פולקסווגן פולו 2002 - נאמנות ותשוקה

ה-W12 שוברת השיאים תיוצר או לא? תהיה פולו GTI או לא? אתם יכולים להיות בטוחים שכל השאלות האלה, ועוד רבות אחרות, נשלחו לחלל האוויר במסיבת העיתונאים של פולקסווגן לרגל השקת הפולו החדשה. ולא במפתיע, התשובות בדרך כלל היו גרסה זו או אחרת "פולו היא ההוכחה שלמרות מכוניות כמו D1, אנחנו עדיין נשארים בצד הזול והעממי".

ונראה שפולקסווגן היו נחושים למצות את הסיסמה. כמה נחושים? קשה לזכור השקת סופר-מיני אירופאית ללא מנוע בנזין גדול מ-1.4 ליטר. להזכירכם, זו הסופר-מיני שאמורה להתייצב בראש קטגוריה זו, הגועשת מעט לאחרונה.

אז תעשו לי טובה ותוותרו כבר עכשיו על שאלות הנוגעות לגרסאות חמות וספורטיביות של הפולו החדשה. כן, גם אני מתרשם עד מאד מהצהרות היצרן על כך ששלדת הפולו הזו יכולה לטפל ב-180 או אפילו 225 סוסים של מנוע ה-1.8 טורבו. אבל מה עם יחידת 1.6 רגילה ובריאה?

דז'ה וו

מספר דקות לאחר שחרור המצמד הראשון בפולו החדשה, ואני מרגיש שהייתי כבר בסרט הזה. תאמינו לי, אפשר היה לנחש את הכל מראש. תת-היגוי שנשמר בגבולות הסביר, הגה די נחוש, ביצועים סבירים, כיול מתלים רך. כן, הכל כל-כך "פולקסווגן של שנות 2000", וגם הכל כה צפוי.

במילון שלי אמורה מכונית קטנה לשדר פלפל חריף, לפחות פיקנטי. אבל כנראה שאף אחד לא קונה מכונית לפי המילון הזה. למעשה, בכל הנוגע למנועים אני כנראה לא ממש מחובר. בעיקר אם להאמין לטענתו של אחד ממהנדסי פולקסווגן שטען באזני בלהט כי בכל מקרה, הדרישה למנועים גדולים מ-1.4 ליטר בפולו נמוכה ביותר. ויכול להיות שהוא צודק, אם כי אחרי כוסית נוספת של "גראפה" מעולה, הוא לחש באזני כי מנועים חזקים יותר עלולים היו להפריע לגולף. אתם מבינים, הפולו פשוט התקרבה יותר מדי לאחותה הגדולה…

הצצה

תא הנוסעים של הפולו החדשה מותיר אותי עם רגשות מעורבים. מצד אחד, היא הרבה יותר מרווחת מקודמת. הירידה לפרטים טובה יותר, וכך גם תנוחת הנהיגה. מאידך, סביבת הנהג הרבה יותר בוגרת ומיושבת. פולקסווגן פשוט החליטה לוותר על הכיוון של הדגם הקודם ובחרה במראה המקובל והבוגר יותר של הגולף. כך שאפשר להצדיק את התאורה הסגלגלה של לוח המחוונים, כמו-גם את המתגים המוארים באדום בולט, הגה מתכוון לגובה ומרחק, ידיות אחיזה משוככות ותא כפפות שנפתח באיטיות (הוא קטן מדי) או מגירות אחסון מתחת למושבים.

מה שקצת מקלקל לי את המצב רוח הוא למצוא כל-כך הרבה מרכיבים מוכרים מהסקודה פאביה, כמו למשל מערכת האוורור/מיזוג. ואני לא אומר זאת בגלל שהמכוניות מיוצרות באותו מפעל.

הנעה

פולקסווגן הביאו לכאן את הפולו עם מספר מנועים. אף לא אחד בגרסה אוטומטית, אם כי לאחר הרמת המכסה - בעזרת בולם כסוף - מתגלים רובם כנאים למראה. אף אחד מהם לא ממש חזק, אבל כולם חסכוניים ושומרים על שכבות האוזון האחרונות. וכאן, בסרדיניה, התייצבו למבחן שלושה מנועי בנזין: 1.2 ליטר עם הספק מרבי של 55 כ"ס, אח זהה-נפח ונמרץ יותר עם 12 שסתומים המייצר 65 כ"ס או 1.4 ליטר ו-75 סוסים.

לפחות כרגע, אין לי ספק שהגדול והחזק מהשלושה מתאים לסופר-מיני יותר מכל. בעיקר בגלל שהוא אינו פוגע בעידון והנינוחות שהפולו אמורה לשדר. שלא במפתיע, הוא גם השקט והרגוע (פחות רועד) בחבורה, ועל רמת הביצועים שהוא מספק אפשר לפחות לומר כי היא "מספקת".

לכך מסייעת גם תיבה ידנית נוחה ונעימה לתפעול, השולטת על יחסי העברה שאינם ארוכים מדי.

בכל מקרה, מנוע ה-1.2 ליטר אינו חלש ממנו משמעותית, אך הוא דורש עבודת ידיים-רגליים נמרצת הרבה יותר כדי לשמור על קצב דומה. ונכון, זה מנוע עם צליל יותר "ספורטיבי", עם מעט יותר נשמה ונשימה - בסל"ד גבוה. בעוד מנוע ה-1.4 ליטר מנתק מגע כבר ב-5,700 סל"ד, מוכן אחיו משולש הצילינדרים לחצות בשמחה את קו ה-6,000.

המנוע החדש הזה בהחלט חביב ומשמח, אך בכל זאת נראה לי כי לקוחות פולו עתידיים יעדיפו את ה-1.4 ליטר המתורבת יותר. והייתה גם הפתעה קלה לטובה, עם הגרסה החלשה מכולן - 55 כ"ס כאמור - שהצליחה אף היא להסתדר. בתור יורשת יחידת ה-1.0 ליטר, כוכבת בלתי מעורערת של חברות ההשכרה, ה-1.2 מציגה התקדמות נאה. רק שאם תביטו מדי פעם במד המהירות, תגלו כי בכל זאת מדובר ביחידה חלשה למדי, חלשה מדי לפולו שגדלה.

רוצים ביצועים, בינתיים לפחות מפנה אתכם פולקסווגן אל מנועי הדיזל שלה. אלה שכרגע מציעים יכולת אפקטיבית משתייני הבנזין. וזה כלל לא מפתיע, בהתחשב בכך שה-1.4 ליטר החלש שבהם מייצר 75 כ"ס, ואילו החזק בחבורה מעניק לפולו - הללויה - 100 סוסים נמרצים.

גם פעולתם של מנועי הסולר מעודדת, ומחמיאה לקונצרן הזה. ה-TDI בעל שלושה צילינדרים אינו מתקשה לדלג מעלה במד הסל"ד, אך מתקשה להסתיר את הרעש הבוקע ממנו. בנוסף, ולא במפתיע, הוא סובל מהשהיית טורבו מוחשית ומטרידה באזור העבודה המקובל - סביבות ה-2000 סל"ד. לעומתו, ה-TDI 1.9 ליטר שקט יותר - הגם שהוא עדיין רועש משמעותית ממנוע הבנזין - ומשגר את הסופר-מיני לביצועים מרשימים למדי, וללא ספק הטובים ביותר בארסנל כרגע.

להגיע הביתה בשלום

מבחינת התנהגות אין שום הפתעות. פולקסווגן לא יצרה כאן מכונת נהיגה אלא מכונית קטנה (כבר לא כל-כך בטוח…) המציעה יכולת טובה על הכביש מבלי לשחרר חיוכי הנאה מהנהג, עם התנהגות סלחנית ובוגרת יותר מהפאביה.

אך היא ציידה אותה בהגה כוח חשמלי, הנעדר לצערנו כל היזון חוזר, הגם שהוא מציע תגובה חדה, מהירה ונחושה. וכל זה אומר שהפולו אכן משנה כיוון בהחלטיות, למרות כיול מתלים רך שאינו מצליח לרסן תנודות גוף בגרסאות הבנזין, ומתקשה בכך אפילו בגרסאות הדיזל הקשיחות מעט יותר. חבל, אך דווקא אלה האחרונות סובלות מעודף משקל בחרטום ומשגרות את הפולו לתת-היגוי מטריד מדי, הפוגע גם בתגובה לפעילות ההגה.

משיכוך המתלים, כמו-גם מנוחות הנסיעה, קשה היה להתרשם. זאת כי פולקסווגן הביאה לכאן סוליות גומי במידות מגוונות ומפתיעות מדי בהתחשב בגרסאות ה"רגועות". החל מ-185/60 וכלה ב… שימו לב, 205/45. ויחי ההבדל הגדול. בכל מקרה, התחושה על כבישי סרדיניה היא כי נוחות הנסיעה טובה למדי, כל עוד שיבושי האספלט אינם יוצאי דופן.

כמעט כל מכוניות ההשקה צוידו בבקרת יציבות, אך נראה לי שפולקסווגן יכולים היו לוותר על ציודן של הגרסאות החלשות באבזר זה. למעט ה-TDI 100 כ"ס עתיר המומנט, אף אחת מהמכוניות בהן נהגנו לא הצליחה להטריד את המעגלים החשמליים וחישני המדידה. אגב, מערכת הבלימה לא עמדה אמנם במבחן ארוך ותובעני מדי, אך גם כאן אפשר לומר כי הגרמנים הצליחו לצערנו להעלים תחושות. הפעולה מהירה והעוצמה אכן קיימת, אך היזון חוזר בפירוש אין.

אז מה

יותר גדולה, מרווחת, מצוידת, נוחה ואפילו מעודנת. ועוד לא הזכרנו מחיר, חסכון בדלק וקשר חם וסימפטי עם איכות הסביבה. וגם אם לא ממש נעים להודות, ולמרות שהמכונית הזו באמת אינה מרגשת, היא עדיין (ואולי בגלל…) נראית מתכון בטוח להצלחה. כי בדבר אחד אנחנו בטוחים. מי שאהב את הדגם היוצא, יאהב את זו אפילו יותר.

נקודות החולשה מתבטאות בעיצוב צפוי ולא נאה במיוחד, תא נוסעים וסביבת נהג שמרניים - המזכירים את הפאביה – בנוסף לאיכות חומרים מאכזבת במקצת. לעומת זאת, אם המכונית הזו לא תדרוש מכם מחיר גבוה מהדגם היוצא, קשה שלא לראות אותה מככבת שוב בקהל היעד המוכר של האחות הוותיקה.