האח הגדול סם

אחד הפזמונים החביבים יותר של להקת REM משנות ה-80 נקרא, בתרגום חופשי למדי, "מוציאים את מקארתי מהקבר". קשה שלא להיזכר בשיר הזה, ובסנטור המאיים משנות ה-50 כשרואים מה עובר על האמריקנים בימים אלה. מתקפה של שמרנות ודתיות מהסוג הרע, ששיאה באיסור המשונה לשדר את "אל-ג'זירה", תחנת הטלוויזיה הבין-ערבית בלווין, החופשייה והמשפיעה ביותר בעולם הערבי. ימי חושך, הנה אנו באים.

ארצות הברית, לא רבים יודעים, היא מדינה דתית מאוד. לא תראו נשים עוטות רעלה ברחובות, אבל כל אדם שירחיק לכת מעבר לערי החוף, ימצא מעוז נוקשה ומוצק של אמונה דתית עמוקה, שבימים כתיקונם מתועלת לדרשות ימי ראשון בכנסייה המקומית. אבל הדת זולגת מתחת לפני השטח בכל מקום: בנאומי הפוליטיקאים, בשידורי הטלוויזיה, ואפילו במשחקי הפוטבול. "אתאיסט" היא מלה גסה עבור רוב תושבי אמריקה.

מתקפת הטרור שהתחוללה ב-11 בספטמבר יצרה אפקט שנראה מסוכן יותר ויותר ככל שחולף הזמן: בהתחלה דיברו על איחוד: דרשות יפות נישאו, הכומר הנצחי בילי גרהאם דיבר על הצורך בפתיחת הלבבות בפני האלוהים. אחרי זה התחילו להחרים כותבי טורים "פחות מדי פטריוטים" בעיתונות, וקומיקאים שקלו מחדש בדיחות נדושות. מולדת החירות? לא עכשיו, תודה. הדוד סם הפך אט-אט לאח הגדול סם.

ברשת CNN ריאיינה כריסטיאן אמנפור עיתונאי בכיר בוושינגטון פוסט, שסיפר בגילוי לב כי הציע לעורכיו לכתוב כתבה שמאירה בזווית מעט שונה וביקורתי את האסון. הוא התכוון לברר איך בעצם תפקד הנשיא בוש בשעות הראשונות שאחרי התרסקות המטוסים. "זה לא הזמן", אמרו לו עורכיו. "מדוע לא התעקשת?", שאלה אמנפור, והוא השיב: "היינו מקבלים אלפי מכתבים זועמים, ואני הייתי נאלץ להיפרד ממקום עבודתי".

וזוהי אכן הבעיה המרכזית. כלי תקשורת מרכזיים מתחילים להפוך את המשת"פיות עם הממשל לדרך חיים. מדובר, יש להזכיר, בכלי תקשורת פרטיים. אבל גם שם, כשקונדוליזה רייס, היועצת לביטחון לאומי, מכריזה על "אל-ג'זירה" כתחנה מוקצה – בזאת נחת הגרזן.

יצא לי להכיר מעט את התחנה המרתקת הזו, שהפכה על פיו את העולם הערבי. רשת שידור נועזת, שגרמה לשליטים ערבים רבים, שערוותם נחשפה, לקלל בשפה לא פוטוגנית בעליל. אל-ג'זירה, צריך להבין, לא משחקת לפי החוקים שמבקשים האמריקנים להחיל על התקשורת. אז מה? הם גוף תקשורת עצמאי, שגם לו יש בוס עם השקפת עולם. לגבי הטיעון המוזר של "העברת מסרים" לתומכי בין-לאדן על-ידי דוברי הארגון באמצעות משדרי התחנה – בואו ננשום רגע עמוק ונחשוב: האם בעידן האינטרנט, הטלפון הסלולרי וכל יתר המיכשור שארגון שלרשותו עומדים מיליוני דולרים יכול להרשות לעצמו – זוהי באמת הדרך שבה מעביר בין-לאדן הוראות לסוכניו? או שזה פשוט ניסיון נוסף של וושינגטון להשתיק את מי שלא מתיישר עם הקו שלה?

אל תיראו כל-כך מופתעים. האמריקנים הרי לא היססו "להשתיק" את ישראל במהלך המשבר הנוכחי, כדי שלא תפריע לתוכנית הפעולה שלהם. הסכם השלום שהם מתכננים, ה"פאקס אמריקנה" החדש, הוא חלק מראיית עולם מסוימת. אבל ניסיון לכפות את ראיית העולם הזו יכול אולי, בצער רב, להצליח בתוך גבולות אמריקה. מחוצה להם – יגלו גם בוושינגטון – העולם יבעט. ולא רק הערבי.

גיא בניוביץ', עורך החדשות ב-ynet. דעתו אינה משקפת בהכרח את דעת המערכת