שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    "הוא התקרב לרכב אחר, הניח בתוכו את הסל-קל עם הילדה שלי והסתלק"
    בזמן שטל טרזי ישבה בכיסא גלגלים אחרי הלידה, נחטפה ממנה בתה ומאז היא לא ראתה אותה שוב. במסגרת התחקיר על החשד לסחר מאורגן בתינוקות הגענו לאשת קשר מסתורית, למשפחה מארחת ולזוג שקיבל את בתה של טל ומגדל אותה. שמם של אותם עסקנים שניהלו על פי הטענות את חטיפת התינוקת של טל, עלה גם בעדויות נוספות שהגיעו אלינו בפרשות דומות | תחקיר הסחר בתינוקות, חלק ב'

     

    טל טרזי: "לקחו ממני את הילדה בארה"ב"    (צילום: בראל אפרים)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "הם באו לשחרר אותי לאחר הלידה. אחד מהם הוביל אותי על כיסא הגלגלים, והעסקן החרדי משה אחז בסלקל עם התינוקת. נכנסתי לרכב שחנה ממש בכניסה לבית החולים, ואז אני רואה את משה מתקרב לרכב אחר, מניח בתוכו את הסלקל עם הילדה ומסתלק. הכל קרה בתוך שניות. בכיתי, צעקתי, לא רציתי לזוז, אבל גם הרכב שעליו עליתי נסע. לא היה לי טלפון וגם לא למי לפנות. מאז לא ראיתי את הבת שלי".

     

    כבר כמעט תשע שנים חלפו מאז שבתה התינוקת של טל טרזי נחטפה ממנה ונמסרה למשפחה מאמצת. תשע שנים שבהן היא לא מפסיקה להתגעגע, מתייסרת שנפלה בפח, למה שנראה ומתנהל לכאורה כמו רשת מתוחכמת לסחר בתינוקות. בשבוע שעבר פירסמנו כאן את החלק הראשון של התחקיר, שעסק בסיפורם הקשה של יעל וקובי (שמות בדויים), שבנם השני נלקח מהם לאחר הלידה ונמסר לאימוץ למשפחה לא ידועה.

     

    מאז קיבלנו עשרות פניות, שמעוררות חשש לתופעה של סחר בתינוקות בממדים מבהילים וגם מעלות שאלות על מחדל נוראי, לכאורה, של הרשויות בישראל. בכל המקרים מדובר בצעירות חרדיות שנכנסו להיריון לא רצוי, נשלחו לארצות הברית ושם, רגע לאחר הלידה, נלקחו מהן התינוקות.

    "מאז לא ראיתי את הבת שלי". טל טרזי (צילום: יובל חן)
    "מאז לא ראיתי את הבת שלי". טל טרזי(צילום: יובל חן)

    ה"סוחרים" לכאורה מתנהלים כמו רשת עם מתווכים, משפחות מארחות באמריקה שדואגות למגורים עבור הנשים ההריוניות שמוטסות מישראל, רופאים, צינורות להעברת כספים ומשפחות מאמצות שמקבלות את הילדים בדרך זו או אחרת מיד לאחר הלידה. בחלק מהמקרים האמהות משתפות פעולה ומקבלות תשלום עבור האימוץ. במקרים אחדים הפעולה נעשית בכפייה או ברמייה.

     

    המקרה של טל טרזי חריג, משום שהיא כבר יודעת היכן נמצאת בתה הבכורה. במהלך התחקיר הגענו לאב המאמץ, וגם לחוליות נוספות בשרשרת. רק שעקב הזמן שחלף חוששת טל ליצור קשר עם ההורים המאמצים ולהזיק לבתה, משום שאינה יודעת בוודאות אם הילדה מודעת לעובדה שהיא מאומצת, על אף שנשלחו אליה בשמה ציורים ומכתבים.

     

    המתווך: עסקן עם כיסים עמוקים

    עיר חרדית במרכז הארץ. טל, בת 28, גדלה בבית חרדי בקהילה סגורה. כשהייתה בת 16, היא מספרת, חיתנו אותה בשידוך, אבל זמן קצר לאחר מכן היא כבר התגרשה. "זו הייתה תקופה קשה והעדפתי להתרחק מהבית של ההורים", היא מספרת. "עברתי לגור בירושלים, שם הכרתי מישהו ונכנסתי להיריון. הוא בחר לסיים את הקשר ולא רצה להכיר בילדה, וההורים שלי לא ידעו כלום".

     

    בעצם, אף אחד חוץ מטל לא ידע. בצר לה היא פנתה לאגודת "אפרת", שנאבקת בהפלות ומסייעת לנשים שמעוניינות לבסוף לשמור על ילדיהן. "למרות שמלכתחילה לא הייתי מוכנה לשמוע על הפלה, באגודה ניסו לעזור לי כי הייתי ממש לבד. חיברו אותי למתנדבת בשם רינה (שם בדוי - א"ש), שליוותה אותי במשך ההיריון. רינה, אישה חילונית דווקא, הייתה איתי בקשר, תמכה בי נפשית וגם ליוותה אותי פיזית לבדיקות. עברתי בתקופה הזאת מבית לבית ולא ממש היה לי איפה להיות".

     

    כשהייתה בחודש הרביעי להריונה, היא מספרת, פנתה אליה רינה וסיפרה על חבר טוב, איש עסקים חרדי עם כיסים עמוקים, שמגיע לארץ מברוקלין ומעוניין לסייע לה. "נפגשנו בלובי של בית מלון", משחזרת טל. "משה, עסקן חרדי אמריקאי ידוע, אמר לי: 'תשמעי, הבנתי מרינה שאין לך איפה לגור. יש לי הצעה בשבילך. תעברי למשפחה בארצות־הברית, תעבדי אצלם קצת, תלדי, ואם יהיה לך לאן לחזור בארץ ותרצי את הילדה - הכל טוב ויפה. אם לא, תהיה לך אפשרות להעביר אותה לאימוץ".

     

    בהיעדר אלטרנטיבות, טל קפצה על ההצעה, אך התבקשה לעבור קודם בבית דין חרדי בירושלים. למה? לא ברור. "שאלו אותי שם שאלות תמוהות לגבי המוצא של ההורים שלי, והתעקשו לדעת את פרטי אביו של העובר". התחקיר הקצר והמוזר עבר בשלום, ובתוך שבועיים היא כבר הייתה בשכונת לייקוד בניו-ג'רזי. "היה שם מדהים", היא מספרת. "בבקרים טיפלתי בתינוק שלהם ועזרתי בבית, והם דאגו לי לבגדים ולהכל. אני זוכרת שפעם אחת, כשאספתי עבורם את הדואר, ראיתי שמשה שלח להם צ'ק על סך עשרת אלפים דולר בתמורה לשהות שלי שם".

     

    כעבור שלושה חודשים הגיעה העת ללדת. המארחת לקחה את טל לבית החולים והמתינה איתה שם. "הלידה הייתה מהירה, אבל אחריה המצב הרפואי שלי הסתבך. הייתי ממש במצב לא טוב, קיבלתי כמה מנות דם והתאוששתי".

     

    מישהו דיבר איתך בשלב הזה על אימוץ?

    "לא, כלום. אמרו לי שהם כאן, בשבילי, ויעזרו לי בכל החלטה שאקבל. בינתיים המארחת שלי חזרה הביתה ונשארתי לבד כשהילדה כל הזמן איתי".

     

    דיברנו השבוע עם אותה רינה, המתנדבת מאגודת אפרת, ועימתנו אותה עם המידע. "אני ממש לא זוכרת", היא אמרה לכתבתנו, אך אישרה שהיא מתנדבת באגודה. כשניסתה ללחוץ אותה, ושאלה בכמה מקרים כאלה הייתה לה מעורבות כזו או אחרת, היא התעצבנה. "אם יש לך בעיות תפני הלאה", היא אמרה. "אני לא הכתובת שלך, הבנת? אם אני עזרתי לך, זה דרך אגודת אפרת. אם ילדת ולא הפלת, קיבלת מן הסתם את כל הסיוע, אם הגיע לך. מה הבעיה שלך עכשיו?".

     

    האם היה לך קשר למכירת תינוקות?

    "את מוציאה פה דיבה. תיזהרי עם המילים שלך, את לא יודעת עם מי יש לך עסק".

     

    באגודת אפרת אישרו כי היא מתנדבת בארגון, והתנערו כמובן ממעשיה. במהלך התחקיר גם לא מצאנו ראיות או טענות למעורבות של הארגון עצמו בסיפור.

     

    החטיפה: "עלית לנו יותר מדי"

    לייקווד, ניו-ג'רזי. ערב השחרור מבית החולים, הגיעו זוג חרדים לבקר את טל. "הם היו בשנות ה-40 לחייהם, דיברו באנגלית, סיפרו קצת על עצמם וביקשו לראות את התינוקת. נראה לי מוזר, אבל אמרתי בסדר, אולי הם נשלחו על ידי הקהילה לדאוג לי. הייתי בטוחה שעוד רגע אני מתאוששת, ומחזירים אותי לארץ כמו שהבטיחו".

     

    במוצאי שבת כלשהי, 2009, הגיע לבית החולים אותו משה, העסקן החרדי, יחד עם כמה אנשים. כולם יחדיו, מספרת טל, התחילו להפעיל עליה לחץ אינטנסיבי למסור את הילדה לאימוץ. "הם הביאו לתינוקת בגדים יפים, הלבישו אותה, ואז פתחו במלחמת התשה פסיכולוגית מולי", היא משחזרת ומבטה מיוסר.

    "הכל קרה בתוך שניות". טל טרזי (צילום: יובל חן)
    "הכל קרה בתוך שניות". טל טרזי(צילום: יובל חן)

    "הם טענו שעליתי להם הרבה מאוד כסף, ובכלל אין לי איך לגדל את הילדה. הסבירו שאני חייבת להשאיר אותה ולחזור לארץ בלעדיה. פרצתי בבכי, הייתי כל כך חלשה, והם פתאום אומרים לי: 'את תגדלי את הילדה שלך בשכונה של נרקומנים וזונות, אין לך כסף אפילו לחזור, ואין לנו איך לשלם על זה כי עלית לנו יותר מדי כסף'. התעקשתי, אמרתי שאני לא מוכנה לשמוע, ושהילדה חוזרת איתי".

     

    "אנחנו לא מתווכחים", ענו לה משה והשותפים.

     

    טל עזבה את המחלקה וחתמה על מסמכי השחרור בקבלה, כשאחד מהחבורה מוביל אותה בכיסא הגלגלים "כי עדיין לא יכולתי ללכת" - והעסקן משה מחזיק בסל-קל שבתוכו התינוקת. טל נכנסה לרכב, כשלפתע ראתה את משה מכניס את הסל-קל עם בתה הפעוטה לרכב אחר. "הכל קרה בתוך שניות", היא אומרת בדמעות. "כל הלילה בכיתי, ולא ידעתי מה לעשות. למחרת הגיעה עורכת דין שהודיעה שהיא מחתימה אותי על מסמך באנגלית, שיש לי 45 יום להוכיח מסוגלות לגדל את הילדה, ואז אקבל אותה בחזרה. חתמתי, ואז פשוט העלו אותי על מטוס לישראל, למרות שעל פי הוראות הרופא עדיין אסור היה לי לטוס".

     

    אולי החתימו אותך על מסמכי אימוץ?

    "לא. הם אמרו שזה מסמך שבו אני מתחייבת להביא תוך 45 ימים הוכחות שאני מסוגלת לגדל את הילדה".

     

    טל נחתה בישראל, שבורה אבל נחושה. בתוך זמן קצר מצאה לדבריה תורם שמימן לה שכירת דירה ואף מילא את הבית בכל מה שדרוש לתינוקת. טל צילמה, שלחה הודעות ומיילים, ניסתה להתקשר לכל העסקנים המדוברים, ללא הועיל. כאילו כולם נעלמו מעל פני האדמה. זמן קצר לפני שתמו אותם 45 ימים שבהם הבינה שעליה להוכיח את המסוגלות לגדל את בתה, היא פנתה למשטרה והגישה תלונה.

     

    בפני החוקרים גוללה את מקרה החטיפה. "הייתי בטוחה שמדינת ישראל תהפוך עולמות כדי להחזיר לי את התינוקת שנחטפה ממני". גם כאן, מתברר, התמימות של טל הייתה בעוכריה. הימים הפכו לשבועות, והשבועות לחודשים, עד שהיא קיבלה הודעה שהתיק הועבר לגורמים בארצות הברית. במשרד המשפטים, מתברר, החליטו בינתיים לסגור אותו. למה? הם לא מוכנים לומר גם לנו.

     

    העסקה שנפלה: "תחזירי את הכסף"

    הסיפור הזה נשמע מוכר באופן מטריד גם לנועה חריף, צעירה ישראלית ששהתה בארצות הברית מספר שנים ושם, אחרי שנכנסה להיריון, פגשה אותו עסקן חרדי ידוע בשם משה. "הלכתי שם לבדיקות בבית חולים מקומי, וכבר בצהריים קיבלתי טלפון ממשה", היא משחזרת. "הוא הציג את עצמו כארגון שעוזר לנשים יהודיות בניכר וביקש שניפגש".

     

    בפגישה, מספרת נועה, שאל אותה לפתע משה אם אביו של העובר יהודי. "זה נראה לי מוזר, אז שתקתי", היא אומרת. "הוא סיפר שהם ישמחו לעזור לי בכל מה שאצטרך, והם עומדים מאחוריי בכל החלטה - אם אבחר להשאיר את הילד או אם אחליט למסור אותו לאימוץ - למרות שבכלל לא אמרתי שקשה לי או שאני לא מעוניינת בילד".

    "צעקתי עליו שאין מצב שאתן את הילד לאימוץ". נועה חריף (צילום: באדיבות המשפחה)
    "צעקתי עליו שאין מצב שאתן את הילד לאימוץ". נועה חריף(צילום: באדיבות המשפחה)

    בסוף הפגישה, היא טוענת, שלף העסקן אלפיים דולר במזומן ונתן לה. "הוא אמר שזה עבור סיוע בשכר דירה, כדי להקל עליי בהיריון, והוסיף שאני יכולה לפנות אליו מתי שאצטרך", היא ממשיכה. "הוא היה נחמד באופן חשוד והמטרתי עליו שאלות, אבל הוא התעקש שהוא שם רק כדי לעזור. בשבועות שלאחר מכן הוא כל הזמן התקשר לשאול לשלומי, התעניין אם אני אוכלת טוב והציע ליווי ותמיכה, אבל לא ממש שיתפתי איתו פעולה כי חששתי".

     

    לטענתה, בשלב מתקדם יותר הזמין אותה משה לפגישה נוספת, "כדי לשלם שכר דירה וחשבונות". בפגישה, היא אומרת, הוא התחיל ללחוץ. "איך תסתדרי?" שאל, "אין לך אף אחד, וההורים שלך מסורתיים ולא יקבלו את ההיריון והלידה. בואי, תעבירי את המשך ההיריון אצל משפחה שאני אחבר לך, והם יעזרו". אחר כך הוסיף: "אם את לא יכולה לגדל את הילד, יש לך אפשרות לעשות מצווה גדולה".

     

    נועה, לטענתה, הגיבה בתדהמה. "צעקתי עליו שאין מצב ושאני לא מתכוונת לתת את הילד לאימוץ", היא אומרת. לדבריה, בשלב הזה שינה משה טקטיקה. "הוא הפסיק להתקשר וגם ביקש שאחזיר לו את הכסף שנתן לי". זמן מה לאחר מכן היא קיבלה שיחת טלפון. "קיבלנו את הטלפון שלך ממישהו, אנחנו משפחה חרדית מברוקלין ורוצים לדבר איתך", אמר לה הקול מעברו השני של הקו.

     

    "הסתקרנתי", היא אומרת, "ולכן הסכמתי להיפגש איתם. הם גם אמרו שישלמו לי מאה דולר רק על זה שאני מסכימה להיפגש איתם. אלה היו זוג חרדים, ובפגישה האישה התחילה לבכות בהיסטריה, סיפרה שאין לה ילדים וממש ישבה לי על המצפון. 'את תוכלי להביא עוד ילדים, אבל אני לא יכולה', היא אמרה, נתנה לי מאה דולר והוסיפה: 'תחשבי על זה, יש עוד הרבה מאיפה שהכסף הזה בא'. מובן שלא נפגשתי איתם יותר".

    "את תוכלי להביא עוד ילדים". נועה חריף (צילום: באדיבות המשפחה)
    "את תוכלי להביא עוד ילדים". נועה חריף(צילום: באדיבות המשפחה)

    עדויות דומות מאוד התקבלו אצלנו בשבוע האחרון מנשים נוספות, מבני משפחה, וגם מאישה שאירחה בעבר נערה חרדית צעירה שכזו - לפני לידה - בתמורה להשתתפות של עסקן חרדי בהוצאות. מהעדויות שקיבלנו עולה שלא רק האמהות שמהן נלקחו התינוקות מקבלות כסף, או הצעה למימון, אלא גם משפחות שתפקידן לארח את הנערות לפני הלידה וגם גורמים נוספים בשרשרת. מדובר, לכאורה, בענף שלם שמגלגל מיליוני דולרים.

     

    האב המאמץ: "תגידי לה שהכל בסדר"

    טל טרזי, כיום נשואה בשנית וכבר אם לשלושה ילדים, התקשתה מאוד לשאת את גזילת בתה הבכורה ממנה. במשך תקופה ניסתה למצוא את בתה, ובשלב מסוים גם יצרה קשר עם המשפחה שאירחה אותה. "התחננתי שישלחו לי לפחות תמונות של הילדה", היא אומרת. בשנים האחרונות אכן קיבלה בעקיפין מספר תמונות במייל, וגם ציור שלדברי המשפחה המאמצת ציירה בתה. נראית שם אימא וילדה, שמביעות אהבה זו לזו. כשטל מתבוננת בציור עיניה מוצפות בדמעות התרגשות. "תראי", היא אומרת, "זו התמונה האחרונה שקיבלתי, לפני כמעט שנה".

     

    במהלך העבודה על התחקיר הגענו לזוג שלכאורה קיבלו את בתה של טל. בשיחת הטלפון שערכנו נשמע האב המאמץ מופתע מהפנייה, וגם מהטענות שעולות מהכתבה. ייתכן מאוד שהוא באמת פעל כשורה, או לכל הפחות חשב שהוא מאמץ ילדה בהליך מקובל. "תגידי לטל שהכל בסדר", הוא אמר. "נשלח לה אימייל עדכון".

     

    אתה יודע שהילדה נלקחה ממנה בניגוד לרצונה?

    "אני לא יודע, ולא מבין מה את מנסה לומר לי".

     

    האם שילמת עבור הלידה?

    "אני לא יודע שום דבר על כסף. אני לא רוצה לדבר על זה כי זה אישי, ואני לא יודע מי את. שטל תשלח לי מייל, אפילו בעברית, ואני אתרגם".

     

    וטל מבקשת להעביר רק מסר אחד: "אני רוצה את הילדה שלי. רוצה לחבק אותה, לגדל אותה יחד עם ילדיי. אולי היום זה כבר פחות לטובתה, כי היא כבר התרגלה למשפחה החדשה, אבל אני רוצה לפחות לפגוש אותה, להכיר אותה, להיות איתה בקשר. אני אימא שלה".

     

    תגובות: "נשמח מאוד לחקירה"

    עו"ד דרור שוסהיים, שמייצג את אגודת אפרת, מסר בתגובה: "לא ייתכן שמתנדבת מטעם אגודת אפרת הייתה מעורבת בדבר כזה, ואגודת אפרת בוודאי לא תומכת או מאשרת דברים כאלה. כל מתנדבת באגודת אפרת מקבלת חוברת עם כל ההנחיות לגבי תפקודה כמתנדבת. נשמח מאוד שתתני לנו את שם המתנדבת כדי שנברר את הדבר, אך כאמור לאגודת אפרת אין יד ורגל בתופעה כפי שאת מנסה לצייר. במקביל, אני מפנה אותך להגיש תלונה במשטרה כדי שתבדוק ותחקור את מה שאתם טוענים לו. נשמח מאוד לחקירה שכזו. אגודת אפרת ממלאת את תפקידה תוך שמירה על החוק בקפדנות".

     

    ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "עם הגשת התלונה במשטרה, ב-2009, נפתחה חקירה מאומצת שנוהלה במשטרה בליווי הפרקליטות. במסגרת החקירה נחקרו מספר מעורבים ונמסרו עדויות רבות, תוך שבמקביל נעשתה פנייה גם לרשויות החוק בארה"ב בבקשת סיוע. עם סיום החקירה הועבר תיק החקירה לעיון והחלטת משרד המשפטים, אשר החליטו לסגור את התיק ב-2010".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה ""הוא התקרב לרכב אחר, הניח בתוכו את הסל-קל עם הילדה שלי והסתלק""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים