בצהרי ערב החג, דקות ספורות לאחר שנודע לה כי הסטודיו שלה בדרך יפו בתל אביב קרס, הבינה מעצבת האופנה נועה גלר כי במאבק להצלת העסק שלה היא תיוותר לבדה. לפני כחצי שנה היא העבירה את הסטודיו לבניין בן שש הקומות, אשר מלבד הסטודיו לאופנה שלה כלל גם עסקים נוספים, לרבות הגזרנייה הוותיקה של אברמו חג'ג' העובד עם עסקי אופנה רבים בישראל, בעיקר מעצבות בוטיק שנותרו עכשיו ללא מענה. ובשוק האופנה המקרטע מעצמו – מדובר במכה קשה לענף.
"עם איך שהמדינה מתנהלת בשלוש השנים האחרונות, מיד ידעתי שאם לא אדאג לעצמי, לא תהיה לי רשת תמיכה מאף גוף רשמי", אומרת גלר בשיחה עם ynet. "מי שנתן לתחושה הזאת את החתימה הסופית היה נציג העירייה שעות ספורות לפני כניסת החג, שאמר לנו: 'משתתף בצערכם, זה לא עניין למס רכוש. שיהיה לכם בהצלחה'. התגובה הזאת לא הפתיעה אותי. אז אין שום קשר לטילים? לכל ההדף מפצצות המצרר שעפו בתל אביב באותו יום ובימים קודם לכן?"
7 צפייה בגלריה


"ידעתי שאם לא אדאג לעצמי, לא תהיה לי רשת תמיכה מאף גוף רשמי". נועה גלר מחוץ לבניין שקרס
(צילום עצמי)
"שאף אחד לא יגיד שזה לא קשור למלחמה ולכמויות ההדף שהאזור ספג", היא ממשיכה, "רק לאחרונה התפרסמה רשימה של כ-650 מבנים מסוכנים בתל אביב (ששותפה ברשתות החברתיות מאז קריסת המבנה, א"י) ואף אחד לא נותן על זה את הדעת. אני לא יודעת מי אמור לאכוף את זה ומה עושים בעניין. המבנה היה מסוכן. אבל גם מעבר לרשימה של 650 מבנים, כל מי שגר בתל אביב יודע שאם אתה דופק מסמר בקיר, אתה עלול למצוא את עצמך עם קיר נושר וצדפים בקירות. המבנים פה לא בנויים לספוג טילים בליסטיים ופצצות מצרר. איך נרמלנו את המצב הזה?"
דברים דומים אומרת ל-ynet גם מיכל חג'ג', בתו של אברמו חג'ג'. כבר למעלה מ-30 שנה שהוא בעסקי הטקסטיל והייצור, ובין לקוחותיו מותגים כמו אלמביקה ואתא. המפעל המתפרש על פני 120 מ"ר, שממוקם בקומה הרביעית בבניין, נפגע. "התירוץ שאנחנו שומעות שזה לא מההדף מעצבן אותי. אין שום סיכוי שבערב החג, כל האזעקות והפיצוצים שהיו לאורך הבוקר לא קשורים לזה", אומרת חג'ג', "זה בסך הכול כסת"ח של כל האחראים".
"האפקט על תעשיית האופנה קטסטרופלי"
תעשיית האופנה הישראלית מורכבת מאינספור שחקנים פעילים המנסים ליצור כאן יש מאין. אל מול המפעלים הגדולים בסין – שרשרת הייצור המקומית מורכבת מיצרנים ואנשי מקצוע המשרתים את המעצבות והמותגים הקטנים. חג'ג', שעלה לישראל מטריפולי בגיל 10, הוא בן למשפחת טקסטיל. אביו היה חייט ואחיו ז"ל, שנפטר השבוע, היה יבואן בדים.
את הגזרנייה הקים לפני כ-30 שנה ונדד איתה בכמה מקומות בפלורנטין, עד שהתיישב בבניין שבפאתי שוק לוינסקי. הבניין מנוהל על ידי חברת פירר הנהלת רכוש, שמנהלת נכסים רבים ברחבי העיר. פניית ynet לחברה בניסיון לקבל תשובות על פעולות תחזוקה שביצעה בבניין וכיצד בכוונתה להציע פיצוי ופתרונות חלופיים לדיירים נענתה בחוסר תגובה.
7 צפייה בגלריה


"הוא נותן שירותי גזירה ותפירה למעצבות רבות, כולל מהמגזר החרדי". נועה גלר ואברמו חג'ג' בבניין לפני הקריסה
(צילום עצמי)
רק לאחרונה, מספרת חג'ג', סיימה לצלם בגזרנייה את סרטה הקצר בכיכובם של דאנה איבגי ויוסף אבו ורדה, המגולל סיפור על בתו של גזרן שתקן הנפרדת מבת זוגתה ומוצאת מקלט בגזרנייה. "לצערי, זו המזכרת שאני משאירה לו מהמקום הזה", היא מספרת, "אבא שלי יחגוג השנה 70 ואני לא יודעת לאן הוא ילך. הוא מאוד אוהב את האזור ואת הצעירים שגרים וחיים סביבו".
כאמור, בעשור האחרון הוא מייצר עבור גלר. "אם העסק של חג'ג' קורס – האפקט שלו על התעשייה קטסטרופלי", מסבירה גלר, "הוא נותן שירותי גזירה ותפירה למעצבות רבות, כולל מעצבות מהמגזר החרדי. יש אצלו לפחות שלושה טון של בדים וציוד שצריך לנסות ולהציל". הגזרנייה פרוסה על פני שני חלקים בבניין – אחד נפגע, השני לא. ובכל זאת, כבר בימים האחרונים מחפשת בתו חלל חדש שיוכל להכיל את הציוד שלא נפגע.
מה מצב העסק שלך?
"אנחנו במרוץ נגד הזמן. ביומיים הראשונים לא ממש אפשרו לנו להיכנס לבניין ולחלץ דברים. נתנו לנו חמש דקות לאסוף דברי ערך. יש לי פה סחורה במאות אלפי שקלים. איך אני מחליטה מה להוציא ומה לא? הצלחנו להוציא את קולקציית הקיץ התפורה, כי אותה אפשר יהיה למכור ולשרוד את העונה.
"אבל מה עם כל גלילי הבדים שרק הגיעו מאיטליה בחודש שעבר? שלשום הודיעו לנו מהרגע להרגע לבוא ולפנות מה שאפשר, כי אתמול (ראשון) בבוקר היו אמורים להתחיל להרוס חלק מהבניין ולראות למה זה גורם. בלילה שבין שישי לשבת עוד התכתבתי עם ראש העיר חולדאי בניסיון לדחות את הקץ, שרק יתנו לנו זמן לפנות ולא יקריסו הכול. זה החיים שלנו".
7 צפייה בגלריה


"שרק יתנו לנו לפנות ולא יקריסו הכול. זה החיים שלנו". קולקציית אביב-קיץ 2026 של נועה גלר
(צילום: איה בוזגלו לגלר)
איזה תגובות קיבלתם מפיקוד העורף ומעיריית תל אביב?
"פיקוד העורף אומר שזה לא קרה מנפילת טיל, ולכן זה לא באחריותם. נציג העירייה, הראשון והיחיד שיצא לדבר איתנו, אמר 'תנחומיי, מדובר באירוע אזרחי, שיהיה לכם בהצלחה'. בהינתן זה שכולם מתנערים מהאחריות. אני אפילו לא מתעסקת בפן המשפטי כרגע, כי החרדה שלי היא להציל כמה שיותר. עכשיו אני בניסיון למצוא נכס מהיום להיום, לי ולחג'ג'".
הייתה גם ביזה?
"אצלי בסטודיו אני עוד לא יודעת לומר אם נלקח משהו, אבל אני שומעת מקבוצת הדיירים בבניין שנבזזו חפצים ותכשיטים מדירות. אני לא יודעת מי עשה את זה".
מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה: "ראשית נבהיר כי מדובר בבניינים בבעלות פרטית, אשר בהתאם לחוק, האחריות הן על תחזוקתם והן על מציאת דיור חלופי עבור הדיירים חלה על בעלי הנכסים. הבניין המדובר הוגדר בשנת 2018 כמבנה מסוכן, והעירייה הגישה תביעה לבית המשפט לצורך טיפול בליקויים בקומת הקרקע והמרתף – ליקויים שאינם מצביעים על סכנת קריסת הבניין או חלקיו. בשנת 2020 נסגר התיק לאחר תיקון הליקויים במסגרת הצו. חשוב לציין כי הליקויים שאותרו בעבר לא היו בקומות העליונות שבהן אירעה הקריסה.
"לאחר אירוע הקריסה דאגה העירייה לגידור השטח ולהצבת קב"ט, אשר לאחר מכן הוחלף ב-12 שומרים ותאורה. ככל הידוע לנו גורמים זרים לא נכנסו לשטח ואם אכן אירעו מקרים של ביזה, יש לפנות למשטרת ישראל להגשת תלונה.
"מאחר וכאמור זה אינו אירוע הקשור למלחמה, העירייה החליטה לפנות כמה דיירים שדירותיהם נהרסו לבתי מלון למספר ימים, כאשר על שאר הדיירים להתנהל מול בעלי המבנה או הנכס שלהם. נציגי העירייה נמצאים בקשר עם הדיירים ולרשותם עומד חפ"ק עירוני בכל יום מ-07:00 עד 19:00, בו נמצאים נציגי העירייה על מנת לסייע ולאפשר להם להיכנס לקחת חפצים אישיים בליווי עירוני. בימים הקרובים צפויות להתחיל עבודות הריסה בפינה הדרום-מזרחית ואם בסיומן יוכרז שהבניין יציב – יתאפשר להיכנס לאסוף חפצים נוספים".
מחברת פירר הנהלת רכוש לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.
מפיקוד העורף לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.







