ב-1 בינואר 2020, עם פרוץ הקורונה ברחבי העולם, הקימה מעצבת הטקסטיל והאופנה שמרית בן יעקב את המותג MishiMono. מישי הוא שיכול אותיות של שם החיבה שלה, שימי; מונו הוא הסיומת של קימונו, החלוק היפני שבהשראתו יצרה את המוצר הראשון בעיצובה. באותה תקופה החלימה בן יעקב מניתוח בכף יד ימין (כתוצאה מדלקת שהתפתחה מעבודה ממושכת על המחשב) ועיצבה לעצמה חלוק קימונו עם שרוולים רחבים כדי שתוכל להשחיל את הידיים בקלות בזמן ההחלמה. "אז הגעתי להחלטה שאני רוצה לעשות חלוקי קימונו. שנה לאחר מכן פתחתי רשמית את המותג", היא אומרת בריאיון ראשון.
תחילה גילו את המותג חובבות אופנה ברשתות החברתיות, אחר כך היו אלה הסטייליסטים (תומר אלמוזנינו, חיה וידר, מור בל ואחרים) ולבסוף הגיעו הכוכבות. לאחרונה לבשה הזמרת עדן בן זקן חלוק ורוד בקליפ WTF, אנה ארונוב לבשה שמלת נוצות באחד משידורי התוכנית "רוקדים עם כוכבים" ושירה האס לבשה שמלת תחרה בעיצוב אישי (בהשראת שמלת הכלה של אימהּ של המעצבת) לשטיח האדום של פסטיבל פרסי הטלוויזיה SERIES MANIA Festival הנערך בצרפת.
שירה האס בעיצוב של מישימונו
(עדן בן זקן עם חלוק ורוד של המותג בקליפ WTF)
בין לבין היו גם תום יער, לאה שנירר ואחרות. מבין כולן, מספרת בן יעקב, הופעתה של ארונוב בפריים-טיים הטלוויזיוני יצרה את אפקט המכירות הגדול ביותר. "היה הוריקן! יום אחרי השידור התייצבו לקוחות בסטודיו והיו הרבה הזמנות אונליין", היא נזכרת, "עד היום אני מקבלת עליה תגובות".
10 צפייה בגלריה
"עד היום אני מקבלת עליה תגובות". אנה ארונוב בשמלה של MishiMono
(צילום: תומר אלמוזנינו )
מאחורי הניחוח היפני של MishiMono מסתתרת בן יעקב (30), שחיה ופועלת מתוך דירת סטודיו רחבת ידיים בדרום תל אביב. בשבוע הבא היא תצא משם לטובת שואו-רום (נחלת בנימין 125, תל אביב) שבו גם תקבל לקוחות. הקפיצה הזו מסמלת נקודת ציון במותג שהחל כנישה לפני שנתיים וחצי, וכיום זוכה להערכה ולחיבוק מהמיינסטרים. וזה לא מובן מאליו עבור מותג צעיר ואנונימי שפתח את שעריו בזמן מגפה עולמית. בזמן שמותגים מבוססים ומעצבים ותיקים נדרשו לחשב מסלול מחדש תוך צמצום פעילות וסגירת חנויות – בן יעקב מצאה הזדמנות. זאת בדומה לעסקים חדשים אחרים שנהנו מנקודת האתחול שהקורונה הביאה איתה לעולם.
"הייתה תחושה של דף חדש. ריסטרט לעולם. לא היה לי מה להפסיד, כי רק התחלתי את דרכי כמעצבת. לא שמתי את כל הוני על המותג ובמקביל עוד עבדתי כמעצבת בחברת טקסטיל, אז יכולתי לשלב", היא משתפת. "התפטרתי מהעבודה והיה לי רגע לנשום ולעבוד על הדברים שאני רוצה". יותר מכך, עיצוביה הראשונים התאימו בדיוק לרוח התקופה. חלוקי הבית עם שרוולי הנוצות כמו נוצרו לסגרים המתמשכים. "הייתה לי מתפרה שעבדתי איתה בתל אביב, אז מבחינה לוגיסטית לא נתקלתי בבעיות. כשכולם התחילו לעבוד על בגדי בית מעוצבים – אני כבר הייתי מוכנה עם קולקציה. פתאום קימונו הפך לפריט הכי רלוונטי של התקופה".
היא נולדה וגדלה בקריית גת למשפחה דתית. בגיל 16 החליטה לצאת בשאלה ועברה מאולפנת צביה שבה למדה לתיכון דתי. בתום שירות צבאי כסייעת לרופא שיניים בקריה, פנתה ללימודי עיצוב. בתחילה רצתה להירשם ללימודי אופנה בשנקר, אך לבסוף נחתה במחלקה לעיצוב טקסטיל. "הרגשתי שהתפוצץ לי החלום", היא נזכרת בתחושה שליוותה אותה כשחזרה הביתה לאחר "יום פתוח" במוסד האקדמי. "הציגו לנו את המחלקה לאופנה כתחום מאוד קשה והרגשתי שזה לא בשבילי. עם זאת, פתאום המחלקה לטקסטיל נראתה לי מאוד מעניינת: לימודי סריגה, אריגה ורקמה. אף אחד לא הופתע כשפרויקט הגמר שלי היה עיצוב בגדים עם פיתוחי טקסטיל. היום אני שמחה שלמדתי במחלקה לטקסטיל ומשלימה ידע כמעצבת אופנה. כמו פיתוח גזרות, לדוגמה".
10 צפייה בגלריה
"אני שמחה שלמדתי במחלקה לטקסטיל ומשלימה ידע כמעצבת אופנה". שמרית בן יעקב
(צילום: יהב טרודלר)
ואולי הבחירה בעולם הטקסטיל היא מסע חזרה בזמן. הביתה, לקריית גת – העיר שהייתה מעצמת הטקסטיל של ישראל עד לסגירתם הסופית של המפעלים באזור, ובראשם מפעל הטקסטיל של פולגת. בן יעקב מספרת שהייתה מוקפת בעובדים מאותו המפעל – מבת משפחה ועד שכנים בבניין. כשהיא נשאלת האם הבחירה בלימודי טקסטיל לא מרגישה מיושנת במדינה כמו ישראל, שבה תחום הטקסטיל המקומי נזנח לטובת ייבוא זול מסין, היא אומרת כי זו תחושה שגויה: "במהלך העבודה שלי בסטודיו, הייתי פעמיים בתערוכות טקסטיל בפרנקפורט. שם מבינים שזה לא עולם הולך ונעלם. ספציפית בישראל – רצחו את תעשיית הטקסטיל. כמעצבת אני גם נתקלת בקשיים למצוא בישראל בדים טובים, שלא לדבר על בדים בצבעים ורוד וירוק, שמביאים אותם רק בפורים. ואם כבר מביאים, הם עשויים נפט טהור".
"אם אתה רק מוציא את האף מפה, זה מטורף. כל העולם הולך לשם ויש לזה שוק בינלאומי. גם מעצבי אופנה מבינים שהעתיד נמצא בחומר, ואני מרגישה שיש התעוררות והבנה בקרב בני דור ה-Z. רוב הלקוחות שלי הן נשים בגילאי 35-25, אבל יש קצוות: לקוחות בנות 60 ומעלה, קהל שאני מאוד מחבקת ורוצה אותו. אני מרגישה שאני מעניקה להן איזה סוג של נוסטלגיה, פיסה מתקופה שכבר לא קיימת. הן ראו את הקימונו האלה בסרטים או בבית על אימא שלהן, ואני מחזירה להן את הזיכרון הזה".
עבור חלוק ארוך בצבע פחם מעוטר נוצות בשרוולים תשלמו 990 שקל, חולצה חושפת כתפיים בצבע כחול עם פרווה באמרת השרוולים תעלה 429 שקל. עבור מכנסיים מבד מודל נעים ונשפך עם פרווה שמבצבצת לצד הנעליים תיפרדו מ-489 שקל. בתוך כך, בן יעקב כבר חושבת על היום שאחרי. כרגע הנוצות עדיין מביאות לפתחה קהל חדש וצמא, אך כטבעם של טרנדים, גם זה עלול להימאס יום אחד. "אני עוד נהנית מהנוצות, אבל חושבת על חומרים חדשים", היא מודה, "ובעתיד אני רוצה מאוד לשלב עבודות יד טקסטיליות לצד הדפסים".
