אל פנינג
סליחה, במי מדובר? אל פנינג בת ה-25 היא שחקנית, דוגמנית ואחותה הקטנה של דקוטה פנינג. פנינג הצעירה התחילה את הקריירה הקולנועית שלה כסוג של ילדת-פלא, טריק שכבר מוצה למדי על ידי אחותה הגדולה יותר. יחד הן נתפסו בתקשורת כמעין גרסה חדשה לתקופתן של מרי קייט ואשלי אולסן, רק עם כישרון משחק ובלי להיות תאומות.
היא הופיעה במגוון סרטים, כולל בתור הגרסה הצעירה יותר של אחותה, עד שנכנסה למיינסטרים ב-2011 כשזכתה להצלחה ניכרת בסרט המדע בדיוני של ג'יי ג'יי אברהמס "סופר 8" והפסיקה להיות "האחות של". משם והלאה היא ממלאת בהוליווד את המשבצת של "כוכבת עולה" – משתתפת בסרטים של במאים נחשבים, מופיעה מול מיטב היבול הצעיר של הגברים הנכונים (כולל טימותי שאלאמה), ולא מזניחה גם את הטלוויזיה.
פנינג צלחה את המעבר, הטראומטי לרוב, מילדה-שחקנית לכוכבת בוגרת, תוך שהיא מצליחה לדלג על תופעות הלוואי של שלל התמכרויות, תקריות עם צלמי הפפראצי ותמונות עירום מביכות, שמגיעות בדרך כלל עם התבגרות באור הזרקורים (וד"ש מלינדזי לוהן, בריטני ספירס, אמנדה ביינס ורבות אחרות). לפני שנתיים היא השיקה, יחד עם אחותה, חברת הפקות עצמאית במסגרת הטרנד על שם ריס ווית'רספון, שאומר, בעצם: נשים, אל תמתינו שיתנו לכן, קחו את מה שאתן רוצות.
למה אייקון? במקביל לקריירה הקולנועית שלה, פנינג השיקה גם קריירת דוגמנות, שאותה התחילה עם קמפיין למארק ג'ייקובס בגיל 13 הפעוט – תפקיד שגם אותו מילאה קודם אחותה הגדולה דקוטה. אי-אפשר להכחיש שגיל 13 נשמע צעיר להחריד בשביל לככב בקמפיין אופנה לנשים, אך מתברר שהאחיות לבית פנינג עושות הכול מהר יותר ומוקדם יותר משאר בני התמותה.
אל פנינג ממש עובדת בלהיות אייקון אופנה. הנה, למשל, טעימה מהפעילות האופנתית שלה בחודש האחרון: צילומי שער למגזין "הרפר'ס בזאר", שם היא ממחזרת את המראה המזוהה שלה כחצי-פיה, חצי-בובה ויקטוריאנית; צילומים כשגרירת מותג התכשיטים היוקרתי קרטייה; ריאיון משותף עם השחקנית נעמי ווטס ב"ניו יורק טיימס"; טקס פרסי אופנה בלוס אנג'לס; התייצבות מפוארת בגאלה של המטרופוליטן כמו כלה בשמלת תחרה של ויויאן ווסטווד עם בולרו וסרטים בצבע שחור (כי, בכל זאת, הנושא היה מעצב האופנה המנוח קרל לגרפלד); וביקור על השטיח האדום של פסטיבל קאן.
כמי שהוכתרה בתואר איט גירל הוליוודית כבר בגיל 12 (בתיאום, לא ממש נפוץ, בין ה"גירל" שבמונח לגילה הביולוגי), חובת ההוכחה עליה. עניין לא פשוט כשאת נמצאת בלי הפסקה על השטיחים האדומים ומול המצלמות. בחינה מדוקדקת של ההופעות הטקסיות שלה, כמו גם של צילומי רחוב ספונטניים-למחצה, מעידים על מחויבות לתואר ושכלולו. בניגוד לכוכבות צעירות אחרות ששימשו השראה לבנות גילן, פנינג הרחיבה את התדמית האופנתית שלה – ומשם גם את ההשפעה התקשורתית – לקהל מגוון יותר, ובעיקר בוגר יותר.
לפנינג יש חיבה, וגישה, לשמלות מעצבים אלגנטיות, יכולות סטיילינג מרשימות, נתונים טבעיים נסיכותיים, מראה של בובת פורצלן בלונדינית שמתחבר היטב לדימויים בסגנון וינטג', ובעיקר חוש לערבוב נכון של נמוך וגבוה, מהודר ועממי.
מה שעוזר לה לזגזג לאורך השנים בהצלחה בין השמרנות המובנית של החברה האמריקאית בקשר למה ש"הולם" ו"ראוי" לבין הנטייה ההפוכה של אותה חברה לסגוד ל"סקסי", הוא יסוד בסיסי של מתיקות שהיא משדרת, שנראה כי הוא אותנטי ולא תולדה של יחסי ציבור מתוקתקים. יש לה ביוגרפיה נקייה ומצוחצחת, שאין בה שמץ של שערורייה או אבק של דרמה. זה אולי משעמם מבחינה רכילותית, אך גם שומר אותה קרוב ללב האמריקאי.
פנינג באמת אוהבת אופנה, ומוצאת בה ערך שהוא מעבר ל"להתלבש יפה". יש לה אוסף מוקפד של בגדי וינטג' משנות ה-50, פריטים מקוריים של מרילין מונרו שהיא רוכשת במכירות פומביות, מושבים של כבוד בשורה הראשונה של כל תצוגת אופנה נחשקת, וארון נעליים שמתחרה בזה האגדי של אימלדה מרכוס.
למה לא? הצילומים האלה בגיל 13 למארק ג'ייקובס, שראו אור במקביל לצילומים של היילי סטיינפלד בת ה-14 למותג האופנה מיו מיו, הציתו מקהלת גינויים על השימוש בפרזנטוריות צעירות מאוד שמולבשות ומסוגננות כבוגרות מגילן, יוצרות אידיאל יופי ילדותי ומפרסמות מותגים יקרים שרחוקים שנות אור מהישג ידן של נערות. צקצקנות אוטומטית או טיעונים ראויים? קטונתי מלשפוט, אבל גם אני מתנועע בחוסר נוחות בכיסאי מול דוגמניות-ילדות שמחופשות לנשים מבוגרות במגוון תנוחות פתייניות.
ובכל זאת: היא אומנם כובשת את מרקע הטלוויזיה עם הגרסה רבת-הקסם (והמצחיקה) שלה לקטרינה הגדולה של האימפריה הרוסית, אבל פנינג היא יותר מכל ייצוג עכשווי של התפקיד שלה כיפהפייה הנרדמת אורורה בסרט "מליפיסנט". היא הנסיכה הנצחית שנראית כאילו נולדה להתנהל בשמלות קוטור ובנשפי ריקודים בארמון, שמצליחה להיראות כמי שחובשת כתר גם כשהיא רוקדת יחפה ביערות.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.