רק בלי פאניקה

בד-בבד עם תחילת הסתערות כוחות הקואליציה על אפגניסטן החלה גם הסתערות המומחים, הפרשנים, המלומדים, החוקרים, והעיתונאים המעודכנים על הציבור בישראל. אלה אמנם ניבאו יום יום, במשך חודש תמים, שהפעולה האמריקנית "היא עניין של שעות", והמהדרין שביניהם אף הוכיחו באותות ובמופתים שגם עיראק תותקף תיכף ומיד, אך הטעות המזערית הזאת לא מונעת מהם לדבר ולכתוב גם עתה באותה נימה נחרצת וידענית. אין ספק שהם משוכנעים במה שהם סחים, אף אם המציאות מתעקשת לעתים לא לשתף עימם פעולה.
מאז החלה ההתקפה הם לא מסתפקים בהזרמת הוראות מפורטות לכוחות התוקפים, אלא נרתמים גם בכל מאודם להרגעת הציבור, ולבל ייגרר חלילה לפאניקה. אך מחמת ריבוי הערוצים, תחנות הרדיו והעיתונים, ומגוון הפרשנים, הקצינים ובעלי התפקידים הגודש אותם, יש מקום לחשוש שמא עומס בשורות ההרגעה ושטף הוראות השיכוך, יגרום לבלבול מה בקרב הקהל. אשר על כן, אנסה לתמצת כאן את שלל העצות, המסרים וההודעות שתכליתן האחת והיחידה היא למנוע פריצתה של פאניקה מיותרת.
ובכן ראשית, כך מבשרים לנו המרגיעים, עלינו לדעת כי לרודן העיראקי כמעט ולא נותרו טילים. אולי רק חצי תריסר או מניין. וגם לאלה, ברובם, אין ראשי נפץ לא-קונבנציונליים רציניים, זולת – אולי – שניים שלושה טילי אבעבועות שחורות, טיל אחד דבר, אחד ברי-ברי וקילו או שניים אנטראקס. זהו. חוץ מזה, לדעת רוב המומחים, הושמדו כמעט כל ראשי הנפץ הכימיים שלו, אף כי בהחלט ייתכן שהוא הצליח להסתיר לא יותר מאשר שלושה-ארבעה עצבים וקצת חרדל. כך שבהחלט אין מקום לפאניקה.
לכן גם אין כל סיבה לנקוט צעדי כוננות מיוחדים. די אם המשפחה כולה תתייצב עוד הלילה בתחנת הרענון הקרובה למקום מגוריהם ותקים שם קול יבבה עולה ויורדת עד אשר יוחלפו כל המסכות, הערכות, המזרקים והפילטרים של כל בני הבית. אם מתעקשים חיילי התחנה שאין צורך להחליף מאומה, כדאי לדפוק – במתינות – כמה זריקות אטרופין אל תוך שוקיהם של סבא וסבתא, וכך לשכנע את החיילים לבצע את תפקידם, והכל – בלי פאניקה.
זהו אולי המקום להבהיר לאזרחים כיצד בדיוק נקראת אותה ערכה המותאמת לילדים שטרם הגיעו לגיל מסכה. ובכן, היא נקראת "ברדס אקטיבי", כך ולא אחרת. הצורך בהבהרה הזאת התעורר לאחר שאב מודאג נלכד כשהוא מנסה להבריח מן הספארי טיגריס צעיר בתוך בגאז' מכוניתו. להגנתו טען כי הבין בתחנת הרענון שעל מנת לספק הגנה נאותה לבנו, עליו לארגן לו "ברדלס אקטיבי". ובכן, אני חוזר: השם המדויק הוא "ברדס".
ונחזור לענייננו: גם הצטיידות וזיווד מיוחדים אינם הכרחיים, אך אם בכל זאת מזדמנת אם הבית אל המרכול בשעות הקרובות, היא יכולה לנצל את ההזדמנות כדי לרכוש – במתינות כמובן – כמה מצרכים שתמיד טוב שיש בבית: חמישה גלון אקונומיקה או שתן סוסים, ארבעים סמרטוטי רצפה, 150 ק"ג סוכר, 40-50 חבילות פכסמי-מלחים באריזות ואקום, טונה אחת נייר דבק, חצי טונה טוּנה, ממרח שוקולד, חמישה תריסרים נרות שעווה ושני תריסרי גליצרין, קילומטר ניילון, גנרטור נייד וכמאה ליטר סולר, ששה-שבעה עציצים גדושי טוף ומגוון זרעי ירקות לפי הטעם לגידול גן ירק (למקרה שהמתקפה העיראקית תתארך מעבר לצפוי), 600 גלון מים מינרליים, קרדום לחפור בו מוצא מתוך ההריסות, שני ארגזים אבקת ביצים, 15 שפופרות חלב מרוכז, 20 ק"ג קמח תופח, 30 ק"ג בשר מיובש (כל הכמויות הן לאדם בחדר זוגי).
אין שום צורך להפריז ולקנות יותר מן המפורט לעיל, לבל יתפרשו הדברים כסימן לאיזושהי בהלה מיותרת.
בסך הכל יכולה אפוא שגרת החיים להימשך כרגיל. עם זאת, מומלץ להנהיג בבית תורנות שמירה, או לחילופין להתחיל בנוהל שינה בשיטת המיטה החמה, על-מנת להבטיח כי מאן-דהו תמיד יהיה ער לבל תוחמץ, חלילה, צפירת האזעקה. השומר אינו חייב לפטרל סביב הבית, שהרי אין כל סיבה לדאגה או להיסטריה. די אם יחבוש את המסכה, יאזין לרדיו, יצפה בטלוויזיה ויבדוק אחת למחצית השעה את איכות האוויר.
א-פרופו איכות אוויר: רעיון נאה הוא לרכוש עוד היום כלובי ציפורים כמספר חדרי הבית, לשכן בכל אחד מהם זוג כנריות ולתלות את הכלובים בכל חדר וחדר. הכנריות, כידוע לכל כורה פחם בוויילס, רגישות שבעתיים מן האדם לרעילות האוויר, וכך יוכלו בני הבית לדעת בכל עת האם כבר החלה המתקפה העיראקית אם לאו. כל עוד מצייצות הציפורים בעליזות, אפשר לנשום כרגיל. אך מרגע שהן מתחילות להתפגר, רצוי לעצור את הנשימה, לטבול את הראש בשתן או באקונומיקה ולרוץ אל המרחב המוגן. זולת תועלתן המבצעית, יעשירו הציפורים הללו את הבית בססגוניותן, וזימרתן העליזה (כל עוד הן חיות) תשרה בו אווירה כפרית נינוחה ושלווה.
וכך, כל מי שיבצע את כל האמור לעיל בקפידה ודייקנות, מובטח לו שיוכל להמשיך ולהאזין לכל הפרשנים והמומחים והמלומדים והעיתונאים-המעודכנים, מבלי להיתפס אילו לשמץ קטן אחד של פאניקה.