שתף קטע נבחר

הכי יפה שיש

הסינים הכתירו את ינגשו כמקום היפה בעולם ואכן, לא קשה להשתכנע שהם צודקים

ציורי הנוף הסיניים - גבעות תלולות וצפופות בקומפוזיציות אנכיות - תמיד נראו לי כמו גירסה אבסטרקטית של עולם דמיוני. עד שביקרתי בינגשו, וראיתי שכך בדיוק העולם נראה. שילוב של אותן גבעות מדהימות עם שדות אורז, עצי במבוק ונהרות הופך את המקום לאחד היפים ביותר עלי אדמות (בסין הכתירו אותו באופן רשמי המקום היפה בעולם).

יחסית לסין, ינגשו, העיירה ממנה יוצאים לטיולים בחיק הנוף הפלאי הזה, היא גם אתר מאוד ידידותי לתיירים. במדרחוב Xi Jie, מתרכזים מלונות ומסעדות המציעות גם אוכל מערבי (כולל פנקייקס לארוחת בוקר), כולם מדברים אנגלית, תופעה נדירה בסין. צריך רק לפנות לרחוב הסמוך כדי להיזכר שבעצם בסין לא מדברים אנגלית.
בשי ג'ייה מתרכזות גם חנויות נהדרות של בגדי משי, בגדלים המותאמים למידות הנדיבות יותר של מרבית התיירים, שגם זה לא דבר שכיח, חולצות טריקו מצוירות ביד, בטיקים, ציורי מגילה ושאר מזכרות. כל מסעדה מציעה גם שירותי פאקס, אינטרנט (איטי עד ייאוש) וטיולים מודרכים בסביבה. והכל כל כך זול, שזה לא נעים.
כדי לברוח מתחושת מועדון הים התיכון ולחוות את החוויה הסינית, כל מה שצריך לעשות זה לעלות על אופניים או לשכור אופנוע עם נהג צמוד ולרכוב מרחק דקות ספורות מחוץ לינגשו. לפתע תמצאו עצמכם בלב נוף מרהיב, כשמסביב פזורים כפרים פרימיטיביים ללא מים זורמים בבתים.
העיר המרכזית באיזור היא גווילין, ושם מתקבצים המוני התיירים, המגיעים בקבוצות מודרכות. מומלץ לזנוח את גווילין מאחור ולתפוס אוטובוס לינגשו, הנמצאת מרחק שעה וחצי משם. הכרטיסנית תדרוש מכם מחיר מופקע, אבל אתם לא חייבים לשלם יותר ממה שמשלמים המקומיים (ממני היא דרשה 20 יואן, ורק אחר כך התברר לי שהמחיר הרשמי הוא 5 יואן).
תכף כשתרדו מהאוטובוס, אחת המדריכות המקומיות כבר תצוד אתכם בהצעה לטיול אופניים וארוחת צהריים בביתה בכפר. אל תתחבטו, ותגידו כן. אתם צריכים מדריכה בשביל למצוא את דרככם בשבילי העפר המתפתלים בין הכפרים. כל המדריכות מציעות פחות או יותר אותו מסלול, שלוקח אתכם לגבעת הירח, המציעה תצפית על האיזור כולו.

הצצה לחיי הכפר

בימים הבאים תוכלו להמשיך לחקור את האיזור לבדכם, אם כי תמיד מומלץ לקחת מדריך שיכול להוריד אתכם מהדרכים הראשיות. אל תחמיצו ביקור בשני הגשרים העתיקים והמקומרים, גשר פולי וגשר דרקון, הנמצאים צפונית לינגשו. בקשו מהמקומיים לכוון אתכם לטירה מפוארת מתקופת שושלת מינג, שנזנחה ומשמשת עכשיו דיר אווזים. האתר המעניין הזה הוא אחד הסודות של המקום, ואינו מופיע בשום מסלול טיולים רשמי.
דרך נוספת ופופולרית לראות את הנוף היא שיט בסירה בנהר לי. בעודכם שטים בבדידות מזהרת בניגוד לכיוון הזרם, תראו אלפי תיירים מגיעים בעשרות סירות גדולות מגווילין, ותברכו על החלטתכם לוותר על העיר.
ינגשו מציעה גם אפשרות להציץ על חיי הכפר, והדרך הכי טובה לעשות זאת היא ביקור בשוק האיכרים, המתקיים בכל יום בכפר אחר. בין דוכני הירקות והבגדים תראו שם גם את רופא השיניים ורופא האוזניים בפעולה. הפרימיטיביות המדהימה של הטיפול הרפואי מבהירה את הפער האדיר בין החיים בערים הגדולות, המערביות כמעט, לבין החיים בכפר.
מינגשו יוצאים טיולים מודרכים ללונגשנג, כדי לראות את טרסות האורז העתיקות המכונות "טרסות הדרקון" (לונגג'י). המראה מפעים. את הלילה מבלים באחד מבתי הכפר שבראש ההר, ואוכלים עם בני המשפחה במטבח. אפשר לחסוך הרבה כסף ולעשות את הטיול לבד, באוטובוסים (תשאלו את בוב ממלון סיהיי). אתם צריכים מינימום יומיים בשביל הטיול, וקחו בחשבון חצי שעה של טיפוס מאומץ במדרגות שבהר. למרות הטרטור, זאת חוויה שאסור להחמיץ.

איך מגיעים, היכן לנים

גווילין נמצאת במחוז גוונגשי, מדרום-מערב לשנחאי, מרחק כ-30 שעות נסיעה ברכבת. קרונות השינה נוחים ביותר. אפשר גם לטוס לשם כמעט מכל עיר גדולה בסין, כולל בייג'ינג, שנחאי והונג-קונג.
מלון Sihai, הנמצא במדרחוב Xi Jie, פשוט ונוח. אפשר להשיג שם חדר לשניים ב-40-30 יואן (מומלץ להתמקח על המחיר). המנהל, בוב, ידידותי באופן אגרסיבי, אבל הוא מלא עצות יעילות.

הכתבה פורסמה בידיעות אחרונות בתאריך 30.3.2000


























לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים