המרחבים הבלתי מיושבים הגדולים באירופה, לצד גלריות ומוזיאונים לאמנות
עדכון אחרון:
12.07.04, 12:27
כשהלילות בפינלנד מתארכים (ובחורף הם ארוכים מאוד), אפשר אמנם גם להסתגר בבית עם בקבוק וודקה, אבל יש גם הרבה אפשרויות לפעילות. תוכלו לגלוש על השלג או להחליק באגמים הקפואים, להתרגע בסאונה ולנקות את הגוף בטפיחות של ענפי לבנה ריחניים. בחודשים שבהם זורחת שמש חצות, מהווים אזורי
החוף כגון ארכיפלג טורקו (Turku) ואיי אולנד (Åland) גן עדן לשיט ולדיג. בפנים המדינה משתרעים המרחבים הבלתי מיושבים הגדולים ביותר באירופה, וכל שנה פוקדים אותם אלפי טרקרים.
בבירה הלסינקי, בדרום פינלנד, יש יותר מ-30 גלריות ומוזיאונים לאמנות, ובצפון הארץ פועל סנטה קלאוס 364 ימים בשנה. באיזה עוד מקום בעולם תוכלו לנסוע בכרכרה רתומה לאייל הצפון, או להפליג על סיפונה של שוברת קרח, ואחר-כך לשחק גולף בחצות?
תעודת זהות
שם מלא: פינלנד
שטח: 338,000 קמ"ר
אוכלוסייה: 5,158,000 נפש
בירה: הלסינקי (אוכלוסייה: 891,000)
תושבים: 98 אחוז פינים, 0.7 אחוז בני הסאמי (לפים) וצוענים
שפה: פינית (האנגלית נפוצה כשפה שנייה)
דת: נצרות לותרנית ואורתודוכסית
ממשל: רפובליקה דמוקרטית
פרופיל כלכלי
תוצר מקומי גולמי: 103.6 מיליארד דולר
תמ"ג לנפש: 20,100 דולר
צמיחה שנתית: 5 אחוזים
אינפלציה: 1.2 אחוזים
ענפים עיקריים: מתכות וציוד הנדסי, מוצרי נייר
שותפים מסחריים עיקריים: האיחוד האירופי, ארצות הברית, רוסיה
חברה באיחוד האירופי: כן
חברה באיחוד האירופי המוניטרי: כן
סביבה
שטחה של פינלנד הוא 338,000 קמ"ר, והיא המדינה השביעית בגדולה באירופה. במזרח היא גובלת ברוסיה (1,269 ק"מ), בצפון-מערב בשבדיה (586 ק"מ), ובצפון בנורבגיה (716 ק"מ). מפרץ פינלנד מפריד בין דרום פינלנד לבין אסטוניה. יערות מכסים שני שלישים משטחה, והאזור הארקטי משתרע בשליש הנותר. האגמים שנוצרו בעקבות תקופת הקרח הם המאפיין העיקרי של פינלנד, ואם לוקחים בחשבון גם ביצות ומלחות, יוצא שעשירית משטח המדינה מכוסה מים. ההר הגבוה ביותר הוא האלטי (Halti, 1328 מ').
בעונת הפריחה, מסוף מאי עד סוף ספטמבר, הצמחייה בפינלנד עשירה ומגוונת במידה מפתיעה; בסוף יולי, נראים כמה מהעמקים בדרום כמו ג'ונגלים. שלושת מיני העצים העיקריים הם אורן, אשוחית ולבנה. יערות של עצים נשירים, בהם הלבנה הוא המין הנפוץ, הם המגוונים ביותר מבחינת הצמחייה. הדוב החום הוא כדור הפרווה הגדול ביותר שתפגשו ביערות פינלנד, ועם היונקים האחרים נמנים איילים, שועלים, חתולי בר, למינגים וקיפודים. אייל הצפון נפוץ בצפון פינלנד, והבונה גם הוא די שכיח. יש כאן גם יותר מ-300 מיני עופות, בהם שכווי-יער שחור, עגור, ועופות דורסים כגון שלך. העופות הנפוצים ביערות הם סבכים ופרושים.
בחורף הטמפרטורות בפינלנד נמוכות מאוד: בדרום הן יורדות עד מינוס 15 מעלות בינואר ובפברואר, ובצפון עד מינוס 30 מעלות, וחשוך רוב שעות היום. באמצע הקיץ זורחת שמש חצות, והטמפרטורות הן כ-15 מעלות בצפון וכ-20 מעלות בדרום (לפעמים הן מגיעות אפילו ל-30 מעלות ויותר).
היסטוריה
העדויות הראשונות להתיישבות של בני אדם בפינלנד הן מתקופת הפשרת הקרחונים בעידן הקרח האחרון, לפני כ-10,000 שנה. אבותיהם של הפינים שלטו בחצי מצפון רוסיה לפני שהגיעו לחוף הצפוני של הים הבלטי, הרבה לפני התקופה הנוצרית. בסוף תקופת הוויקינגים הרחיבו סוחרים ומנהיגים שבדיים את תחומי פעילותם ברחבי האזור הבלטי. במשך מאות שנים התקיימה פינלנד בחוסר-ודאות בין האימפריה השבדית הפרוטסטנטית לבין רוסיה המזרחית האורתודוכסית. במשך 700 שנים, מהמאה ה-12 עד 1809, היתה חלק משבדיה.
פינלנד נפגעה מקרבות בלתי פוסקים עם רוסיה וממספר תקופות של רעב כבד - בשנים 1696-1697 מתו שליש מהפינים ברעב. המאה ה-18 היתה רצופה במלחמות קשות נגד רוסיה, שהגיעו לשיא בנפילתה של פינלנד לידי רוסיה ב-1809. במחצית השנייה של המאה ה-19 התגברה התנועה הלאומנית הפינית. פינלנד זכתה למעמד של דוכסות גדולה בממלכת רוסיה ובאוטונומיה רבה יותר, אבל בהמשך התגבר הדיכוי הרוסי, והפינים מנגד הפכו בשלים לעצמאות.
נפילת הצאר הרוסי, והמהפכה הקומוניסטית ב-1917 אפשרו לסנאט הפיני להכריז על עצמאות ב-6 בדצמבר 1917. כאשר ה'אדומים' בתמיכת רוסיה התנגשו ב'לבנים' הלאומנים שראו כדגם את המדינה הגרמנית, גאתה האלימות הפנימית והסלימה למלחמת אזרחים. ב-108 ימי מלחמת האזרחים העקובה מדם נהרגו כ-30,000 פינים בידי אחיהם. הלבנים אמנם ניצחו, אבל מעמדה המעורער של גרמניה אחרי מלחמת העולם הראשונה פסל אותה מלשמש דוגמה פוליטית, ובמהרה חלה נורמליזציה ביחסים עם רוסיה הסובייטית. הרגיעה הפוליטית ריפאה רק במעט את פצעי מלחמת האזרחים, וגם בתקופת ה'שלום' נמשכו הרציחות הפוליטיות.
גל נוסף של אלימות אנטי-קומוניסטית פרץ בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20, ולמרות חתימת הסכם לאי לוחמה ב-1932, המשיכו היחסים עם רוסיה להיות מתוחים. האינטרסים הביטחוניים של הרוסים בטריטוריית קרליה הובילו ל'מלחמת החורף' ב-1939, ואחרי חודשים של לוחמה אמיצה הפסידו הפינים חלק מקרליה ומספר איים סמוכים. בהיותה מבודדת מבנות הברית, פנתה פינלנד לגרמניה בבקשת עזרה ולאט לאט יישבה מחדש את קרליה, כולל מספר שטחים שהיו ברשות הרוסים מאז המאה ה-18. בספטמבר 1944 חתמו הרוסים והפינים על חוזה שלום. עד חתימת חוזה הכניעה הכללי באביב 1945, נלחמו הפינים קשות כדי לסלק את הגרמנים מארצם. במלחמה נגרמו לפינלנד מפלה צבאית וגם נזק כלכלי עקב הפיצויים שנאלצה לשלם לרוסיה.
פינלנד המותשת שינתה את יחסה לרוסיה, מסרה לה את מיצר קרליה והכירה בצרכי ההגנה של יריבתה. ב-25 שנות הנשיאות של אורהו קקונן (1956-1981), הוא נהג בחוכמה ובאיזון: בענייני פנים יישם מדיניות קשוחה של מדינת רווחה, ובתחום מדיניות החוץ חיזק את הקשרים עם שאר מדינות סקנדינביה והצליח לא להרגיז את הדוב הרוסי.
התפרקותה של ברית המועצות אירעה בתקופה קשה לפינלנד. מאחר שהיתה נתונה בתנאי שוק חופשי, נאלצה להתמודד עם השפל הכלכלי של סוף שנות ה-80, ומצד שני לקחו ממנה הרוסים הלוואות, והיא ראתה לנגד עיניה את בעלי חובה מתמוטטים. בפינלנד היתה נהוגה מדיניות רווחה נדיבה, והעלייה הגדולה בשיעור האבטלה הטילה עומס כבד על אוצר המדינה. בשנות ה-90 היה מיתון בכלכלה הפינית, וערך המטבע שלה פחת ב-25 אחוז. בסוף 1994 הצביעו הפינים בעד הצטרפות לאיחוד האירופי, וב-1995 היתה פינלנד לחברה מלאה באיחוד. בבחירות שנערכו ב-1995 גברה קואליציה בראשות הסוציאל-דמוקרטים על הקואליציה הימנית, ומאז יש גידול מתמשך בתל"ג, ושיעור האבטלה הולך ויורד.
תרבות ואירועים
טובה יאנסון, מחברת סיפורי המומינים, היא הסופרת הנודעת ביותר בעולם מבין הסופרים הפיניים בני זמננו, ואלבאר אלטו (Alvar Aalto) שעיצב ערים, בניינים ורהיטים הוא האדריכל הנודע ביותר. יאן סיבליוס, מגדולי המלחינים בתקופה המודרנית, חיבר יצירות שקל לזהות בהן את המקורות הפיניים, ומפארות את העם הפיני. סיבליוס והצייר הלאומני אקסלי גאלן-קאללה נשבו בקסם של תנועת הקרליאניזם, ששורשיה בשירי העם שקיבץ אליאס לנרוט עבור האפוס הלאומי קאלוואלה (Kalevala) בשנות ה-30 של המאה ה-19. הקאלוואלה היא מיתולוגיה אפית, הכוללת את סיפורי בריאת העולם ואת המלחמה בין הטוב לבין הרע. אלכסיס קיווי החל את התקופה המודרנית בספרות הפינית בספרו שבעה אחים אודות אחים שמנסים להתחמק מרכישת השכלה ומהחברה ה'מתורבתת' ומעדיפים לחיות ביער.
השפה הפינית שייכת לקבוצה הפינו-אוגרית, קרובה לאסטונית ולקרלית, ויש לה מקורות משותפים עם סאמוייד ועם הלשונות המדוברות באגן הוולגה. הלשון המדוברת ביותר בקבוצה הפינו-אוגרית היא הונגרית, אבל הדמיון בינה לבין פינית זעיר. שישה אחוזים מתושבי פינלנד דוברים גם שבדית, שהיא שפה רשמית בצד הפינית. פילנדסוונסקה (Finlandssvenska – שבדית-פינית) דומה מאוד לשפה המדוברת בשבדיה, אבל כוללת מילים פיניות רבות.
האוכל הפיני כולל מרכיבים שבדיים ורוסים, עם ואריאציות רבות ומאכלים אזוריים ייחודיים. הבסיס הוא תפוחי אדמה, המוגשים ברטבים שונים מדגים ומבשר. עם המאכלים המסורתיים נמנים בשר ציד של בעלי חיים כמו שכווי-שלג, תבשיל קדירה של אייל הצפון ודג סלמון צלוי על גחלים או כבוש. בירה בעלת תכולת אלכוהול גבוהה, יינות ומשקאות חריפים אחרים נמכרים אך ורק בברים ובמסעדות בעלי רשיון מיוחד וברשת החנויות הממשלתית Alko. מגבלה זו, לצד הפיקוח הקפדני על היבוא, גורמים למחיריהם של המשקאות החריפים לנסוק לשמים. ההומור הפיני קושר את אהבת הפינים לטיפה המרה ולסלידתם מרכילות. לדוגמה: יום אחד נפגשים פקה וטויבונן אחרי פרידה ארוכה, והולכים לסאונה שבחורשה. הם שותים וודקה במשך שעתיים, ואז פקה שואל את חברו למעשיו בזמן האחרון. טויבונן שותק וממשיך לשתות. כעבור עוד שעתיים הוא עונה: "תגיד לי, באנו הנה לפטפט או לשתות?"
אירועים מיוחדים
חג היום הארוך בשנה (23-24 ביוני), שנקרא כאן יוהאנוס (Juhannus), הוא האירוע השנתי החשוב ביותר לפינים. מי שיכול, עוזב את ביתו בעיר או בעיירה ונוסע לבית הקיץ שממוקם בדרך-כלל על שפת אגם, כדי לחגוג, להבעיר מדורות, לשחות ולשוט בסירות. מובן שאלכוהול הוא המרכיב העיקרי בשמחה. פסטיבל הג'אז בפורי (Pori) בחודש יולי הוא אחד הפסטיבלים הפופולריים ביותר במדינה, אבל פסטיבל האופרה בסאבונלינה (Savonlinna), שמתקיים בטירה מימי הביניים אולאבינלינה (Olavinnlinna), הוא המפורסם ביותר. חלק מהפסטיבלים הטובים (והבינלאומיים) ביותר מתקיימים במקומות נידחים, לדוגמה: פסטיבל למוסיקה קאמרית בקוהמו (Kuhmo), ופסטיבל למוסיקה עממית בקאוסטינן (Kaustinen) שליד קוקולה (Kokkola). פסטיבלי רוק גדולים מתקיימים בסוף-השבוע של היום הארוך בשנה, וביולי מתקיים בטורקו פסטיבל הרוק הוותיק ביותר, רויסרוק (Ruisrock). אירועים מצחיקים יותר מתקיימים בנאנטאלי (Naantali) ובהנקו (Hanko) ב-27 ביולי: זהו היום של ישנוני, בו משליכים לים את האדם העצל ביותר בקהילה. אבל האירוע המוזר ביותר בפינלנד הוא תחרות גביע העולם בנשיאת אישה למרחק, שמתקיים ביולי בכפר הזעיר סונקאירבי (Sonkajärvi).
פעילויות
בפינלנד מותר ללכת, לדווש באופניים, לחתור בקאנו ואפילו להקים אוהל כמעט בכל מקום ואתר. סקי-מישור (סקי נורדי, או קרוס) הוא ספורט פופולרי, ויש כאן מסלולים בדרגות קושי שונות. חובבי הסקי במדרון (סקי אלפיני) נוסעים ללפלנד או לאתרי סקי כגון קולי (koli) בצפון קרליה או רוקה (Ruka) בקואוסאמו (Kuusamo). העונה הטובה ביותר לטיולים ברגל ולטרקים היא מיוני עד סוף ספטמבר (בדרום גם במאי). לאורך מסלולי ההליכה בצפון נמצאות בקתות למטיילים, והלינה בהן ללא תשלום. הדלתות ברובן אינן נעולות, ויש בהן מיטות מתקפלות, כיריים, אוכל שמטיילים משאירים, עצים לאח ואפילו טלפון (שקשור בדרך-כלל למשרד הפארק). עליכם להשאיר את הבקתה במצב בו מצאתם אותה: לסלק את השאריות מהאח ולנקות את כלי הבישול ואת הבקתה. המסלולים הקלים ביותר ממוקמים ברואונאה (Ruunaa) שבקרליה ובפארקים הלאומיים, והטרקים קארהונקיירוס (Karhunkierros) ולמניוקי יפים במיוחד. לשיט תוכלו לצאת גם בים וגם באגמים, אבל בארכיפלג טורקו, שהוא האזור העיקרי לשיט, קשה מאוד לנווט. העונה הטובה ביותר לשיט בקאנו היא הקיץ, ומתאימים לכך כל האגמים בפינלנד וכן אזור טורונמאה (Turunmaa) והארכיפלגים של אולנד. בלפלנד ובצפון קרליה יש אשדים גועשים, שניתן לשוט בהם.
מידע שימושי
ויזות: ישראלים אינם זקוקים לוויזה לביקור עד שלושה חודשים בפינלנד
בריאות: הסכנות הבולטות הן מעידות על המדרכות החלקלקות ואכילה של פטריות רעל, אם ממש תתעקשו
שעון: כמו בישראל
חשמל: 220 וולט, 50 הרץ
מידות ומשקלות: השיטה המטרית
תיירות: 2.5 מיליון מבקרים בשנה
מטבע: אירו (בעבר: מארקה)
עלויות יחסיות:
ארוחה זולה: 6-8 דולרים
ארוחה במסעדה ממוצעת: 8-22 דולר
ארוחה במסעדה יקרה: החל מ-22 דולר
חדר זול: 25-30 דולר
חדר במלון ממוצע: 30-90 דולר
חדר במלון יוקרה: החל מ-90 דולר
ב-1990 הוכרזה פינלנד כמדינה היקרה ביותר בעולם, אבל מיד אחר-כך נקלעה למיתון. מאז ירד מאוד ערכו של המארקה הפיני, והמחירים סבירים יותר. אם תקציבכם מצומצם, תוכלו להסתדר בכ-25 דולר ליום. הם יספיקו ללינה באכסניות ולאוכל שתכינו בעצמכם, ללא משקאות אלכוהוליים או אפילו קלים. לחופשה מעט נוחה יותר יספיקו 50 דולר ליום, אבל אם תחשקו במותרות כמו מקלחת בחדר, נסיעה במוניות וארוחה או שתיים ביום במסעדות, תיאלצו להקציב לכך כ-100 דולר ליום לאדם.
לשלושת הבנקים הלאומיים יש סניפים בכל רחבי המדינה, והעמלות בהם קצת יותר גבוהות מאלה במשרדי החלפנות הפרטיים. עבור פדיון של המחאות נוסעים, העמלות גבוהות אף יותר. בכספומטים פיניים רבים תוכלו למשוך כסף בכרטיס ויזה, ואת כרטיסי האשראי הבינלאומיים מכבדים בבתי עסק בכל רחבי המדינה.
בשום מקום אין צורך לתת תשר, ודמי השירות כלולים בחשבון המוגש במסעדות. ברוב החנויות לא תעזור לכם עמידה על המקח, פרט לציוד טרקים ולאופניים משומשים, שתוכלו לזכות בקנייתם להנחה של עשרה אחוזים, אם תבקשו בנימוס.
אתרים
הלסינקי
בירת פינלנד היא מרכז הפעילות התרבותית, הפיננסית והכלכלית של המדינה. הגנים המוריקים, הנחלים והתעלות, רוחות הים והשחפים שעפים מעל כיכר השוק ההומה ובתי-הקפה הרבים שעל המדרכות - כולם עושים את הלסינקי לעיר שנעים לבקר בה בקיץ. יש כאן אווירה של עיירה קטנה: אין בניינים גבוהים, וכיכר השוק מוקפת בתים בסגנון המאה ה-19. העיר בנויה על חצי-אי, וקו מעבורות מקשר בינה לבין האי סואומנלינה (Suomenlinna) שבמפרץ הפיני, אי מושלם לפיקניקים ולטיולים של יום אחד מהעיר.
בהלסינקי נמצאים אחדים מהמוזיאונים לאמנות הטובים ביותר בפינלנד. הגלריה אטנאום (Ateneum) השייכת למוזיאון הלאומי לאמנות היא החשובה ביותר, ומוצגות בה יצירות פיניות החל מהמאה ה-19. המוזיאון הלאומי נמצא גם הוא במרכז העיר, וכולל אוספים מקיפים של חפצי אמנות מעשה ידיהם של בני הסאמי ושל השבטים הפינו-אוגריים. אם תביטו למעלה, תבחינו בפרסקאות שעל התקרה באולם המרכזי, שנוצרו בהשראת הסאגה קאלוואלה. מוזיאון הרעשנים (Raitioliikennemuseo) נמצא בתחנה ישנה של החשמלית, יש בו אוסף של 12 רעשנים עתיקים, ומתועדים בו חיי הרחוב בפינלנד לפני עשרות שנים. כנסיית הסלע החצובה קוסמת למבקרים רבים, ומתקיימים בה קונצרטים ותפילות. בפרבר אספו (Espoo), ממערב למרכז העיר, נמצא הסטודיו הנהדר של הצייר הפיני הנודע גאלן-קאללה.
מעבורות וסירות מנוע מפליגות בין הלסינקי לבין האי סואומנלינה, בו תוכלו לטייל סביב שרידי המבצר הענקי ולבקר במספר מוזיאונים. המעניין ביותר הוא מוזיאון אהרנסבורד (Ehrensvärd), עם תיעוד תולדותיו של המבצר מאז השלטון השבדי. אם תרצו לשחזר בעצמכם את הקרבות, קחו פנס והשתחלו דרך הבונקרים והמחילות שמשני עברי המבצר.
במרכז הלסינקי יש אכסניות זולות רבות, ובקיץ אפשר גם ללון בחוץ בשק-שינה. במרכז יש גם מזללות להמבורגרים, לשווארמה ולעוף בגריל, ואם הקלוריות מרתיעות אתכם, נסו את אחד מבתי-הקפה שמדרום למרכז או סביב כיכר השוק. בתיאטראות של הלסינקי מועלות הצגות בפינית, כך שאולי תעדיפו אופרה או בלט שמובנים לכל. הבליינים ימצאו בהלסינקי פאבים ומועדונים טובים.
טורקו
בירתה הראשונה של פינלנד (Turku) היא העיר העתיקה ביותר במדינה. טורקו עלתה באש פעמים מספר, אבל המכה החזקה ביותר ניחתה עליה ב-1812, כאשר נלקח ממנה מעמד הבירה. כיום זו עיר גדולה ונאה, עם אתרים מעניינים, אם כי תושבי העיר מתבדחים, שמאז שהתרבות התפשטה מטורקו לשאר פינלנד, היא לא חזרה לעיר. הפיתוח הבלתי מבוקר גרם לה נזק לא פחות מאשר השריפות, ובעיר זו, שנוסדה בימי הביניים, הרובע העתיק ששרד הוא מהמאה ה-18 - לואוסטארינמקי (Luostarinmäki), עם אומנים שעובדים בו בקיץ בבתי העץ העתיקים. צפונה מכאן נמצאת קתדרלת טורקו, המרכז בפינלנד של הכנסייה הלותרנית-אוואנגליסטית. היא מתוארכת למאה ה-13, ומוזיאון הכנסייה פתוח כל יום.
טירת טורקו נוסדה ב-1280 והיא הבניין העתיק המרתק ביותר בפינלנד. יש בה מוזיאון מעניין, וחדרים רבים עוצבו כך שהם משקפים אווירה של עשור מסוים או של מאה מסוימת. בזכות מיקומה לחופה הדרומי של פינלנד, טורקו היא שער הכניסה לרוב התיירים הבאים משבדיה.
אולנד
פרובינציית אולנד (Åland), עם דגל ותרבות משלה, כוללת יותר מ-6,400 איים אוטונומיים. רוב התושבים דוברים מספר ניבים של השפה השבדית, ורק מעטים מהם דוברים פינית. איים יפהפיים אלה מתאימים מאוד לטיולי אופניים, לקמפינג ולחופשות בבקתות. במהלך הנופש כאן תוכלו לחוות את התרבות המיוחדת של בני האיים, הכוללת ריקודי עם, תרנים מקושטים בסרטים צבעוניים ואווירה שלווה ונעימה.
היישוב המעניין ביותר הוא סונד (Sund) שבקצה המזרחי של האי העיקרי, בו נמצאת הטירה המרשימה קסטלהולם (Kastelholm). טירה זו, שגילה לא ידוע, מילאה תפקיד חשוב במאות ה-16 וה-17, והיא נזכרת כבר בכתבים מ-1388. אל תחמיצו את מוזיאון יאן קרלסגורדן (Jan Karlsgården Museum), מוזיאון פתוח שנמצא בסמוך, והוא גם אתר נהדר לחגיגות היום הארוך בשנה. שרידיו של מבצר בומארסונד (Bomarsund) הם זכר לתקופה שבה היו אולנד ושאר פינלנד נתונים לשלטון רוסיה. המבנה הראשי, שבנייתו הושלמה ב-1842, היה די גדול להכיל 2,500 איש.
קווי מעבורת סדירים קושרים את אולנד עם שבדיה ועם יבשת פינלנד, ואם תרצו לדלג בין האיים, תוכלו לעשות זאת ללא תשלום במעבורות המקומיות. לסונד תוכלו גם לנסוע באוטובוס, אבל מומלץ יותר לרכוב על אופניים.
ראומה
הרובע העתיק של ראומה (Rauma) היה האתר הראשון בפינלנד שנכלל ברשימת 'מורשת העולם' של אונסק"ו. ואכן, ראומה היא העיירה הגדולה ביותר עם בנייני עץ ששרדה בארצות הצפון, אבל היא אינה מוזיאון, אלא מרכז מלא חיים, ובו אומנים, רוקמות תחרה וצורפים רבים שעובדים בסדנאות קטנות, אשר רובן נבנו במאות ה-18 וה-19. יש כאן מספר בתים-מוזיאונים וכנסייה פרנציסקנית מהמאה ה-15, שהיתה מנזר קתולי עד שהרפורמטורים הלותרנים סילקו ממנו את הנזירים ב-1538.
כיכר השוק היא לב ראומה העתיקה ומשמשת מרכז מסחרי תוסס גם כיום. זה המקום לשתות ולאכול בו - אל תוותרו על שתייה בפיסטקפה (pystcaffe), בית-קפה בעמידה, שהוא מוסד מקומי. אם הקולות מסביבכם נשמעים פחות מובנים אפילו מהמלל הפינו-אוגרי הרגיל, זה מפני שאתם חווים עוד פן ייחודי לראומה: הניב המקומי, שהוא כמעט בבחינת שפה נפרדת. ראומה נמצאת לחופה הדרום-מערבי של פינלנד, כארבע שעות נסיעה באוטובוס מהלסינקי.
טירת אולאבינלינה
אולאבינלינה (Olavinnlinna) היא האתר המעניין ביותר באזור האגמים היפהפה סאבונלינה (Savonlinna). היא נוסדה ב-1475, במטרה להגן על הגבול המזרחי של האימפריה השבדית-פינית, ונקראת על שם אולוף, קדוש נורבגי קתולי בן המאה העשירית. הרוסים כבשו את הטירה בתחילת המאה ה-18 ונשארו בה כמעט 200 שנה, במהלכן הוסיפו את המגדלים האדומים ואת הבניין הצהוב שבתחומי החומות. בשני מוזיאונים קטנים שבטירה מוצגים פריטים הקשורים בתולדותיה, לצד אוצרות הכנסייה האורתודוכסית. הביקור בטירה מתקיים בליווי מדריך בלבד, וכל יום בשנה יוצאים סיורים מודרכים משי שעה. הטירה נמצאת בחלקה המזרחי של העיירה סאבונלינה, ואפשר להגיע לכאן מהלסינקי בטיסה, ברכבת, או באוטובוס. הגשר הצף שמוליך לטירה מוסט באמצעות מנוע, כאשר ספינות צריכות לעבור תחתיו.
מחוץ למסלול
כריסטינסטאד
הדבר הכי המעניין שתוכלו לעשות בעיירה כריסטינסטאד (Kristinestad או Kristiinankaupunki), שנוסדה ב-1649, הוא פשוט לטייל בעיירה עצמה, שמקיימים בה עדיין מנהגים עתיקים. רוחבה של הסמטה הצרה ביותר בעיירה, סמטת משמיד החתולים הוא 299 ס"מ בלבד, והיא אחד הרחובות הצרים ביותר בפינלנד. בשנות ה-80 של המאה ה-19 השתוללה בעיירה מגיפה, ובניסיון להדביר אותה שכרה העירייה תופס חתולים שישמיד את החתולים החולים, ועל שמו נקראת הסמטה. במרכז העיירה ניצבת כנסיית אולריקה אלאונורה (Ulrika Eleonora) שהוקמה במאה ה-18, ומתקרת הכנסייה תלויות ספינות שהן מתנות-נדר, בעיצוב האופייני לכנסיות באזור החוף. במוזיאון הימי בעיירה מוצג אוסף פרטי של פריטים הקשורים בים שנאספו בידי קברניט קשיש. כריסטינסטאד שוכנת לחופה המערבי של פינלנד ואפשר לנסוע אליה באוטובוסים מהערים פורי, ואסה וטאמפרה (Tampere).
אינארי
היישוב הנחמד אינארי (Inari) השוכן על שפת אגם הוא המקום הטוב ביותר להתוודעות אל תרבות הסאמי ואחת העיירות המעניינות ביותר בצפון לפלנד. במוזיאון סאמלייסמוסיאו (Saamelaismuseo) הפתוח מוצגים עיסוקיהם המסורתיים של בני הסאמי: עבודות יד, גידול איילי הצפון ודיג. לא הרחק מהמוזיאון מתחיל מסלול הליכה מסומן באורך של שבעה ק"מ המוביל אל הכנסייה הכפרית פיילפאירוון (Pielpajärven), שלידה יש בקתה למטיילים וסאונה. בקיץ יוצאים סיורים בסירות אל האי אוקו (Ukko), אתר פולחן עתיק של דייגי אינארי. במרחק 15 ק"מ מהכפר יש חווה לגידול איילים, אבל הביקור בה אינו הכרחי כי בשטח מסתובבים חופשיים 40,000 איילים שבוודאי תיתקלו בהם. מיקומה של אינארי הוא במזרח לפלנד, בצד 'הכביש הארקטי' וליד אגם אינארי.
הפארק הלאומי למניוקי
זהו (Lemmenjoki) הפארק הלאומי הגדול ביותר בפינלנד, ועוברים בו מסלולי ההליכה המרגשים ביותר בלפלנד. כאן תוכלו לראות נהרות פראיים ונופים ארקטיים, ואולי תיתקלו במחפש זהב בודד ליד שומקום. במדרונות התלולים של נהר למניוקי יש נקודות תצפית על מפל ראבאדאסקנגס (Ravadasköngäs), ותוכלו גם לצעוד אליו מהבקתה הקרובה (בפארק יש מספר בקתות למטיילים שאפשר ללון בהן ללא תשלום). רוב מסלולי הטרקים מרוכזים באזור קטן יחסית בין הנהרות למניוקי וואסקויוקי (Vaskojoki). לטרק רציני תזדקקו למפה הטופוגרפית למניוקי 1:100,000, שתוכלו לקנות בחנויות בספרים. סעו לכאן באחד האוטובוסים מאינארי, או בסירת המונית מקולטאלה (Kultala).
הפארק הלאומי קולובסי
פארק לאומי זה (Kolovesi) נפתח ב-1990 וכולל מספר איים המיוערים באורני. בפארק יש גבעות גבוהות, צוקים, מערות ואפילו ציורים פרהיסטוריים על סלעים, ובאזור חיים כלבי ים. הדרך המעשית היחידה לראות את הנוף הנפלא היא תוך חתירה בסירת משוטים, כיוון שאסור להכניס סירות מנוע לפארק. כדי לראות את המקומות המעניינים ביותר, שכרו מדריך, ותוכלו להתחלק בהוצאות אם תצטרפו לקבוצה ותשוטו בסירה ארוכה עם עשרה זוגות משוטים. פארק קולובסי נמצא בחלק המזרחי של אזור סאבו (Savo), ותוכלו להגיע אליו באוטובוס ובמעבורת מסאבונלינה.
תחבורה
בפינלנד פרושה רשת יעילה של רכבות, אוטובוסים וקווי תעופה. מדי יום מתקיימות טיסות ליותר מ-20 ערים, בהן איבאלו (Ivalo) שעל קו הרוחב 67 מעלות. האוטובוסים הם אמצעי התחבורה העיקריים למקומות הנידחים, והרכבות נוסעות ביעילות בקווים הבינעירוניים עד לחוג הארקטי. הכבישים המהירים המקשרים בין המרכזים העירוניים הגדולים טובים ונוחים, ואילו במקומות מסוימים ביערות תמצאו דרכי עפר בלבד. אין צורך ברשיון נהיגה בינלאומי בפינלנד, אבל חובה לשאת רשיון. הנהיגה היא בצד ימין של הכביש, ותמיד עם אורות-דרך דלוקים. ברוב הערים והעיירות אפשר לשכור אופניים, ובקיץ זהו אמצעי התחבורה המומלץ. בקיץ משייטות מעבורות על הנהרות ובאגמים, והמטיילים ברגל או באופניים מסתייעים בהן בנוחות וביעילות.
מתי ואיך להגיע
בכל עונה קורה משהו בפינלנד. רוב המוזיאונים והגלריות פתוחים כל השנה, ובאמצע החורף תמצאו מה לעשות לא פחות מאשר בשיא הקיץ. עם זאת, למען נוחותכם עדיף לבוא בקיץ או בחודשים החמים יחסית, ממאי עד סוף ספטמבר. נוסף ליתרונות של מזג אוויר חמים, הקיץ הוא העונה של שמש חצות, ואילו החורף מצפון לחוג הארקטי קר ומדכא, והאור כחלחל מוזר. החל מנובמבר יורד שלג, ועד סוף החורף הוא בוצי: רק פברואר, החודש הקר ביותר, הוא זמן טוב לסקי, ובלפלנד אפשר לגלוש עד סוף יוני.
חברות התעופה פינאייר וס.א.ס מקיימות טיסות סדירות להלסינקי מרוב הערים הגדולות באירופה, מיעדים רבים בעולם ומישראל, ו-22 חברות תעופה נוספות מפעילות קווים להלסינקי, בהן אל-על. על היוצאים מפינלנד לא חל מס נמל.
חציית הגבול לפינלנד משבדיה ומנורבגיה בדרך היבשה פשוטה, ואפשר לעשות זאת באוטובוס וברכבת. חציית הגבול מרוסיה מעט בעייתית יותר, אבל המצב הולך ומשתפר במשך הזמן. אם תיצמדו לכבישי התיירות העיקריים (כגון הכביש הלסינקי-סנט פטרבורג) לא תיתקלו בבעיות, אבל לשם כך עליכם להנפיק ויזה לרוסיה. הפופולריות של המסילה הטרנס-סיבירית, הקושרת את אירופה עם אסיה, ירדה בשנים האחרונות עקב אי היציבות ברוסיה, ועם זאת תוכלו לקנות בהלסינקי כרטיס עד הגבול הסיני דרך מוסקבה. היזהרו מספסרים שמציעים כרטיסים בהנחה לקו זה - כמעט בטוח שיסדרו אתכם.
בים הבאלטי מפליגות מעבורות משבדיה, מאסטוניה ומגרמניה להלסינקי ולטורקו. המעבורות גדולות, מרשימות ונוחות, ויש בהן חנויות דיוטי פרי, שרווחיהן גדולים יותר מאשר הרווחים ממכירת הכרטיסים. אם תרצו להמר בעת ההפלגה, ישנה גם ספינת קזינו שמפליגה מאומאו שבשבדיה אל ואסה (Vaasa).
