מלחמה בעיניים

באחד הדיווחים ברשתות האמריקניות סופר כי בעקבות הפיגועים הקשים בניו-יורק ובוושינגטון רתח הנשיא בוש, פנה לעוזריו ואמר: "רק תגידו לי על איזה כפתור ללחוץ". לא ברור עד כמה מדויקים הפרטים, אבל אין ספק שהאמריקנים מתוסכלים לא מעט מאופיו הערטילאי של האויב שמולם. הם ילמדו, כמו שלמדו מדינות דמוקרטיות אחרות לפניהם, שיעור כואב שצריך לצמרר את כולנו: אין להם מטרה. פשוט אין.

מה שמתבצע למעשה מעל מסכי הטלוויזיה בשבוע האחרון הוא מסכת הטעיה ואשליה עצמית. כל מומחי הטרור למיניהם משפילים את עיניהם וחשים נבוכים משהו, מול העזוז והחיוניות האמריקניים (כלומר, אלה ביניהם שלא מנסים לשווק ספר ברגע זה). אין מטרה, משום שלכנות את מה שעומד בפתח "מלחמה נגד הטרור", זה לעשות צחוק מאנשים אינטליגנטים.

הטרור הוא מושג, תופעה, לא קבוצה של שלושים רעולי פנים שיושבים במשרד כלשהו ומתכננים את השמדת העולם. הטרור היה קיים תמיד, ויתקיים לצערנו לעולם, משום שזוהי דרכם של יחידים וקבוצות לקרוא תיגר אלים על גופים גדולים מהם או על תופעות. הכרזת מלחמה על הטרור משולה להכרזת מלחמה על העננים.

אבל גם אם נפרק את המושגים המופרכים והילדותיים האלה, שהאמריקנים מציפים בהם את התקשורת (בסיוע עמיתיהם הישראלים, יש לומר), הרי שגם מבחינה טכנית גרידא מצויה ארצות הברית של אמריקה בבעיה קשה: היא יכולה לבחור "מטרת נקודה", לפגוע בה ולהכריז על ניצחון. או שהיא יכולה להכריז על "מאבק כולל", להקים קואליציה, להשקיע זמן ומשאבים, ובסופו של דבר להיאלץ לוותר, אי-שם בתוך החולות הטובעניים של אפגניסטן.

יש משהו מאגי, חייבים להודות, במראה נושאות המטוסים האמריקניות היוצאות להשמיד את האויב האכזר במזרח. לכל אלה שמסתנוורים לרגע, רצוי להזכיר: לאויב הקודם של האנושות קראו סדאם חוסיין. הוא הוצג על-ידי תקשורת אמריקנית להוטה כמקבילו המודרני של היטלר. ובכן, עשר שנים אחרי, היטלר המודרני חי וממשיך לפתח מיני תועבה כימיים וביולוגיים. מילים לחוד ותוצאות לחוד.

צודקים הרוסים, שכבר חוו את אפגניסטן, בכך שהם מייעצים לאמריקנים לא להכניס את ראשם למיטה החולה הזו. צודקים גם אלה שטוענים שאוסאמה בין לאדן לבדו אינו המטרה. הרי מיהו בין לאדן? קבלן טרור, אדם שיקשה מאוד להוכיח את מעורבותו הישירה, שמממן מספר אדיר של קבוצות וארגונים המקיימים את מצוות הפגיעה בשטן הגדול. אבל כך עושה גם איראן. האם מישהו מתכוון להפציץ את טהראן בזמן הקרוב? מן הסתם לא, למרות שחלקיק מתקציב הביטחון האיראני השנתי מוקדש באופן רשמי לתמיכה בחמאס, חיזבאללה, הג'יהאד וארגונים נוספים שאינם עוסקים בבריאות הנפש.

אז מה יעשו האמריקנים? בכל מקרה יהיה מעניין לראות. ייתכן שעדיף יהיה לקחת את 40 מיליארד הדולרים המוקדשים למלחמה נגד הטרור, לשלם אותם כשוחד לפקיסטן - ולקבל בתמורה את ראשו של בין לאדן. ואז, להמשיך במלחמה האמיתית, שהיא מלחמה מודיעינית, יומיומית, אפורה, של קיבוץ חלקיק אחר חלקיק של מידע. במלחמה הזו אין תהילה, אין כותרות ראשיות ב-CNN ואין רייטינג שיא. אבל יש תוצאות.

גיא בניוביץ', עורך החדשות ב-ynet. דעתו אינה משקפת בהכרח את עמדת המערכת