|
 |
|
| טורים אחרונים |
 |
|
|
|
|
|
"היום אין בי ולו שמץ אשמה, אבל יש בי חשש. עשר השנים בחו"ל השכיחו ממני עד כמה החיים בארץ קשים. אם שם המציאות לא אפשרה לזהותי להתבטא, הרי שכאן אני חיה בחוסר יציבות מביך: טוב לי, לא טוב לי, טוב לי, לא טוב". כשנה אחרי ששבה לישראל עם משפחתה, איריס מימון-טולדנו מתרגלת להרגשה שהיא בבית |
|
| איריס מימון-טולדנו (15:11 ,21/06/07) |
|
|
|
|
|
|
"אני, שכל-כך אכפת לי ממה שקורה סביבי, שכה חשוב לי לדאוג שבחלקת האלוקים הקטנה שלי תמיד תזרח השמש - עייפתי". שבעה חודשים לאחר ששבה עם משפחתה מקנדה לארץ, איריס מימון-טולדנו כואבת את התקווה-כלאחר-יד במדינה שהיא אוהבת |
|
| איריס מימון-טולדנו (14:36 ,06/02/07) |
|
|
|
|
|
|
"התהייה שמטרידה אותי יותר מכל היא כיצד אנשים שבים לארץ מהניכר בלי גב כלכלי. האם זוהי נחלתם הבלעדית של אלו שעשו חיל בחו"ל וחסכו מספיק כדי לשרוד כאן את החודשים הראשונים, שהם קשים ויקרים מאוד?". שלושה חודשים אחרי חזרתה מקנדה לישראל, איריס מימון-טולדנו ממשיכה לברוא מחדש את חייה |
|
| איריס מימון-טולדנו (15:37 ,01/11/06) |
|
|
|
|
|
|
לפני כשלושה חודשים, בטור אישי גלוי לב, גוללה איריס מימון-טולדנו את החששות והלבטים שעמם התמודדה לקראת חזרתה ארצה עם משפחתה, לאחר עשור בקנדה. עכשיו, חודשיים אחרי שנחתה בישראל, היא מספרת על החיים שהיא ומשפחתה בונים במולדת האהובה - והקשה - שהיא מגלה מחדש |
|
| איריס מימון-טולדנו (08:02 ,17/09/06) |
|
|
|
|
|
|
אחרי עשר שנים בקנדה אני חוזרת לישראל שלי, שאני אוהבת עד כאב, שאליה אני מתגעגעת כאל אהוב סובל ורחוק. לישראל שלי שמצחיקה אותי, מצערת אותי, מחממת את לבי ומקפיאה אותי בהלם ובזעזוע. יש בה הכל ובכל זאת היא ענייה ודלה, ואני חרדה לה, ומשום כך אני חרדה גם לי ולילדיי שיחיו בה |
|
| איריס מימון-טולדנו (09:29 ,19/06/06) |
|
|
|
|
|
|
והארץ מלאה באנשים כמוך, שגם להם אכפת. ובזכותם חלום החברה הצודקת, השבעה והבריאה עדיין קיים, והוא עוד יתממש |
|
| איריס מימון-טולדנו (11:30 ,18/12/05) |
|
|
|
|
|
| | |
|
| | | |
