לתקן או לא לתקן? זו השאלה
לא פעם אתם מתלבטים אם להשקיע בתיקון מוצר חשמלי - כבר לא כל-כך חדש, וגם לא כל-כך יקר - או לקנות חדש וזהו. ביותר ויותר מוצרים אכן לא כדאי היום לתקן, בגלל העלות הנמוכה יחסית של קניית מוצר חדש ועלות התיקונים הגבוהה. אבל לא תמיד. מתי כן ומתי לא - מדריך
| לא לתקן |  | שווה לתקן | | כדאיות משתנה | | טיפים |
מה אתם עושים כשמכשיר חשמלי בביתכם מתקלקל אחרי תום תקופת האחריות? יותר ויותר צרכנים מוצאים את עצמם מתחבטים מול הדילמה - מה יותר משתלם, לתקן או לקנות חדש. הדילמה הזאת הולכת ומחמירה כאשר השוק מוצף במכשירי חשמל זולים, וכשמדובר במוצרים קטנים כמו קומקומים, מגהצים, מסחטות מיץ וטוסטרים במחירים מגוחכים של פחות מ-100 שקל. אבל גם במוצרים גדולים, כמו טלוויזיות או מייבשי כביסה, יש היום הצעות זולות.
לעומת זאת, עלות התיקונים לא השתנתה. ירידת המכסים על שורה ארוכה של מוצרים בענף החשמל באוגוסט 2000 לא הביאה במקביל לשינויים במחירי החלפים המיובאים. גם העבודה נותרה יקרה. הפועל בסין שמייצר את המותגים הזולים משתכר בחודש 50 דולר. "לעומת זאת", אומר בני תתר, מנהל המכירות הארצי של שקם אלקטריק, "עלות שעת עבודה של טכנאי שירות נעה בין 120 שקל למוצרים קטנים ל-300 שקל בענף המחשבים. וכשמדובר בתיקונים, אין מושג של חלקי שעות: גם אם הטכנאי יעבוד חמש דקות, תשלמו לו תמורת שעה. אפילו אם יתברר שבסך-הכול שכחתם להכניס את התקע לשקע".
כתוצאה מהמציאות הזאת, שבה במקרים רבים לא משתלם לתקן מוצר בגלל המחיר הזול יחסית של קניית מוצר חדש והמחיר היקר של התיקון, ענף מעבדות התיקונים מצוי במשבר. מעבדות נסגרות, כמו רשת פלטוב, או מתכווצות.
תתר טוען שבמוצרים שמחירם עד כ-700 שקל, תיקון המחייב החלפת חלק הוא בלתי כדאי בעליל. ראוי לזכור, עם זאת, שתתר מדבר מנקודת ראותו של משווק, שהיה שמח מאוד להפחית את כמות התיקונים לטובת קניות של מוצרים חדשים. היבואן אלי פיינה, מנכ"ל זקש, המפעיל מעבדת שירות גדולה למוצריו, יותר מתון. הוא חושב שהיום לא כדאי לתקן מוצר שמחירו נמוך מ-150 שקל. "יבוא החלפים וההובלה יקרים לפעמים ליבואן יותר מאשר יבוא של המוצר עצמו", הוא אומר. מיקסר יד, למשל, אפשר להשיג בסין גם ב-3.50 דולר.
גם איציק בר, מנהל השירות של מעבדת קנווד, אומר כי "כאשר מדובר במוצרים זולים יחסית ובתיקון שעלותו 300-400 שקל, אנו ממליצים ללקוח לא להשקיע".
לדברי אלי קוזי, מנכ"ל אלקטרו אקספרס, ועלי מעוז, מנכ"ל חברת השירות רטפון, בשנה האחרונה מורגשת ירידה משמעותית גם בכמויות התיקונים של מוצרים בלתי מותגיים גדולים, שמחיריהם נעים בין 1,000 ל-2,000 שקל.
"היצרנים בעולם מורידים באופן מודע את איכויות המרכיבים והייצור ומתכננים את המוצרים לאורך חיים קצר יותר מאשר בעבר. 'קטגורי A', או 'וואן יוז פרודקט' (מוצר לשימוש אחד), הפכו למושגים מוכרים אצל יצרנים בכל העולם, ומייצגים מוצרים שלא נועדו לתיקון", מגלה תתר. "אף חברה לא תרשום אותם על אריזת המוצר או על ניירות רשמיים, אבל הם יעלו במסמכים פנימיים בין המפעלים למשווקים, בדיונים ובישיבות. על-פי התכנון של יצרנים שונים, תוך תקופה קצרה ייכנסו ל'קטגורי איי' כל המוצרים הזולים שעלותם היום לצרכן היא מתחת ל-700 שקל".
אז מתי כדאי לתקן ומתי לא? על סמך ממצאי מחקר גדול שערך ירחון הצרכנות האמריקני קונסומר רפורט בקרב 38 אלף צרכנים - שהותאמו לתנאי ומחירי הארץ בעזרתם של מנהלי מעבדות, יבואנים ומנהלי רשתות - הרכבנו לוח המלצות לכדאיות התיקון של מכשירי חשמל ואלקטרוניקה פופולריים, קטנים וגדולים.
בחישוב הכדאיות הבאנו בחשבון שורה של גורמים - עלות התיקון, עלות מוצר זהה חדש, והיתרון שבקניית מוצר חדש (למשל, חיסכון באנרגיה).
אגב, לא פעם נכנס לשיקולי הלקוחות גם אלמנט רגשי. איציק בר מספר כי נתקל לא פעם באנשים שמתעקשים לתקן את המיקסר הוותיק שלהם, אפילו הוא בן 20, וגם להשקיע בחידושו, מתוך שכנוע עמוק שרק הוא יבטיח כי העוגות שלהם ימשיכו ויצליחו כבעבר. בגלל הנאמנות הרגשית העמוקה של האופה הישראלית הוותיקה, בדרך-כלל בגילאים מבוגרים יחסית, למיקסר שלה, הזמינה מעבדת קנווד בארץ מהיצרן באנגליה כל-כך הרבה חלפים, עד שברבות הימים הפכה היא לספקית החלפים של דגמים ותיקים למעבדה באנגליה.
גם מיקרוגל הוא מכשיר שמשפחות מפתחות כלפיו קשר סנטימנטלי. בר: "זה בגלל השימוש היומיומי במוצר. הזמנים הנדרשים להפשרה ולחימום משתנים ממכשיר למכשיר, ולמרות שהחלפת מגנטרון (הרכיב שיוצר את הגלים האלקטרו-מגנטיים) עשויה להגיע אפילו למחיר של מכשיר חדש, אנשים משקיעים בזה, כדי שלא לשנות הרגלי חימום והפשרה.
בחידוש הכדאיות יש להביא בחשבון גם מה מציע הדור החדש של המכשירים - רלוונטי במיוחד כשמדובר במכשיר חשמל גדול בן יותר מחמש שנים, או במכשירי אלקטרוניקה, בהם מתרחשים מהפכים טכנולוגיים בקצב ממוצע של אחת לשלוש שנים.
היתרון העיקרי של הדור החדש הוא בדרך-כלל חיסכון באנרגיה. מקררים שיוצרו החל ממחצית 2001 בחברות הגדולות חוסכים כ-30% מצריכת האנרגיה בהשוואה למקררים מתקופות קודמות. ניצנים שלהם כבר הגיעו ארצה. מקררים שיוצרו לפני שנת 1994 הם זוללי האנרגיה הגדולים ביותר.
מייבשי כביסה מן הדגמים החדשים מצוידים בתוכניות חוסכות אנרגיה, שלא כמו הדגמים הישנים, וגם בחיישנים מאתרי לחות ובקיבולת גדולה יותר. לחלק מהטלוויזיות החדישות, החל מגודל 21 אינטש, יש מסכים שטוחים, מה שמקטין את תופעת השתקפות האור. חלקן מצוידות ברכיב המאפשר ניצול איכותי יותר של הדי.וי.די.
לעומת זאת, אל תצפו לחידושים מרעישים בדור החדש של שואבי האבק. להיפך, ממצאי הקונסומר רפורט מעלים כי שואבי אבק עומדים מן הדור החדש כבדים יותר בהשוואה לעבר וקשים יותר לגרירה ברחבי הבית. בנוסף, הימנעות משימוש בשקיות - תכונה מובנית בחלקם - הופכת את העבודה איתם לטרחנית, מלכלכת ודורשת החלפת פילטר לעתים קרובות.
במצלמות וידיאו העולם עובר לדיגיטליות. אם התקלקלה לכם מצלמה אנלוגית בת שלוש שנים פלוס - שקלו רכישת מצלמה דיגיטלית, אפילו אם היא יקרה יחסית.
ראוי עם זאת להדגיש, שההמלצות שלנו מתייחסות לקבוצות של מוצרים ומהוות בבחינת מורה נבוכים כללי בלבד. אין ביכולתנו לבדוק את המוצר הפרטי שיש לכם בבית, או לשקלל הצעת מחיר תיקון אטרקטיבית במיוחד שקיבלתם מטכנאי מופלא וישר דרך, שמכיר אתכם מהגנון. את שקלול הכדאיות הסופי למכשיר הפרטי שלכם תעשו מול נתוניו הספציפיים.
כדאי לחשוב פעמיים גם לפני שמביאים טוסטרים לתיקון, בעיקר טוסטר סנדוויץ' זול, מסחטות מיץ, מיקסרים ידניים וכו', מסיבות דומות.
מכשירי וידיאו: מחירי מותגים ידועים נעים בין 700 ל-1,200 שקל (היקר הוא וידיאו סטריאופוני, 6 ראשים, ניקם). עלויות התיקונים השכיחים: החלפת ראש - 350-180 שקל, תיקון בעיה במערכת המכנית - 250 שקלים לפחות, בדיקת מערכות בלבד - 250-180 שקל, ניקוי ראש - 120 שקל (המכשירים מצוידים במערכות האמורות לבצע ניקוי ראש, אבל שימוש בקלטות מאיכות גרועה ייצור על הראש משקע שלא יתנקה בצורה עצמית). יש להביא בחשבון שהמעבדה תבצע ניקוי ראש בכל הליך שאיננו כרוך בהחלפת ראש. התיקון יגיע בקלות לכ-50% ממחיר וידיאו חדש.
רדיו-דיסק: מחיר מערכת חדשה הוא 1,000-400 שקל. תיקון טיפוסי הוא החלפת עינית, שעלותו 500-400 שקל - ממש לא כדאי לתקן. לכן חשוב מאוד לשמור על המכשיר - למנוע חשיפה ישירה לקרני שמש, ולהקפיד להשתמש אך ורק בתקליטורים בלתי שרוטים.
מקררים משרדיים (עד 280 ליטרים): עלות מוצר חדש - 2,500-1,000 שקל. תיקון תקלה טיפוסית של החלפת מדחס עולה 1,000-800 שקל. לא כדאי.
מערכות סטריאו מיני: מחיר חדשות - 3,000-1,000 שקל. תקלות טיפוסיות: החלפת ראש בטייפ - 250-200 שקל, החלפת עינית בדיסק - 500-400 שקל, תקלה במערכת המכנית או החלפת טרנספורמטור - עד 500 שקל. בדרך-כלל כדאי לתקן אם המכשיר חדש יחסית ועובד בטכנולוגיה חדשה.
מדיחי כלים: מחיר מוצר חדש ממותג - 5,000-2,500 שקל. תקלות אופייניות: החלפת מנוע - 650 שקל, כרטיס אלקטרוני - 600 שקל, גוף חימום - 550 שקל (במוצרים גרמניים מחיר החלפים גבוה יותר ב-30%-10%). טיימרים, החלק השמיש ביותר - 600-300 שקל (הדיגיטליים רגישים יותר מהאלקטרוניים). בכל זאת, אם מדובר במדיח בן שמונה שנים ומעלה - כדאי לחשוב פעמיים לפני שמתקנים.
מקררים: מחירי מקררים 500 ליטר ומעלה נעים בין 5,000 ל-9,500 שקל (למקרר עם פריזר תחתון) מחירי מקררי סייד ביי סייד חדשים - מ-8,000 ועד 24,000 שקל. תיקונים: החלפת מדחס - מ-700 שקל במקררי 500 ליטר ועד 2,000 שקל לסייד ביי סייד. החלפת גומי דלת שהתייבש - 250-300 שקל ל-500 ליטר, ולסייד ביי סייד זה יכול להיות גם מחיר כפול. החלפת סוללה (מעבה) - 1,200-1,000 שקל.
שטיפת המערכת - 300-200 שקל. כדאיות התיקון צריכה
להיבחן מול גיל המקרר ומידת הנכונות להשקיע בחדש. כשמדובר במקררי סייד ביי סייד, שהם יקרים וגם התיקון שלהם יקר, כדאי לשקול עשיית ביטוח שנתי, למרות שהוא יקר - 800-500 שקל.
תנורי בישול: תנורים משולבים חדשים עולים בין 1,800 ל-5,000 שקל. תנורי גומחה (בילט-אין) - בין 1,600 ל-9,000 שקל. טווח המחירים של כיריים - מ-600 עד 8,000 שקל. מדובר במכשיר מעוט תיקונים. תקלה אופיינית לתנורי הגומחה ולתנורים המשולבים היא שבר בזכוכיות הדלת. החלפה עולה כ-500 שקלים בממוצע. תקלה אופיינית בכיריים - התקלפות האמייל. מחיר התיקון תלוי בדגם ובמידת יכולתה של חברת השירות לשכנע את היצרן להכיר באחריותו לקלקול. הוא נע מ-100 עד 600 שקלים. בתנורים הזולים מאוד לא כדאי לתקן.
טלוויזיות: קיימים הבדלים דרמטיים בכדאיות התיקון בין הגדלים השונים. ככל שהטלוויזיה יקרה יותר, התיקון משתלם יותר. בטלוויזיות הקטנות (עד 21 אינטש( הכדאיות נמוכה, בעיקר במותגים בלתי ידועים, בגלל עלות התיקון לעומת מחיר טלוויזיה חדשה. עלות החלפת מסך 21 אינטש, למשל, היא כ-1,000 שקל. המסכים הקטנים רגישים לשריטות, לכן יש להיזהר בעת הניגוב, ולהניח את הטלוויזיה על משטח יציב שלא תיפול. החלפת מסך 25 אינטש עולה כ-1,300 שקל, החלפת מסך 29 אינטש - כ-2,000 שקל, מסך 34 אינטש - כ-4,000 שקלים. אפשר גם לשקול חידוש מסך, בעלות של כ-50% מעלות מסך חדש, אם כי אורך החיים שלו קצר יותר, ואין אחריות של היצרן על ביצוע העבודה.
עוד תקלות טיפוסיות: ספק כוח מקולקל - 300-200 שקל במכשירים הקטנים, 700-400 שקל בגדולים. בשקלול כדאיות התיקון הביאו בחשבון גם כמה שעות ביום אתם צופים בטלוויזיה. טלוויזיות ממוצעות בנויות לספק איכות וחדות ברמה גבוהה ל-8,000-5,000 שעות צפייה (עשו חשבון). אחר-כך עלול לרדת חוזק מנורת המסך, והקונטרסט עלול להיפגע.
מכונות כביסה: הזולות עולות 3,000-1,400 שקל, היקרות הגרמניות - 14,000-3,000 שקל. תקלות טיפוסיות: החלפת מנוע, החלפת מיכל, החלפת טיימר - 800 שקלים כל אחד, כאשר בגרמניות יכולה העלות לטפס ב-30%-10%, אבל מכיוון שמדובר במכונות יקרות, דווקא משתלם לתקן, אם מדובר במכונה בת לא יותר משמונה שנים. כשמדובר במכונות כביסה איכותיות וחדשות יחסית, כדאי להתאמץ לתקן ולשמר אותן עוד כמה שנים עד להחלפה: בגלל חוקים בעולם, החל משנת 2004 ייוצרו מכונות כביסה חסכניות במיוחד באנרגיה.
מייבשי כביסה: חדשים עולים 2,500-1,000 שקלים ומעלה (ליוקרתיים). עלות תקלות אופייניות: גוף חימום - 500-400 שקל. הימתחות או קריעת רצועה - 250 שקלים. החלפת מנוע (נדיר יותר) - 600 שקלים. החלפת מיסבים – כ-300-400 שקל. ידיות שבורות, בדרך-כלל בגלל פתיחות אגרסיביות - כ-200 שקל. תיקונים יקרים לא משתלם לעשות במייבש זול שגילו ארבע שנים ומעלה. כדאי לחשוב פעמיים גם במקרה של מייבש יקר שגילו יותר משמונה שנים. השקעה באחריות לא משתלמת, העלות - 500-350 שקלים לשנה.
מיקרוגלים: מחירי מכשירים חדשים - 2,000-349 שקלים. את הזולים לא כדאי לתקן, למעט תיקונים פשוטים כמו החלפת צלחת (50 שקלים בממוצע). תקלות טיפוסיות אחרות: החלפת המעטפת הפנימית בעקבות הכנסת חפץ מתכתי למכשיר - 350-400 שקל. החלפת מגנטרון - 200 שקלים לפחות. אורך החיים הממוצע של מיקרוגל הוא 5-4 שנים, ולכן משתלם לתקן רק את היקרים.
מגהצים: לא כדאי לתקן מגהצי אדים זולים. הרשתות, בעיקר רשתות המזון, מוצפות במגהצים כאלה במחירים שבין 69 ל-1001 שקל. גם לגבי היקרים הכדאיות נמוכה. מגהצי קיטור כדאי לתקן, שכן עלות מכשירים חדשים מסוג טוב היא בין 700 ל-1,000 שקל ויותר. תקלה טיפוסית למגהצי אדים: החלפת פלטה - 70-50 שקלים. עלות ניקוי אבן היא פונקציה של משך עבודת הטכנאי. במגהצי קיטור היא נעה בין 50 ל-120 שקל בממוצע. נפילת המגהץ ושבירת הידית (טיפוסי למגהצי קיטור) תצריך תיקון של כ-150 שקלים בממוצע.
תנורי חימום: תלוי בסוג המוצר. עלות תנורי ספירלות חדשים נעה בין 60 ל-100 שקלים. מחיר תיקון גוף חימום הוא 15 שקלים לפחות. תנור בן שלוש שנים ומעלה עם נירוסטה שהשחירה - לא שווה לתקן. גם אחרי החלפת גוף החימום איכות החימום תהיה ירודה בהשוואה לחדש. רדיאטורים, לעומת זאת, כדאי בדרך-כלל לתקן, למרות שאפשר להשיג בשוק רדיאטורים גם ב-300 שקלים. בעיקר מכיוון שהם מצטיינים באורך חיים מרשים של 15-10 שנים ויותר אם לא מטפלים בהם באגרסיביות.
עלות תקלות אופייניות: החלפת תרמוסטט - 40-25 שקלים,
החלפת גוף חימום - 70-50 שקלים. גם סדיני חימום כדאי לתקן, במיוחד אם גילם פחות מחמש שנים. יש לציין שמדובר במוצר מעוט תקלות, אבל אם הבד מרופט, חבל להשקיע.
שואבי אבק: לא משתלם לתקן דגמים בלתי מותגיים, אפילו חדשים יחסית, שמחיריהם עד 1,000 שקלים, בגלל מחיר התיקונים. מחירי תקלות אופייניות: ניקוי - 200-100 שקל, החלפת מנוע - 300-200 שקל. לעומת זאת, משתלם לתקן שואבים מותגיים שוכבים ותיקים יחסית, אם גילם עד שמונה שנים, ועומדים אם גילם עד שבע שנים.
הירחון קונסומר רפורט ממליץ על מספר אתרי אינטרנט הנותנים עזרה ראשונה באיתור תקלות ומציאת פתרונות, וחלקם כוללים אפילו אפשרות להתייעץ עם מומחים ברשת.
אל תשכחו, כמובן, לבדוק אם אתם עדיין בתקופת האחריות. במסגרת התחרות הקשה בשוק מאריכים משווקים את תקופות האחריות. בסט ביי, לדוגמה, יצאה השבוע בשיתוף יורופ אסיסטנס ישראל במבצע של חבילת אחריות לשנתיים מיום הקנייה למכשיר הנרכש ברשת ולמכשירים נוספים הנמצאים בבית. תדיראן-אמפא מציעה, במסגרת מבצע, שנת ביטוח נוספת חינם למי שרוכש ביטוח לארבע שנים. קריסטל מאריכה את תקופת האחריות למדיחי כלים של דה דיטריש ל-25 חודשים. יש לזכור שעלות ביטוח המוצר עולה עם גילו, והיא יכולה להכפיל את עצמה כשמדובר במוצרים בני עשר שנים ומעלה בהשוואה למוצרים בני שנתיים.
אל תרוצו אוטומטית לחאפרים. בדקו קודם-כול מחירי תיקונים במעבדות המורשות של החברות עצמן. בשנה האחרונה קיימת במעבדות תופעה של הורדת מחירים, ואתם עשויים למצוא בהן הצעות אטרקטיביות יותר. קחו בחשבון שהמעבדות המורשות עדיפות כשמדובר בחלפים של מוצרים ותיקים יחסית, וגם מיומנות הטכנאים שלהן גבוהה יותר.
כדאי לדעת שבכל המוצרים המוגדרים נוגעי מים יש סיכוי למספר גדול יותר של תקלות, במיוחד בשנים האחרונות, כשאיכות המים בירידה: הצטברות אבנית משליכה על תקלות באטמים, בברזים חשמליים, במשאבות חשמליות ובגופי חימום. המכשירים הרגישים: מדיחי כלים, מכונות כביסה, מגהצים, קומקומים. מגהצי הקיטור עושים כאב ראש גדול מאוד.
בקשו מהמעבדה הערכה מראש, ורצוי בכתב, של עלות התיקון.
אם מדובר בתיקון יקר, קחו בחשבון שמעבדות, במיוחד הקשורות ליבואנים, ינסו להציע לכם הצעה של טרייד אין.
בדקו אותה. לפעמים זה יכול להיות פתרון אטרקטיבי.
אם התקלקל מכשיר חשמל גדול, הציצו בפוליסת הביטוח שלכם. ביטוחי הבית מכסים בדרך-כלל תיקונים חשמליים. ואם לא, שווה להכניס את הסעיף, שכולל אפילו טלוויזיות.
גם כשמדובר במכשירים רגישים, טיפול נכון ימזער את הסיכוי לקלקולים. במדיח כלים, לדוגמה, כדאי להקפיד שהסכו"ם לא ייגע בזרועות המתזים. במייבשים יש להקפיד לנקות את הפילטר אחרי כל שימוש. בשואבי אבק - להחליף שקיות ולשמור על הכבל החשמלי, שנגרר על הרצפה, נשחק וגורם לשוקים חשמליים המחבלים בשואב.
לפנייה לכתב/ת 
