קאיה גרבר
סליחה, במי מדובר? דוגמנית-העל קאיה גרבר, הבת של סינדי קרופורד וההעתק הכי נאמן למקור (מינוס השומה המפורסמת). בעוד האם הייתה אחת מחמש מלכות המסלול המקוריות של שנות ה-80 וה-90, הבת היא הגרסה העכשווית לתופעת הסופר-מודלס – התפוח שנפל כל כך קרוב לעץ שלעתים ניתן להתבלבל ביניהן.
משפחת קרופורד-גרבר היא מדגרת גנטיקה משובחת במיוחד, עם אבא שהיה גם הוא דוגמן ואח שבעצמו לא בוחל בעבודה באותה מחלקה בדיוק. הוכחה נוספת, אם היה צריך כזו, שבכל מה שנוגע לחלוקה שוויונית של יופי בעולם, אלוהים הוא לא סוציאליסט.
גרבר מדגמנת מגיל עשר. הקמפיין הראשון שלה היה לקו הילדים מבית ורסאצ'ה, ובגיל 16 כבר עברה לשחק במגרש של הגדולים בתצוגה של קלווין קליין – שעבורו דגמנה גם האם בימיה כדוגמנית צעירה. אחרי הספתח המכובד הזה, היא באמת הייתה בכל מקום: צעדה על המסלול בכל תצוגת אופנה, הצטלמה לקמפיינים של מותגים יוקרתיים וטיפסה על השער של כל מגזין אפשרי. החודש, לדוגמה, היא מככבת על גיליון פברואר של מגזין Elle.
כמו כל דוגמנית-על ראויה, יש לה ברזומה קולקציה שהיא חתומה על העיצוב שלה (בשיתוף פעולה עם קרל לגרפלד), השתתפות בסדרת טלוויזיה מדוברת ("אימה אמריקאית" של ריאן מרפי) ורומן-עבר מתוקשר עם פיט דיווידסון, שמערכת יחסים איתו הפכה למעין חותמת של סלביות הוליוודית.
למה אייקון? יש לא מעט "בנות של" שמשחזרות את קריירות הדוגמנות של אימהותיהן – ג'ורג'יה מיי ג'אגר, הבת של ג'רי הול; לילי רוז דפ, הבת של ונסה פאראדי; לילה גרייס מוס, הבת של קייט מוס; סיילור ברינקלי-קוק, הבת של כריסטי ברינקלי; ג'יג'י ובלה חדיד, בנותיה של יולנדה חדיד, ועוד רבות, טובות ויפות, יותר או פחות. אין ספק שהשילוב בין גנטיקה לקשרים משפחתיים בעולם האופנה והיופי הוא קלף מנצח. אבל קאיה גרבר וסינדי קרופורד לוקחות את הקשר בין אם ובת למחוזות חדשים.
להיות דור שני במקצוע, ולא באמת משנה באיזה תחום, מוביל גם למלכודת של השוואות שלרוב קשה מאוד לצאת מהן טוב. הנטייה הטבעית שלנו להתרפקות נוסטלגית, גורמת לנו לסמן לרוב את ההמשך כמוצלח פחות מגרסת המקור (ויעיד על כך כמעט כל המשכון קולנועי). אבל במקרה הזה, קאיה גרבר היא כבר מזמן לא "מיני סינדי". אם היא תמשיך בקצב הנוכחי, יש סיכוי שהיא תצמיח לעצמה קריירה גדולה אפילו יותר משהייתה לדור המייסד. בינתיים, היא רק בת 21, אבל כבר יש לה קילומטראז' תצוגות מרשים, מטרות מסומנות ותחושה של נינוחות בתוך עורה שלרוב מגיעה בגיל מתקדם יותר.
גרבר היא התגלמות היופי האמריקאי. היא נראית "לא מאיימת", קצת כמו מישהי שהכרנו בתיכון והייתה כמעט כמונו (רק הרבה יותר יפה, עשירה, רזה ומוצלחת). בראי ההיסטוריה, זה סוג היופי שמביא איתו את הכסף הגדול. חוץ מנתונים פיזיים מרשימים, לגרבר יש, כאמור, גם את הייחוס הנכון – אימא שמתווה את המסלול, אבא שמנהל ומנווט את הקריירה, ושניהם עושים עבודה מצוינת. במיוחד אם נשווה את זה למשפחה אופנתית דומה אך שונה – משפחת חדיד, שמייצרת אומנם ילדים יפים, אך במקביל נופלת לתוך כל בור אפשרי.
אם כל זה לא מספיק כדי להוציא לנו את העיניים, בשנה האחרונה מתחזקת גרבר גם זוגיות פוטוגנית עד דמעות עם אוסטין באטלר, הזוכה הטרי בפרס גלובוס הזהב על משחקו בסרט "אלביס" ופאשניסט לא קטן בזכות עצמו. ביחד הם יוצרים את אחד מזוגות הפאשן-קאפל הכי מוצלחים שהוליווד מנפקת, יחד עם ניק ג'ונאס ופריאנקה צ'ופרה, הבקהאמים, הביברים (ואם להיתלות באילנות ותיקים יותר, גם ג'ורג' ואמל קלוני). "שניים במחיר של אחד" הייתה, מאז ומתמיד, עסקה משתלמת.
למה לא? מרגע תחילת הקריירה של גרבר, מופנית אליה לא מעט ביקורת על הרזון שלה. חלק מהאש מנותב כמובן גם לאימא סינדי קרופורד, כמי שאמורה לדאוג לבריאותה של בתה – במיוחד כשהיא מגיעה מאותו עולם שהפך את בעיות דימוי הגוף לחלק מהרזומה הרשמי שלו. "פרצוף יפה על גוף חולה" ו"תאכלי משהו!" הן מהתגובות היותר מעודנות שהיא ספגה ברשתות החברתיות. מצד שני, אפשר לזכור ששיימינג על מידות גוף הוא רעיל, גם כשהוא מכוון אל נשים רזות.
ובכל זאת: גרבר מתרחקת מבעיות ושערוריות. היא שומרת על תדמית הילדה הטובה, כזו שאם היא סקסית, היא "סקסית במקרה". הכי הבת של הבת של השכן. עם זאת, היא כבר הוכיחה שהיא יודעת גם להיראות אחרת לגמרי. כמו על השער של "ווג" יפן מלפני כשנתיים, שאותו חרכה בצילום שבו היא מכוסה בזוג מגפיים ותו לא. גם שם וגם כשהיא מחליפה דמויות על המסלול, היא נראית תמיד הכי סופר-מודל שאפשר.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.