרוב אני בפיג'מות"
(צילום: ענבל מרמרי)
מה הפינה האהובה עלייך? "יש פה מבחר פינות אהובות, אבל האהובה ביותר היא שולחן וינטג' של תלמיד בכניסה לסלון עם הפוסטר של המאיירת לאה כהן לחברת טורנובסקי, שיצרה אותו בשנת 1980 למכון הייצוא הישראלי. זאת פינה דינמית שמשתנה לפי התשוקות שלי ושל ערן. יכול להיות שאם תגיעו בעוד שנה, הדירה תהיה בצבעים חדשים. התמונות זזות ממקום למקום. איך זה עובד? אנחנו עובדים על זה יחד. יש הבדל בין להעביר תמונה ממקום למקום בדירה, שזה כבר צעד דרמטי, ואז צריך להתאים דברים לתמונה או שעושים שינוי של הפריטים הנלווים".
היכן אתה נוהג להירגע בבית? "על השזלונג בסלון, מביט על העצים בחוץ".
היכן אתה נוהג לשתות את הקפה שלך בבוקר? "מאז שערן רכש מקינטה, אנחנו שותים קפה בסלון מול הטלוויזיה".
עד כמה הדירה משקפת את אישיותך? "במאה אחוז".
האם יש לך חדר ארונות? "לא, יש לי ארון".
על מה אתה מעדיף לבזבז יותר: כלי בית ורהיטים או בגדים ואביזרי אופנה? "כלי בית לדירה".
פורסם לראשונה: 09:55, 09.10.22
