לקראת יציאת אלבומה החדש – Music, Fashion, Film – שיחררה המוזיקאית צ'ארלי XCX בחודש מאי את הסינגל Rock Music, שבו היא שרה: I think the dancefloor is dead, so now we're making rock music. המשפט הזה עורר לא מעט תגובות בתעשיית המוזיקה, לרבות מקורטני לאב ומדונה, שבדיוק עמדה להשיק את Confessions II – המשך ל-Confessions on a Dance Floor מ-2006.
זמן קצר לאחר מכן, פרסמה מדונה מסר ברשתות החברתיות: "אם רחבת הריקודים שלך מרגישה מתה, אולי את פשוט משמיעה את המוזיקה הלא נכונה". היא אומנם לא הזכירה את צ'ארלי XCX בשמה, אך ברשת ובתקשורת פירשו זאת כתגובה ישירה. לאב, לעומת זאת, כינתה אותה "טרול" במובן המחמיא של המילה. כלומר, אמנית שזורקת אמירה פרובוקטיבית כדי לערער מוסכמות ולהוציא אנשים משלוותם. בדיוק כמוה.
"המאבק" בין מדונה לצ'ארלי XCX נראה כמו חילופי משמרות בין שני דורות של כוכבות פופ שמזוהות עם חיי הלילה. צ'ארלי מייצגת את דור ה-Brat ותרבות המועדונים העכשווית, בעוד מדונה היא אולי הסמל הגדול ביותר של רחבת הריקודים בפופ מאז שנות ה-80. ועכשיו היא עושה הכול כדי לנכס את המעמד שוב לעצמה.
ככל הנראה מדובר היה בתרגיל יחצני, מאחר שחודש לאחר מכן חלקו השתיים סיגריות וספסל משותף בתצוגת האופנה של סן לורן בשבוע האופנה לגברים. צ'ארלי הגיעה בשמלת קומבינזון אדומה, מדונה הסתפקה בשמלת תחרה באורך מיני. מאוחר יותר הן אירחו יחד את המסיבה של מותג האופנה ב-Paradis Latin, אחד ממועדוני הקברט ההיסטוריים והאייקוניים של פריז ברובע הלטיני.
צ'ארלי XCX ומדונה יחד בתצוגה של סן לורן
"אופנה לא תציל אותנו, אבל בואו נעלה על המסלול ונצעד"
Music, Fashion, Film, שיצא בסוף יולי, הוא אלבומה השביעי של צ'ארלי XCX – מכוכבות הפופ הגדולות של הרגע. מאז שוחרר האלבום, 30 דקות אורכו, הוא זכה לביקורות חיוביות על כך שהוא מותח את גבולות הז'אנר בין פופ לרוק. אבל האלבום הזה הוא גם פרויקט אופנתי ותרבותי שממשיך את האופן שבו הפכה את עצמה הכוכבת בשנים האחרונות לאחת הדמויות המשפיעות ביותר על השפה החזותית של הפופ. אחרי עידן Brat שמיקם את הצבע הירוק הזוהר והאסתטיקה הלא מלוטשת כפופולריים, היא ממשיכה לטשטש את הגבול בין מוזיקה, קולנוע ואופנה.
הצהרת הכוונות הזו מתחילה כבר בעטיפת האלבום שעליו מופיעות בתצלום משותף בשחור-לבן שלוש אגדות חיות: במאי הקולנוע מרטין סקורסזה; המוזיקאי האוונגרדי ג'ון קייל, ממייסדי להקת ולווט אנדרגראונד, שאיתו שיתפה פעולה לאחרונה לטובת פסקול הסרט "אנקת גבהים" שהלחינה; ומעצב האופנה מארק ג'ייקובס, שהיה הראשון ללהק אותה לקמפיין אופנה ב-2018 – כשעוד הייתה זמרת אינדי בריטית צעירה – לקידום The Sack Bag, כשהיא מצולמת רכונה על ארבע.
מרטין סקורסזה, ג'ון קייל ומארק ג'ייקובס בתצלום לעטיפת האלבום החדש של צ'ארלי XCX
"מארק היה האדם הראשון אי פעם שנתן לי קמפיין אופנה, והיה הראשון שבמידה מסוימת פתח לי את הדלת לעולם הזה", צייצה הזמרת בתחילת יוני ברשת החברתית X. "עשיתי שלושה קמפיינים עבור מארק, ואני חושבת שהוא תמיד הצליח באמת להעביר דרך העבודה שלו את תרבות הצעירים. זה היה נכון כבר בתחילת הדרך שלו, כשהוא עבד כמעצב אצל פרי אליס והשיק את קולקציית הגראנג' ב-1992, שהייתה מאוד שנויה במחלוקת, ובעקבותיה הוא פוטר, ואז המשיך לעשות את הדבר שלו באופן עצמאי. אני חושבת שהוא תמיד אמר את האמת שלו כמעצב, ותמיד הצליח לתקשר עם אנשים צעירים".
הוא לא מעצב האופנה היחיד שאיתו היא מפלרטטת באלבום החדש. הקליפ לשיר SS26 (מעין קיצור של קולקציית אביב-קיץ 2026) מתקיים כולו בתצוגת אופנה שבה מופיעה צ'ארלי XCX גם בשורה הראשונה וגם כדוגמנית שמחליפה פנים רבות. לצדה מככבים יוצרים נוספים מעולם האופנה, ביניהם במאי סרטי האופנה לואיק פריז'אן, מעצב הסאונד והמוזיקה לתצוגות מישל גובר ואחרים.
(הקליפ לשיר SS26)
"אופנה לא תציל אותנו, אבל בואו נעלה על המסלול ונצעד", אומרת בפתח הקליפ עורכת האופנה המפורסמת קארין רויטפלד (לשעבר עורכת ווג פריז), כשלצידה מעצב האופנה אנתוני וקארלו, המנהל האמנותי של סן לורן מזה עשור. המוזיקאית מנהלת עם השניים קשרים עסקיים, לרבות לבישה של בגדי המותג באירועי שטיח אדום מתוקשרים ושיווק אגרסיבי לקו האיפור YSL של בית האופנה בקליפ עצמו.
מילות השיר אקטואליות מתמיד, והן חושפות את היחס של צ'ארלי למציאות הכאוטית סביבה. מצד אחד היא מציגה תחושת חרדה ואובדן אמון בעולם שנמצא על סף קריסה, ומצד שני מודעות אירונית למקום שבו היא עצמה פועלת כאמנית. "אביב-קיץ 2026, כשהעולם עומד להיגמר, ואין תקווה לכלום / אנחנו צועדים על המסלול שהולך היישר אל הגיהינום. דבר לא יציל אותנו, לא מוזיקה, לא אופנה או סרטים".
בין גותיקה רומנטית לקלאסיקה הוליוודית
אחד הסימנים לכך שצ'ארלי XCX הפכה בשנים האחרונות מתופעת אנדרגראונד לאייקון מיינסטרים הוא גם השינוי במערכת היחסים שלה עם עולם האופנה. אם בתקופת Brat היא ביססה לעצמה דימוי אנטי-זוהר דרך משקפי שמש אגרסיביים, גופיות קטנות, בגדי עור, משחקי שקיפות ואסתטיקה השואבת השראה מסצנת חיי הלילה של לונדון – הרי שבשנה האחרונה היא החלה לאמץ מראות שטיח אדום שמנסים להציג את אותה גישה רק בשמלות ערב ומערכות לבוש יוקרתיות.
סגנון Brat של קיץ 2024
לגאלה של מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק, שנערכה בחודש מאי לפני שנה – אירוע שאליו הגיעה אז לראשונה בקריירה שלה – היא הופיעה במערכת לבוש דרמטית של בית האופנה הבלגי אן דמולמיסטר בעיצובו של סטפנו גליצ'י, עם אלמנטים גותיים, נוצות ותכשיטים; ובטקס גלובוס הזהב 2026, שגם בו השתתפה לראשונה, היא בחרה בסן לורן, לבושה חצאית מקסי לבנה עם מחוך נוצות שחור, שהטעינו אותה בדרמה האפלה שאיתה היא מזוהה.
גם במסע יחסי הציבור לסרט "אנקת גבהים", היא המשיכה באותו קו דרמטי. לפרמיירה הלונדונית בפברואר השנה היא הופיעה בשמלת כלה ורודה ודרמטית של ארדם, עם רקמת קריסטלים והינומה תואמת – מראה שנע בין גותיקה רומנטית לקולנוע הוליוודי קלאסי. הניסיון לתרגם את האסתטיקה ה"מלוכלכת" למראות נגישים יותר, לא תמיד עבד לה, אבל מעניין יהיה לראות כיצד היא תשייף את הסגנון שלה בהמשך.
בתוך כך, האתגר החדש של צ'ארלי XCX הוא אולי המורכב ביותר עבור כל אמן שמגיע משולי האינדי אל המיינסטרים: כיצד להישאר "מגניבה" אחרי שהפכה לתופעה עולמית ולשם קוד לגוון של קיץ 2024. אבל האם אפשר להיות בו-זמנית חלק מתרבות-הנגד וגם כוכבת שמופיעה בקמפיין הבחירות של קמלה האריס? או להצטלם בבגדים המשעממים של אנתוני וקארלו לסן לורן ועדיין להיחשב פורצת דרך? היא, ככל הנראה, מודעת היטב למתח הזה, ואפילו הופכת אותו לחלק מהיצירה שלה.
"תמיד עניין אותי הרגע שבו משהו מגניב מת, וננטש על ידי האנשים הראשונים שהפכו אותו לנחשק ולשאפתני מלכתחילה", כתבה בפוסט ב-Substack (פלטפורמה דיגיטלית לפרסום ולהפצה של תוכן עצמאי), "כמובן שהייתי מעדיפה להיחשב 'מגניבה' בעיני קבוצה קטנה של אנשים, מאשר להיות מוכרת לכולם". אולי דווקא הכנות הזו היא שמאפשרת לה להמשיך לשחק על הגבול שבין שוליים למיינסטרים, ובין ביטוי אישי למכונת הפופ המסחרית שהיא הפכה להיות.
















