נח"ל חרדי? אין דבר כזה

השבוע האחרון העלה שוב את סוגיית שירות שומרי המצוות בצה"ל לכותרות. ביום ראשון גוייס המחזור החמישי של הנח"ל החרדי, ובהמשך השבוע נידונה בהרחבה סוגיית ההתנגדות הדתית-לאומית לעירוב בין בנים לבנות בצה"ל. להלן כמה עובדות לגבי שירות דתיים וחרדים בצבא.

א. אין דבר כזה נח"ל חרדי

יש פרוייקט צה"לי מתוקשר, שעיקר המתגייסים אליו הם נערים ספרדים שגדלו בבתים חרדיים, נערים אמריקנים, ונציגות נכבדה מהזרם הדתי-לאומי. מעטים מאוד מחיילי הנח"ל החרדי מגיעים מהגרעין הקשה של החרדיות, היינו מהציבור האשכנזי - הליטאי והחסידי.
ביום ראשון השבוע גוייס המחזור החמישי של הנח"ל החרדי. קרוב למאה חיילים התייצבו בבקו"ם, כשמונים מתוכם מיועדים לשרת כלוחמים בפלוגת נצ"ח יהודה. כרגיל, לווה גיוס חיילי הנח"ל החרדי בהד תקשורתי נרחב, וחיילי הנח"ל החדשים זכו למפגש עם שר הביטחון, בנימין בן אליעזר, וסגניתו, דליה רבין. פואד הצהיר כי בא במיוחד לבקר את "הנערים החרדים", למרות שמולו ישבו נערים שברובם המכריע היו חובשי כיפות סרוגות וכיפות שחורות מעור.
בלי להתעמק יותר מדי בסוגיית "מיהו חרדי", ניתן לומר שחזות חיצונית מינימלית לשם הצהרת חרדיות היא כיפה שחורה קלאסית מבד וחולצה לבנה מכופתרת. כאלה היו פחות משצריך לשם הרכבת כיתת חי"ר בת תשעה לוחמים.
ברמת החייל הבודד (תרתי משמע, רבים מחיילי הנח"ל החרדי הם בסטטוס של חיילים בודדים) אין ספק שפרוייקט הנח"ל החרדי הוא בעל משמעות חברתית חשובה ומהווה עוגן הצלה לרבים מהמתגייסים אליו. אבל מכאן ועד נטיעת האשליה כאילו פרוייקט הנח"ל החרדי הוא הסנונית הראשונה בדרך לפתרון בעיית השירות הצבאי של החרדים - הדרך ארוכה.
נטיעת האשליה הזו טובה לכולם. היא טובה למערכת הביטחון שמצליחה לנטרל במעט את הפצצה החברתית הטמונה באי גיוס החרדים. היא בוודאי טובה להנהגה הפרגמטית של הגרעין הקשה של החרדים, שמיטיבה לעשות שימוש תעמולתי במתגייסים. "זה נוח לנו", הסביר השבוע פעיל חרדי, "כל פעם שעולה הנושא של גיוס בחורי ישיבות, אנחנו אומרים: הנה, יש את הניסיון של הנח"ל חרדי. כך אנחנו מרוויחים זמן". אולי כאן גם טמון ההסבר לכך שלמרות שההנהגה החרדית מתנגדת ברובה המכריע לפרוייקט, היא לא מרסקת אותו לחלוטין.
בציבור החילוני הלוחמני יש עדיין מי שחולמים כי הנח"ל החרדי יהווה קטליזטור לשינוי פניה של החברה החרדית. שותפים להם בזריעת האשליה הזו דווקא גורמים קיצוניים בציבור החרדי. גם הם טוענים שהנח"ל החרדי הוא פתח לגיוס גורף של בחורי ישיבות ולריסוק החברה החרדית. מבחינתם, טוב שיש איזה שטן להילחם בו ולהתריע מפניו. ניפוח הנח"ל החרדי לממדי "סיטרא אחרא" מבהילים, מסייע להם ליצור בקרב החרדים תחושת מצור "בריאה" ומגבשת.

ב. רק מיעוט מהדתיים לאומיים משרתים בישיבות ההסדר

המאבק של גורמים בציבור הדתי לאומי נגד שירות חיילות ביחידות קרביות נקשר באופן גורף לישיבות ההסדר. אך לא מדובר בבעיה פרטית שלהם.רק מיעוט בקרב הציבור הדתי לאומי משרת בישיבות ההסדר. מתוך קרוב ל-6000 מסיימי כיתות יב' במוסדות החינוך הדתי לאומי, פחות מאלף מגיעים לישיבות ההסדר. השירות במסלול ההסדר הוא בין 5 שנים, מתוכם 16 חודשים בצבא והיתר בישיבה. עוד כ300 בוגרי החנוך הממלכתי דתי לסוגיו הולכים לישיבות גבוהות ודוחים את שירותם על פי הסדר "תורתו אומנותו" בדומה לבני הישיבות החרדים. כל היתר מתגייסים לשירות צבאי רגיל, כ-700 מתוכם לאחר שנה או שנתיים באחת מ-12 המכינות הדתיות הקדם צבאיות.

ג. פלוגות הסדר? אין דבר כזה

אין צורך לפרק את פלוגות ההסדר, מהסיבה הפשוטה שאין כאלה. לא אחת נשמעת הדרישה לפרק את פלוגות ההסדר מחשש שיהפכו למליציות לאומניות המחויבות לרבניהן ולא למפקדי הצבא. אבל פלוגות מבצעיות הומוגניות של חיילי הסדר אין בנמצא. לכל היותר יש בתוך גדוד חי"ר שלם מחלקה אחת של בני"שים (בני ישיבות).
פלוגות אורגניות של הסדרניקים יש רק בשלב הטירונות והאימון הבסיסי בשיריון ותותחנים, אחר כך, בשלב המבצעי, החיילים כבר מתפזרים בין הפלוגות והסוללות. הפיזור הגדול של החיילים הדתיים ובכלל זה של חיילי ההסדר בכלל צה"ל הופך את בעיית העירוב בין המינים בצה"ל לכמעט בלתי פתירה.

ד. המאבק האמיתי - על שירות הבנות

לפחות חלק מראשי הישיבות הציוניות לא יסתפקו במאבק נגד שילוב בנות ביחידות הקרביות של צה"ל. המאבק אמנם מתנהל תחת כותרת ההתנגדות לשילוב הבנות ביחידות קרביות, אך עשרות בודדות בלבד של בנות משולבות כלוחמות והשילוב מתבצע בעיקר בחילות תומכי הלחימה בעוד שבוגרי ישיבות ההסדר והמכינות משרתים ברובם ביחידות "הדרג המסתער" - היינו חטיבות השיריון וחטיבות החי"ר גולני, גבעתי וצנחנים אליהן לא משובצות נשים. המאבק האמיתי מכוון גם נגד תפקידי בנות פחות מהפכניים, בעיקר כנגד מדריכות השטח בשיריון ובחי"ר המלוות את החיילים בצורה הדוקה מידי לטעמם של הרבנים. בין מובילי המאבק יש המודים כי לא מדובר רק במאבק על זכותם של חיילים שומרי מצוות לשרת ביחידות צה"ל בלא שתיפגע אמונתם. לדבריהם המאבק הזה מונע משאיפה לחולל שינוי אמיתי ולהחזיר את צה"ל כמה שנים לאחור, בכל הקשור לשירות בנות. זאת תחת הכותרת "והיה מחניך קדוש", גם מתוך אמונה ש"מחנה קדוש" עוזר לנצח מלחמות.

יציאת השבת:

בין מתגייסי הנח"ל החרדי ביום ראשון השבוע היה רק אחד בעל הופעה חיצונית חרדית של ממש, כזה עם פוטנציאל לככב בתמונות שמנפק דובר צה"ל. המדובר בחסיד בעלז בן 25 בשם אהרון, שהגיע עם מעיל ארוך, מכנסיים עד הברכיים וגרביים שחורים ארוכים, וגם עם משנה סדורה: "יש לי את הלוק המלא של חרדי וזה טוב לתמונות, אבל אני אנרכיסט וניהיליסט. החלטתי להתגייס כי אני בטוח שעוד מעט תהיה מלחמה, ואני לא רוצה להסתובב עם נקיפות מצפון. יש מצווה לנתק את השילוב הטמא בין שנאת היהודים חסרת התקדים לחולשת היהודים חסרת התקדים".
אחר כך הפשיל את שרווליו, חשף זוג ידיים לבנות ורזות והוסיף עקיצה לדניאל בויארין, פרופסור לתלמוד , מחשובי ההוגים במדעי היהדות בדורנו. "אני מתגייס כי אני בטוח שיהודי צריך לדעת לתת מכות, יש לי זרועות יהודיות נשיות שהולכות להפוך לישראליות וחסונות, ושיילך להז... פרופסור דניאל בויארין".

הערה:

המדור "פרשת השבוע" לא יופיע בשבועות הקרובים בשל שירות מילואים.