מישל פייפר
סליחה, במי מדובר? מישל פייפר, מי שזכתה לא מעט פעמים ובמשך לא מעט שנים לתיאור "האישה הכי יפה בעולם" ונחשבת לאחד השחקניות המוכשרות בהוליווד, חוגגת בסוף השבוע יום הולדת 65. למרות הזמן שעבר מאז שפרצה לחיינו, היופי שלה הוא עדיין מהסוג שפוצע.
את המרוץ שלה לתהילה התחילה פייפר, כמו רבות אחרות, בתחרויות יופי. למרות שלא זכתה בתואר הנכסף "מיס קליפורניה" ב-1978, היא פצחה בקריירת דוגמנות, עברה להופיע קצת בפרסומות בטלוויזיה והשתתפה בסרט אחד כושל, "גריז 2". הסיפור השבלוני הזה היה אמור להסתיים שם, עם כרטיס חזרה הביתה ומשמרות בדיינר המקומי, אבל אז הגיע הסרט "פני צלקת", שבו היא שיחקה לצד אל פאצ'ינו, וטרף את הקלפים.
פייפר ב"גריז 2"
בשנות ה-80 וה-90 היא השתתפה בשורה של סרטים מצליחים – "ליידי נץ", "המכשפות מאיסטוויק", "נשואה למאפיה", "בית רוסיה", "עידן התמימות", "יחסים מסוכנים" ועוד רבים וטובים שמיקמו אותה במשבצת שהוליווד שומרת תחת ההגדרה "הבלונדינית האיכותית", עם התמחות מיוחדת בתפקידים של "זו שאתה רוצה להציל". במקביל, היא הופיעה ברשימת האנשים הכי יפים בעולם של המגזין "פיפל" לאורך כמעט עשור שלם.
פייפר עשתה תפקידים מצוינים בכמות מכובדת של סרטים, שיחקה מול מיטב היבול הגברי של הוליווד, אך יחד עם זאת, היא לא כוכבת הוליוודית קלאסית. החיים הפרטיים שלה נטולי דרמה ודלים בנצנצים. יש לה נישואים יציבים באופן נדיר, כבר 30 שנה, למפיק דיוויד אי קלי, ואפילו לא שערוריונת אחת ברזומה הפרטי או המקצועי. כל אלה היו אולי הופכים אותה לאגם של שעמום אנטי-הוליוודי, לולא הייתה יפה ומסקרנת כל כך.
למה אייקון? פייפר נראית כהגשמה של אידיאל היופי המסורתי – הבלונד, העיניים הכחולות, הגוף הדקיק – אך במקרה שלה המראה משולב עם סקס אפיל שמגיע מתוך תחושה של איזה חוסר שקט פנימי שרוחש מתחת לפני השטח. מין "מים שקטים" כאלה שיש להם השפעה מגנטית על גברים עם תסביך אבירים על סוס (שזה אומר, כל הגברים כולם).
יש משהו בתפקידים שהיא בוררת, כמו גם בשפת הגוף הקולנועית שלה, שמסמן אותה לנצח כעלמה במצוקה או כמרשעת קפואה. אבל למעשה, היא פחות אורורה מ"היפהפייה הנרדמת" ויותר בל מ"היפה והחיה" – אתה תציל אותי ואני אציל אותך.
מבחינת "אפקט הכוכבות" היא קצת ליד, אולי מרצון. יש לה נטייה לא לשחק את משחק הפרסום וגם מה שנראה כמו הסתייגות מהטיעון הרווח כי הנוכחות המתמדת של צלמי פפראצי בחיים היא חלק בלתי נפרד מהמקצוע.
גם הקריירה שלה, מרשימה כשלעצמה, מתנהלת באותו האופן וכוללת כמה סירובים מפתיעים לתפקידים מהסוג שבונה קריירות גדולות, כמו "אישה יפה", "שתיקת הכבשים" ו"אינסטינקט בסיסי". ג'וליה רוברטס, ג'ודי פוסטר ושרון סטון בוודאי מודות לה יום-יום על הבררנות שלה.
בשלב מסוים היא בחרה להתמקד במשפחה ובאימהות על חשבון הקולנוע, למרות שיש להניח כי ידעה מראש כי הסקסיזם ההוליוודי המוכר יעדיף לשלוח אותה למסע על קרחון כשתחליט לחזור עם עוד כמה שנים בגיל ועוד כמה קמטים על הפנים. אולי זו הסיבה שבחרה לגלם מרשעת רודפת נעורים בסרט "אבק כוכבים" ב-2007.
על השטיחים האדומים, פייפר לא שייכת לכוכבות שהולכות רחוק עם האופנה שלהן. היא לא מתלבשת כדי לשרת אג'נדה או חרמנות גברית או תשואות בעמידה של בלוגריות דעתניות. להפך, היא מקפידה על סגנון אלגנטי שתמיד נראה טוב ומשדר אינטליגנציה מובנית בבחירת הלבוש, בלי ליפול אף פעם לבורות פעורים של טעם מפוקפק.
גם כשהיא ממנפת את התדמית האופנתית שלה לטובת השקת בושם שהוא גם יוניסקס וגם טבעי (היש יותר טרנדי מזה?) הנקרא "הנרי רוז" על שם שני ילדיה, היא עושה זאת בשיא האלגנטיות.
למה לא? כדרכן של כוכבות בעלות עבר של "יפות מקצועיות", גם פייפר מתמסרת (קצת יותר מדי) להתערבויות כירורגיות, הזרקות ומילויים. אלה הם כנראה חלק מהמיסים שהפרצוף צריך לשלם כשאת מזדקנת בתעשייה שמכחישה את התהליך הזה, לפחות בכל הקשור לנשים. בגיל 65 פייפר יפה ואומנם משופצת, אך לפחות כרגע היא לא הפכה את הפנים שלה לפנים של מישהי אחרת.
ובכל זאת: הביוגרפיה הקולנועית של פייפר מייצרת אסופה של דימויים אופנתיים אייקוניים מהסרטים שבהם היא הופיעה – הקארה, הפוני והשמלה הכחולה עם המחשוף האינסופי (מלפנים ומאחור) מ"פני צלקת", שמלת הקטיפה האדומה שבה היא רוכנת על הפסנתר ב"נערי בייקר המופלאים", או הכרזה שבה היא יושבת הפוך על הכיסא במכנסי ג'ינס ומעיל עור כמורה הקשוחה בסרט "סיכון מחושב" (ובעיקר בקליפ שליווה את הסרט של הראפר המנוח קוליו). אבל אם יש תלבושת אחת שהכניסה אותה לפנתיאון יותר מכל, הרי שזו אריזת הוואקום המתחזה לחליפת ויניל שחורה ששירתה אותה באופן כה מושלם כאשת החתול בסרט "באטמן חוזר".
(מישל פייפר בקליפ של קוליו)
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.
