בתקציב של שלוש ספרות
מה שטוב בקפריסין זה שאפשר לבלוע אותה בפחות משבוע. פאפוס והכפרים החובקים אותה הם אופציה מפתה
כנסייה של גמדים
פאפוס, עיר נופש בדרום-מערב קפריסין, שנוסדה במאה הרביעית לפני הספירה, היא המקבילה הקפריסאית לאילת. היא מפורסמת בנמל העתיק שלה, ברצפות הפסיפס, במלונות פאר ובמסעדותיה. אם כבר מסעדה, הטברנה של ניקוס, עם מאכלי הים ופלגי היין, נמצאת בטווח הליכה קלה מאזור המלונות.
מה אפשר לקנות בפאפוס? בעיקר גבינות חלומי משובחות (ובזול), יוגורט שגורם לחך להתמוסס, מפות תחרה ועוד מיני זוטות לתיירים. את עיקר הקניות כדאי לערוך בשדרות מקריוס, לא הרחק מהשוק העירוני. חיפשתם כפר נופש ראוי ולא יקר במיוחד? קפלוס-ביץ', מלון דירות שנפתח לפני כחודש, במרחק נגיעה מהים, הוא אפשרות ראויה.
פאפוס וסביבתה מרתקות לא רק בזכות הנופים ופריחת הדובדבנים שצובעת את האי בהינומה לבנה (אם אתם מגיעים באביב), אלא גם בזכות אנשיה. במיוחד הקשישים. הם יקדמו אתכם במאור פנים, יברכו אתכם "קלימרה אולימרה" (יום טוב) וידגמנו לכם חיוך רחב (עם טוריה על הכתף) כשתרצו להנציח אותם במצלמות הפוקט.
אפטמיה, בת 80 ומשהו, שמתגוררת קילומטרים ספורים ליד הכפר קקופטריה, היא בדיוק כזו. אשה מיניאטורית, עם מנוע טורבו. לפני יותר מעשור נטשה עם בעלה את הכפר, כשהם משאירים את רכושם מאחור לטובת בית זעיר בלב החורש. כמה מטרים רבועים. שתי מיטות ברזל. מפת עולם ענקית על קיר החדר. גם כנסייה קטנה הם בנו במו ידיהם (כדי להיכנס אליה חייבים להתכופף) והקדישו אותה לאליהו הנביא.
עד שהחתן נהרג
סטליוס, הנכד מאיר הפנים של אפטמיה, ואחותו הנרגנת קטיה, שיפצו את הבית שהורישו להם הסבים בכפר, רכשו כמה בתים שכנים והקימו פונדק (לינוס) יפהפה. הפונדק מציע לאורחיו הררי אוכל להתפקע. החדרים צנועים ונאים ובעיקר לא יקרים. מיטות אפיריון, שידות עתיקות, מכשירי טלפון שנולדו יחד עם ממציאם.
לפני כמה מאות שנים נקרא הכפר של סטליוס קלופטריה (הסלע הטוב). כלות וחתנים נהגו להקיף את הסלע שבמרכזו ביום החתונה ולבקש לעצמם חיים מאושרים. עד שיום אחד התגלגל הסלע והרג את אחד החתנים. מאז שונה שם הכפר לקקופטריה (הסלע הרע).
13
ק"מ משם משתרעים ה"אלפים" הקפריסאיים: רכס הרי הטרודוס. בחורף משמשים מורדות הטרודוס גם כמסלולי סקי. בקיץ הם חפים משלג, אבל מוריקים מתמיד. כמה קילומטרים מהכפר קאטו פלאטרס הסמוך אפשר לראות, מלבד מרבדי קידה שעירה, כליל החורש ועוזרר (שעדיין פורחים), גם את הכפר פיני.
הג'יפים שלנו גלשו לעבר המוזיאון של מר פיניווקיס (עושה הכדים). מדובר בסטנדאפיסט מלידה, שנושק אוטוטו ל-80 ומפליא לפטפט על תולדות החרס והכפר ולפלרטט עם תיירות. הוא גם שולף מהגנזך מוצג ארכיאולוגי מדהים: זוג תחתונים שנראה כמו שק לחביצת גבינה שלבשה סבתא פיניוויקיס לפני איזה 100 שנה, ואת הנעליים הקרושות של סבא שלו.
צפונה מפיני, מרחק נסיעה קצרה, שוכן כפר הנופש פדולאס, המפורסם בדובדבנים שלו. במרכז הכפר הכנסיה של מיכאיל, ובה ציורים מ-1474. עוד 13 ק"מ צפונה, ומנזר קיקוס, העשיר והמפורסם במנזרי קפריסין, יתגלה לפניכם במלוא הדרו.
בקיקוס התחנך בין היתר פרח הכהונה מקריוס, לימים הארכיבישוף מקריוס השלישי, נשיאו הראשון של האי. קברו של המנהיג נמצא כשלושה ק"מ מערבית למנזר, מוקף משך כל שעות היממה במשמר כבוד מתוח. בחצר המנזר ובכניסה אפשר לראות פסיפסים ותבליטים המתארים את לידת ישו, הצליבה, העלייה השמיימה ואירועים נוספים בחייו. בכנסיית המנזר, שנבנה ב-1100, נמצא גם איקונין של הבתולה הקדושה, לו מייחסים סגולות מאגיות.
הג'יפים שלכם עוד לא שתו את כל הדלק? תקפצו לסלע אפרודיטה ותקשיבו לסיפור היפהפה על היווצרותו ומשם המשיכו לכפר רוקמות התחרה אומודוס.
אמנון ודורית סופר, מורי הדרך שלנו, זוג ישראלי שמכיר את קפריסין כמו את כף היד (בארץ: 04-9833205, 04-9531892), הסבירו שנשות הכפר מעבירות את אמנות הריקמה מדור לדור.
אז מדבריות הקרח של אלסקה או יערות הגשם של מלזיה? עדיין מתלבטים? ארבעה ימים בפאפוס עשויים לעשות לכם את הקיץ.
לפנייה לכתב/ת 
