עלייה מדאיגה באלימות בגני הילדים

בתקופה האחרונה מתרבות הפניות לעזרה מצד אנשי חינוך בשל ריבוי מעשי אלימות והתפרצויות זעם של ילדים במסגרות החינוכיות, החל מהגיל הרך. כך עולה מנייר עמדה של האגף לחינוך קדם יסודי במנהל הפדגוגי במשרד החינוך.

"מדובר בהתנהגויות תוקפניות של ילדים כלפי ילדים אחרים וביניהם מכות, בעיטות, נשיכות, זריקת חפצים, התנהגות תוקפנית כלפי מבוגרים בגן ופגיעה בחפצים בגן", נכתב במסמך. "יתרה מזאת, מדובר גם בהתנהגויות שמסכנות את הסביבה והתנהגויות שיש בהן הסתכנות עצמית".

בהמשך נכתב כי "התחושות המובעות על ידי אנשי החינוך הן בעיקר חוסר אונים, תסכול, כעס וחרדה, המשפיעים על אופן תגובתם במצבים אלה. נוצר מצב שדווקא במצבים קשים, בהם מצופים אנשי החינוך להתמודד מתוך הבנה, שליטה עצמית ורגישות, הם פועלים מתוך בלבול והצפה רגשית". עוד נכתב כי תגובות בלתי הולמות או בלתי מבוקרות של מבוגרים כלפי ילדים עלולות להחריף מצבים של קונפליקט אצל ילדים, וכי דווקא בעת התפרצויות קשות זקוקים הילדים לעזרת המבוגרים.

לגננות אין כלים להתמודד

הדברים עלו היום (יום ב') עם הצגת תוכנית למניעת אלימות ולשוויון הזדמנויות לשני המינים בגני ילדים, כפי שהציגה מועצת ארגוני הנשים בשיתוף עם משרד החינוך. התוכנית, שפעלה באופן נסיוני ב-340 גני ילדים בארץ בשנת הלימודים שעברה, תורחב ותגיע לכ-1,200 גננים וגננות במהלך שנת הלימודים הנוכחית.

בין הנושאים שיטופלו במפגשים עם הגננות: פגישות לטיפול באלימות בגן, הבנת התגובות והרגשות של ילדים, התייחסויות שונות לארועים שונים בגן, זיהוי ילדים בסיכון לאלימות, זיהוי ילדים בסיכון להתעללות, חיזוק התקשורת עם ההורים ועוד. לדברי גורם במשרד החינוך, לרוב המכריע של הגננות אין כלים להתמודד עם בעית האלימות בגן. לדבריו משרד החינוך החליט להתמקד בטיפול בבעיות הלימוד של ילדים בגילאים החל משנתיים-שלוש נובעת מכך שמנהלי בתי ספר מדווחים בשנים האחרונות על כך שילדים המגיעים לכיתות א' הם אלימים הרבה יותר. כדי להתמודד עם דפוסי ההתנהגות האלימים בגיל שש, שרק הולכים ומתעצמים עם השנים, יש לאתר את שורשי הבעיה. לדבריו, לגננות אין את הכלים משום שהם לא קיבלו את ההכשרה המתאימה בסמינרים.

ארוע אלים לכל 4.8 דקות צפיה

היום הוצג מחקרה של ד"ר חווה תדהר שעוסק באלימות בתכניות טלוויזיה לגיל הרך. תדהר בדקה שבוע שידורים לגיל הרך בערוץ הראשון, בטלוויזיה החינוכית, בערוך השני ובערוך הילדים. השבוע שנבחר הוא השבוע האחרון בשנת 99'. במחצית מהתכניות ששודרו לגיל הרך היתה אלימות. בשלוש מכל 10 תכניות נצפתה גם אלימות פיזית ומילולית. בסך הכל נרשמו 837 ארועי אלימות במשלך 3,997 דקות שידור. מכאן, שפוטנציאל החשיפה של ילדים בישראל בגיל הרך לארועי אלימות בתכניות המיועדות להם היה 12 עד 13 ארועים אלימים לשעה או ארוע אלים לכל 4.8 דקות צפיה.

רוב ארועי האלימות (87%) נצפו בתכניות בהפקה זרה. אלימות בתדירות גבוהה נמצאה מרוכזת ב-26 תכניות שבהם נרשמו עשרה או יותר ארועים אלימים. כל תוכניות אלה הופקו בחו"ל ונרכשו לשידור בארץ. עיקרן סרטים מצויירים, ששודרו בערוץ השני ובערוץ הילדים.

באחת מכל שבע תכניות בהן הוצגה אלימות הועבר המסר הבלתי מפורש שאלימות משתלמת לנוקטים בה. ברבע מהן הועבר מסר שחשוב שהטובים יראו לרעים שגם הם חזקים ויכולים להיות אלימים. בשליש מהתכניות הועבר מסר בלתי מפורש שמותר להשתמש באלימות למטרות חיוביות.

לדברי ד"ר תדהר, מסרים מסוג זה נותנים לגיטמיציה להתנהגויות אלימות ומטמיעים גישה לפיה המטרה מקדשת את האמצעים. "מסר גורס שחשוב שהטובים יראו לרעים שגם הם חזקים ויכולים להיות אלימים מטפח גרסה חברתית גברית כוחנית. מסרים מסוג אלה מטפחים תמונת עולם אכזר שבו האלימות היא בלתי נמנמעת".

עוד בממצאים: רק ב-12 אחוז מכלל התכניות שנצפו היו מסרים מפורשים נגד אלימות.

בקצת יותר משני שליש בתכניות שבהן היתה אלימות נצפו ענישה או גינוי של החוקפן. במחיצתן היה מסר לא מפורש שאלימות לא משתלמת. מסר כזה היה פחות שכיח בתכניות ששודרו בערוץ השני.

בארוע אחד מתוך ארבעים ארועים הוצג ניסיון למצוא פתרון בדרך לא אלימה לפני נקיטה באלימות. תדהר ממליצה בין השאר על שיתוף פעולה חינוכי בפיקוח על צמצום האלימות בתכניות לילדים, השתלמויות וימי עיון למחנכים בגיל הרך להגברת המודעות והגברת האחריות של הגופים המשדרים תכניות טלוויזיה לגיל הרך.