מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק הודיע בסוף השבוע על תערוכת האופנה השנתית של המכון לתלבושות – אירוע האופנה הגדול ביותר בעולם, המביא לפתחו מעצבים, סלבריטאים ולא מעט כסף כתרומה למוזיאון.
לאחר שהשנה בחרו במוזיאון לענות על השאלה אם אופנה היא אמנות – בחודש מאי 2027 תיפתח תערוכה המוקדשת למעצב האופנה ג'ון גליאנו. המעצב בן ה-65 הוא בין השלושה היחידים שזוכים לתערוכה בעודם בחיים: ב-1983 היה זה איב סן לורן, וב-2017 המעצבת היפנית ריי קוואקובו מהמותג קום דה גרסון.
לדברי אנדרו בולטון, אוצר המכון לתלבושות, הבחירה בגליאנו נובעת מהשפעתו יוצאת הדופן על עולם האופנה בארבעת העשורים האחרונים, לרבות בתקופתו כמנהל האמנותי של דיור בשנים 2011-1997 ובמותג האופנה מייזון מרג'יאלה, שם עבד לאורך עשור עד 2024. התערוכה צפויה להציג מאות פריטי לבוש ואביזרים, סקיצות, ספרי השראה וחומרי ארכיון, ולחשוף את תהליך היצירה של גליאנו לאורך הקריירה.
הבחירה מגיעה גם לאחר התעוררות מחודשת של מעמדו המקצועי של המעצב: תצוגת ההוט קוטור האחרונה שלו לבית האופנה מייזון מרג'יאלה זכתה לשבחים חסרי תקדים, עיצוביו נמכרים במחירי שיא במכירות פומביות, וב-2026 אף הוכרז על שיתוף פעולה מסחרי רחב שלו עם זארה, שצפוי להיכנס לחנויות הרשת בספטמבר הקרוב.
כצפוי, ההכרזה התקבלה בתגובות מעורבות. עיתונאית האופנה ונסה פרידמן מ"הניו יורק טיימס", פרסמה ביום שישי כי ההחלטה על התערוכה התקבלה לאחר התייעצות משולשת בין גליאנו, בולטון ואנה ווינטור (האישה החזקה מאחורי התערוכה השנתית) עם רבנים מהקהילה היהודית בארצות הברית.
החשש הוא שתערוכה החוגגת את יצירתו של גליאנו – שהתבטא באופן אנטישמי בשני מקרים שתועדו והביאו לפיטוריו מבית האופנה דיור – תתפרש כפגיעה בקהילה היהודית ובמיוחד בזו של ניו יורק, שנמצאת תחת מתקפה, הן ממוסדת בעקבות אמירות חד-משמעיות של ראש העיר הנכנס זוהרן ממדאני; והן על ידי תוקפים עצמאיים, כמו דקירתם של שני יהודים בניו יורק בחודש שעבר, אירוע שמוסגר כ"פשע שנאה".
באחד הסרטונים מ-2011, שהופץ ברחבי העולם, נשמע גליאנו אומר כי הוא "אוהב את היטלר" וכי "אבותיכם היו צריכים להישלח לתאי הגזים". בעקבות הפרסום פוטר באופן מיידי מדיור, הושעה מחברותו בלגיון הכבוד הצרפתי, הורשע בבית המשפט בצרפת בעבירות של הסתה לשנאה על רקע גזע ודת, ונגזר עליו עונש מאסר על תנאי וקנס כספי. גליאנו עצמו התנצל, נכנס לגמילה ונפגש עם רבנים מהקהילה היהודית בלונדון.
הפעם הייתה זו הקהילה היהודית בניו יורק שהתגייסה למסגר את האירוע מחדש, 15 שנה מאז התפוצץ. "החשש היה שהתערוכה עלולה להיתקל בהתנגדות רבה – לא רק בספקנות, אלא תחושה שהיא לא נכונה", אמר ל"ניו יורק טיימס" הרב ריק ג'ייקובס, נשיא האיחוד ליהדות רפורמית בצפון אמריקה, שהיה בין הנוכחים באותה פגישה במאי.
"המילה שאני חוזר אליה היא 'כנות'", אמר ג'ייקובס, "הוא היה פתוח. הוא הסתכל ישר עלינו ודיבר בצורה ברורה, לא כאילו שינן נקודות לשיחה".
ג'ונתן גרינבלט, מנכ"ל הליגה נגד השמצה, הוסיף: "אנו מאמינים שג'ון גליאנו באמת ובתמים טיפל בבעיות שהובילו להתפרצותו האנטישמית לפני שנים בפריז, וקיבלנו את התנצלותו מזמן. יש לשבח את מאמציו לתקן את הנזק שגרמו דבריו וללמוד מהאירוע הזה". פרידמן ציינה כי חלק מהנוכחים בחדר דיברו על העיקרון היהודי של תשובה, או חזרה בתשובה, ועל חשיבותן של הזדמנויות שניות.
"מה שאמרנו להם הוא שזה יהיה עוצמתי, נוגע ללב ופרודוקטיבי אם הם יצליחו למנף את זה כהזדמנות ללמד על המציאות של האנטישמיות, ולעטוף בתוך התערוכה את חשיבות המלחמה והסכנות של האנטישמיות ברגע זה", אמר בנוסף הרב יהושע דיווידסון מבית הכנסת הרפורמי עמנו-אל, בית כנסת בן 180 שנה הממוקם בשדרה החמישית, לא הרחק ממוזיאון המטרופוליטן.
אנשי המוזיאון, מצידם, הדגישו כי התערוכה אינה מתעלמת מעברו של גליאנו אלא עוסקת בו באופן ישיר, כחלק בלתי נפרד מסיפור חייו, שאותו הם מבקשים לספר באופן המדויק, ללא קשר לנרטיב של אחד הצדדים, ומבלי לעטוף אותו במילים "נקיות".
"אני מבין מדוע התזמון עשוי להרגיש קשה במיוחד, בהתחשב בעלייה מדאיגה של שנאה, אבל אני מרגיש שזה הופך את השאלות הנוכחיות לדחופות יותר, לא פחות", אמר ל"טיימס" האוצר אנדרו בולטון. "עבורי, השאלה הגדולה יותר היא כיצד לאחד את ההישגים האמנותיים ואת האחריות האתית, מבלי לאפשר לאחד למחוק את האחר. וברגע של פילוג מוגבר, אני מרגיש שלמוזיאון ולעצמי יש אחריות אמיתית להתמודד עם סוגיות אלו".









