רוז מק'גוון
סליחה, במי מדובר? השחקנית האמריקאית רוז מק'גוון, שתחגוג בספטמבר יום הולדת 50, לא תיזכר בזכות הקריירה הקולנועית הלא ממש מפוארת שלה, אלא כאחת הנשים הראשונות שהניעו את גלגלי מהפכת MeToo ובישרו לעולם שאלפי שנות ניצול הנשים הגיע לסופן.
מק'גוון נולדה באיטליה להורים שהיו חברים בכת "ילדי האלוהים", התחילה לדגמן כילדה, עברה להתגורר עם סבתה בארצות הברית לאחר גירושי הוריה, ובגיל 15 כבר עזבה את הבית, חיה בגפה וחלמה לכבוש את הוליווד. היא השתתפה בכמה סרטים, כולל תפקיד משני ב"צעקה", והגיעה אל שיא הקריירה שלה אי אז בתחילת המילניום בסדרת הטלוויזיה "מכושפות", שם החליפה את שאנון דוהרטי, השחקנית המפוטרת ביותר בהוליווד.
מק'גוון אספה לרזומה שלה גם כמה רומנים עם גברים מפוקפקים – אחד עורר אצלה הפרעת אכילה, אחד נרצח בביתו ואחד היה מרילין מנסון (שמפוקפק הוא שמו האמצעי). למרות בחירות רומנטיות אומללות, תדמית של "ילדה רעה" וקריירה מקרטעת בתחום המשחק, היא הצליחה בכל זאת להפוך לגיבורה אמיתית ולסמל נשי של רדיפת צדק.
זה קרה כשהתייצבה באומץ מול כל העולם וסיפרה כי הארווי ויינשטיין, אז המפיק ההוליוודי הכול יכול, אנס אותה בחדר מלון ואחר כך דאג שתוחרם בתעשייה. מאז היא נחשבת לנושאת הדגל נגד תקיפות מיניות, ונערצת כסמל של עוצמה נשית שלא מרכינה ראש גם מול הכוחות החזקים ביותר של התרבות האמריקאית.
למה אייקון? בסוף שנות ה-90 מק'גוון הייתה אחת מאלפי בחורות צעירות שעשו קצת קולנוע וקצת טלוויזיה, הסתובבו עם אנשים מהתעשייה וטיפחו תדמית פרובוקטיבית וסקסית – כנראה כי ככה הסגבירו להן שמקבלים תפקידים בהוליווד. ומק'גוון שיחקה את המשחק, עד שכבר לא.
זה התחיל עם סדרת ניתוחים פלסטיים שעברה כדי לתקן טעות שנעשתה בניתוח סינוסים שגרתי, שהותירה את פניה מצולקות ושלפה אותה באחת מרשימת "הצעירות היפות של הוליווד". ואז ב-2017 שינתה את ההיסטוריה של תעשיית הקולנוע כשיצאה בגלוי והאשימה באונס את אחד האנשים הכי חזקים בהוליווד, ויחד איתו כיוונה אצבע מאשימה אל מועדון הגברים שמתייצב אוטומטית מאחורי הטורפים ועושה הכול כדי להסוות, לכסות, ולחסל.
פתאום כל הכביסה המלוכלכת שהפטריארכיה ההוליוודית אוהבת להחביא, התפוצצה בבום גדול שאחריו שום דבר כבר לא נשאר כשהיה (או ככה לפחות אנחנו רוצים להאמין). מק'גוון הפכה לקולן של הנשים שהוטרדו מינית. היא נתנה להן פנים, ובעיקר פה, ופתחה את השער לצונאמי של עדויות של נשים שהחליטו להפסיק לשתוק.
מ"הילדה הרעה של הוליווד", שהגיעה בשנת 1998 לטקס פרסי MTV לבושה בשמלה שקופה לחלוטין כשהיא מאובזרת בחרוזים, פטמות גלויות ומרילין מנסון, היא הפכה עם חשיפת האונס לייצוג המושלם של "איך אנחנו מדמיינים לוחמת צדק פמיניסטית" – שיער קצוץ, חליפות בטעם גברי, חולצות לבנות מכופתרות ושום דבר שמזכיר את השמלה ההיא.
הסגנון שלה בעשור האחרון הוא לא "קשוח" או "לא נשי", כפי שטוענים רבים שמתקשים עם המילים שיוצאות לה מהפה ולכן נטפלים לבגדים שהיא לובשת. זהו מראה המייצג נשיות אחרת, חדשה, שלא נשענת על ייצוגים שלקוחים מעולם הפנטזיות הגברי שניתן לרכז תחת הכותרת הקצרה "תנו לנו מחשוף גדול". האג'נדה האופנתית של מק'גוון לא מצייתת לאף מוסכמה שדורשת בחירה בין הכול ללא כלום. במקביל לקו הנזירי שאימצה, היא גם לא מהססת לחשוף את גופה העירום. כמו בצילומים שעשתה בגיל 41 למגזין Flaunt, שם הוכיחה, שוב, כי נשים מועצמות מגיעות בכל צורה, גיל, כיסוי או גילוי.
מי שמסכים איתה הם העורכים של מגזין האופנה הנחשב "ניילון", שצילמו אותה לגיליון האחרון גם ב"חליפת כוח" עם כתפי ענק (בתמונת השער), גם בלנז'רי נועז בצבעי שחור ואדום, וגם עטופה בכיתובים שמדברים על חופש ושליטה בחייך.
רוז מק'גוון במגזין ניילון
עיון בחשבון האינסטגרם שלה מגלה כי הוא נשען על אותם דימויים מנוגדים – רגע אחד היא מצולמת בסרטון שבו היא מגלחת את שיער ראשה לבושה בכותונת גברית רכוסה עד הצוואר, ובמשנהו היא עוברת לבגד גוף חושפני מלווה בכפפות ומגפי עור.
למה לא? מק'גוון מסתכסכת עם כל העולם, מטיחה מילים קשות בכל מי שהיא סימנה כאויב – גברים, נשים ומה שביניהם. היו שם כבר וחטפו: אופרה ווינפרי, אליסה מילאנו (שגילמה את אחותה ב"מכושפות"), קתלין ג'נר, ג'ורג'ינה צ'פמן, בן אפלק, מריל סטריפ, ובעצם, מי לא.
ובכל זאת: לפני חמש שנים פרסמה מק'גוון את הספר "אמיצה", שמפרט את כל השתלשלות התקיפה המינית שלה על ידי הארווי ויינשטיין, שאותו היא מכנה שם "המפלצת". על עטיפת הספר היא מצולמת בתקריב, מאחור, מגלחת את ראשה עד לשורשי הקרקפת. עם הדימוי הזה – שהוא חזק ובוטה, אך גם מתכתב עם הטרנדים הכי אופנתיים של התקופה – היא הפכה את עצמה רשמית לנערת הפוסטר של עידן מי טו.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.
