תוך פחות משנה, הפכה הדוגמנית והאקטיביסטית קוואנה צ'ייסינגהורס-פוטס בת ה-19 לאחד השמות הרותחים בענף האופנה. החודש כבר קטפה את הקמפיין היוקרתי של בית האופנה שאנל. כדוגמנית אמריקנית ילידית, בראיונות הספורים שהעניקה מאז שהתפרסמה, סיפרה כי כילדה לא ראתה ייצוגים של קהילתה בעולם האופנה, וכי תפקידה כדוגמנית הוא להביא לקדמת הבמה ייצוג לקהילתה כשגרירת תרבות. חלוצה בתחומה, שכל העיניים נשואות אליה.
היא נולדה בטובה סיטי שבאריזונה, באזור השייך לבני הנאוואחו – השבט הילידי השני בגודלו באמריקה. עד גיל שש נדדה עם הוריה במונגוליה ובניו מקסיקו, עד שהמשפחה השתקעה בפיירבנקס שבאלסקה, שם היא מתגוררת עד היום. צ'ייסינגהורס-פוטס היא דור רביעי לשומרי יערות ("אני לא רואה את עצמי כאקטיביסטית – אני שומרת") ובמקביל לעיסוקה בדוגמנות, היא גם דוברת בולטת בנושאי איכות הסביבה ומשבר האקלים כחברה במועצת הנוער הבינלאומית של גוויצ'ין, קהילת הילידים החיה בקנדה ובאלסקה.
8 צפייה בגלריה
"אני לא רואה את עצמי כאקטיביסטית – אני שומרת". בתצוגת האופנה של ג'ונתן שמחאי
(צילום: Getty Images)
לדוגמנות התגלגלה באוקטובר אשתקד. היא צולמה לקמפיין future #ckone של קלווין קליין, שליהק צעירים אמריקנים שהרכיבו את הפסיפס של ארצות הברית חודש לפני הבחירות לנשיאות. "יש הרבה סטריאוטיפים", אמרה צ'ייסינגהורס-פוטס בסרטון וידיאו של הקמפיין. "שואלים אם אנחנו עדיין חיים באיגלו. התשובה היא לא", היא צוחקת.
מהר מאוד הוחתמה בסוכנות הדוגמנות היוקרתית IMG, וחודשיים לאחר מכן קטפה שער למגזין V הנחשב. תוך כחצי שנה כיכבה על שער "ווג" מקסיקו ובמספר הפקות אופנה, ובחודש שעבר צעדה לראשונה בתצוגות של המעצבים גבריאלה הרסט, ג'ונתן שמחאי הישראלי-אמריקני ופרבל גורונג בשבוע האופנה בניו יורק.
בשבוע האופנה האחרון בפריז, צעדה בבלעדיות לבתי האופנה קלואה ושאנל. האחרון גם ליהק אותה כשגרירת המותג, לצד מפורסמות כמו השחקנית רבקה דיין (שזכורה מהמיני-סדרה "הלסטון") והדוגמנית לילי רוז דפ, בתם של ונסה פאראדי וג'וני דפ. החודש היא גם מופיעה בהפקת אופנה נרחבת עם ריאיון נלווה במגזין "ווג" אמריקה, שבו היא משתפת באג'נדה החברתית שמניעה אותה.
על המסלול ובעמודי המגזינים, קשה לפספס את צ'ייסינגהורס-פוטס בזכות הקעקועים שמעטרים את פניה בסגנון Yidįįłtoo: שלושה פסים לאורך הסנטר ועוד שני קעקועי פס רחבים מהעיניים לרקות. קעקועי קו אלה הם מנהג שתחילתו לפני עשרת אלפים שנה לפחות. הם נעשו באופן מסורתי על נשים בידי נשים כדי להנציח הישגים ונקודות שונות בחייה של אותה אישה, כמו ציון תקופת הווסת הראשונה, לידה ושליטה במיומנות חדשה. בכתבה שפורסמה על סגנון זה ב"ניו יורק טיימס" ב-2018, נטען כי הקעקועים נעלמו במאה ה-19 כחלק מתהליכי קולוניאליזציה שעברו ילידי אלסקה, שבמסגרתם נאסר עליהם לדבר בשפות ילידיות ולתרגל טקסים שקשרו אותם זה לזה.
בעשור האחרון פועלות נשים באלסקה ובאזורים אחרים בצפון אמריקה כדי להחיות את מסורת הקעקועים של אימהותיהן, תגובת-נגד למאמצים שנעשו למחוק מנהגים תרבותיים ואוכלוסיות שלמות. "הקווים מייצגים התגברות על טראומות דוריות ואישיות", הסבירה בריאיון ל"ווג" צ'ייסינגהורס-פוטס, שבניגוד לדוגמניות מקועקעות אחרות בענף – לרוב על הגוף – עובדת בזכות קעקועי פנים. "להיות מסוגלת להחזיר את הקעקועים זה דבר רב עוצמה. זאת הרגשה חזקה של המשך מסורת שנועדה להימחק".
את מעמדה בתעשיית האופנה האמריקנית אפשר היה לראות גם בהופעתה על השטיח האדום בערב הגאלה של מוזיאון המטרופוליטן בחודש שעבר, שהתקיים תחת התמה השנתית של התערוכה, שמציגה את ההיסטוריה של אופנה אמריקנית. הדוגמנית, שנישאת לגובה של 174 סנטימטרים, התייצבה בשמלה מוזהבת של המעצב פיטר דונדאס בשיתוף האתר Revolve, כשצווארה מעוטר בתכשיטים בצבעי טורקיז וכסף, שביטאו את קשריה לשבט הנאוואחו. "אני אוהב איך שהיא הופכת את המורשת שלה לחלק כה חזק בזהות החזותית שלה. זה משהו שחסר לנו בעולם האופנה", אמר המעצב בריאיון לאתר "ווג". דונדאס עיצב עבורה שמלת מקסי ללא שרוולים עם שכמייה תואמת, שבה היא נראית, לדבריו, כמו מלאך משמיים.
8 צפייה בגלריה
"התפקיד שלי הוא לשבור את המחסומים והסטריאוטיפים שנועדו לפגוע בקהילתי"
(צילום: Getty Images)
"היה לי חשוב לייצג את התרבות האמריקנית האותנטית, שכן התרבות הילידית נוצרה והוצגה בצורה לא נכונה כל כך הרבה פעמים באופנה", הוסיפה צ'ייסינגהורס-פוטס, כשהיא לא חוששת להביע עמדה פוליטית. "החזרת התרבות שלנו היא המפתח. עלינו להראות לעולם שאנחנו עדיין כאן, וכי האדמה שנתפסה היא אדמה ילידית גנובה".
את התכשיטים שענדה קיבלה מדודתה, ג'וסלין בילי-אופשאו, לשעבר מיס נאוואחו, שהלוותה לה פריטים מאוסף התכשיטים האישי שלה. "תכשיטי הטורקיז מייצגים הגנה, הדרכה ואהבה בתרבות הנאוואחו", הסבירה. "התפקיד שלי הוא לשבור את המחסומים והסטריאוטיפים שנועדו לפגוע בקהילתי ולגרום לנו להרגיש פחות אנושיים. ההופעה שלי בגאלה של המטרופוליטן הייתה כדי להראות לעולם שאנחנו עדיין כאן".
