אוסקר אבו-ראדק: אני רוצה להיות נציב מס הכנסה

אוסקר אבו-ראזק מתעסק עם הגדולים - האליטה העיסקית של ישראל, אילי ההון, העשירים והמתעשרים. ממשרד קטן בגבעת שאול בירושלים מרכז אבו-ראזק, (48), סגן נציב מס הכנסה, ערבי-מוסלמי יליד רמלה, כוח עצום. הוא זה שקובע, בין השאר, את שיעור המס שישלמו אנשי העסקים על עסקות ענק מורכבות, הכוללות תכנוני מס יצירתיים במיוחד. האיש החייכן הזה, נעים ההליכות, מזרים למדינה הכנסות בגובה של עשרות ומאות מיליוני דולרים. במסדרונות הנציבות לוחשים שייתכן שאלמלא היה ערבי - היה מתמנה כבר לנציב מס-הכנסה.

ואתה חושב שיש לך סיכוי להתמנות לנציב?

"אני מבקש להשיב על השאלה הזאת ב'אין תגובה'", הוא אומר לאחר היסוס מה.

אתה רוצה להיות נציב מס-הכנסה?

"אני אשמח אם יציעו לי. כן, בהחלט, אני רוצה". בלשכת שר האוצר, אגב, מסרבים לומר אם אבו-ראזק בכלל מועמד. כל זה קורה, כמובן, לאחר שנודע ששר האוצר, סילבן שלום, מתכוון להדיח את הנציב הנוכחי יוני קפלן, המזוהה עם מפלגת העבודה, ולמנות במקומו את אחד מאנשי שלומו. שמו של איש העסקים אריה זייף הודלף לתקשורת, כדי לבדוק את התגובות למינויו, אבל לאחר שהתברר כי הוא אינו עומד בתנאי הסף לתפקיד, נפלה מועמדותו כשם שצצה.
עמיתיו של אבו-ראזק בנציבות מס-הכנסה מגדירים אותו כאדם ישר, שיודע בדיוק מה צריך לעשות, מתי צריך לעשות ואיך צריך לעשות. "קשה אפילו להתווכח איתו. הוא תמיד יוצא צודק. אני מאלה שמעטים לשבח עובדי מדינה", אומר אחד מאנשי העסקים הבכירים במשק, "באוסקר אבו-ראזק נתקלתי לפני כשנה, כאשר עסק באחת העסקות הגדולות במשק. מצאתי אדם נעים הליכות, חריף, חושב נכון וממציא פתרונות הגיוניים ומקובלים על הצדדים. הלוואי שהיו רבים כמוהו".
מי שלא כל-כך אוהדים אותו הם אחדים מנאמניו של נציב מס-הכנסה הקודם, דורון לוי. היה ביניהם מי שאמר לחבריו, כי אבו-ראזק טיפס גבוה מדי. התפקיד גדול עליו. אבל משיחות רבות שערכנו במהלך הכנת הכתבה, נדמה שחוות הדעת הזאת כלל אינה מייצגת את דעת אלה שעבדו מולו באורח בלתי אמצעי.
רוב בכירי האגף משוכנעים שאבו-ראזק מתאים להיות נציב מס-הכנסה הבא. אבל האם הוא יתמנה לתפקיד? זו כבר שאלה אחרת. אנשים רבים עדיין מפקפקים באפשרות שמוסלמי יתמנה במדינת ישראל לגובה הכספים הראשי מהציבור. "עוד לא הגיע הזמן", היתה תשובתו של אחד מהפוליטיקאים הבכירים שעימם שוחחנו. היתה גם אישיות כלכלית בכירה, שטענה כי נציב מס-הכנסה בישראל יודע הרבה מאוד סודות מדינה. "הוא מקבל מידע על כל המפעלים הביטחוניים, על פעילויות של המוסד והשב"כ. מדווחים לו על הכנסות מדינה, הסמויות לעיתים מהעין. עוד לא הגיע הזמן שערבי יכהן כנציב. אולי עוד 50 שנה".
הטענות האלה לא חדשות לאבו-ראזק: "אני לא חושב שב-2001 קיימת במדינה הדמוקרטית ישראל בעיה כלשהי למנות נציב מס-הכנסה לא יהודי. המוצא שלי לא מנע את הגעתי עד לתפקיד כה בכיר במס-הכנסה", הוא אומר, "אבל בדרך היה ניסיון אחד להוריד אותי בתפקיד. נאלצתי לעבור מפקיד שומה תל-אביב 1 לפקיד שומה פתח-תקווה, ואני בהחלט סבור שזה היה על רקע היותי ערבי. גם אז היה מי שחשב שאני מהווה סיכון בטחוני. הלכתי על זה לבית-המשפט, והשופט קבע כי דברים שאמר עלי בכיר במס-הכנסה בעניין הזה הם כ'שיחה בטלה' ואין להתייחס אליהם".

וחשת גם יחס של אהדה אליך, דווקא בשל מוצאך?

"ודאי שכן. כאשר מוניתי לפני שנתיים על-ידי הנציב הנוכחי, יוני קפלן, לסגן-נציב, שלחו לי אזרחים יהודים רבים ברכות חמות. ההרגשה שלי היתה שיש פתיחות והערכה לאיש מהמגזר המוסלמי שמגיע לתפקיד כזה. זהו תפקיד כלכלי וכל מי שבירכו אותי לא ראו שום מניעה למינוי שלי לתפקיד כה בכיר".

אתה בכל זאת יוצא דופן מהבחינה הזו. למה לדעתך יש כל-כך מעט ערבים בשירות הציבורי ובמגזר העסקי?

"ראשית, הנגישות בסקטור הערבי לבנקים, לבעלי ההון ולמקבלי ההחלטות הכלכליות היא פחותה. שנית, לדעתי, יש פחות נכונות של בני מיעוטים להיכנס לתחומים עם סיכונים גבוהים. יש מקום להשתמש בהעדפה מתקנת כלפי ערבים הרוצים להתקבל לעבודה במס-הכנסה?
אני חושב שבעיקר בתחומים הכלכליים כדאי ונחוץ לשלב יותר בני מיעוטים, אבל אני בעד שוויון הזדמנויות ולא העדפה מתקנת, שבמסגרתה עלול להתקבל מישהו פחות מוכשר רק בגלל מוצאו. צריך לגייס את המוכשרים, ללא שום הבדל במוצא שלהם".

הנציב הבא צריך לבוא מבפנים

אבו-ראזק גדל ברמלה במשפחה בת 9 נפשות. יש לו שישה אחים ואחיות. הוא למד בבית-ספר ממלכתי ערבי. ליפו עבר לפני 20 שנה בעקבות האהבה - אשתו היפואית אפנאן, שמשכה אותי לעיר הזאת. הזוג חובק 3 ילדים.
את השכלתו רכש בחוג לחשבונאות במכללה למנהל בתל-אביב, ובתואר ראשון במדעי המדינה באוניברסיטה הפתוחה, אותו סיים רק לפני 4 שנים. הוא השתלם גם בקורס לעתודת מנהלים באוניברסיטת בר-אילן ובקורס לניהול בכיר בנציבות שירות המדינה.
הקריירה שלו במס-הכנסה החלה כמפקח בפקיד שומה למפעלים גדולים. משם התקדם למנהל תחום קבלנים בנציבות מס-הכנסה, וב-1988 מונה לפקיד שומה של היחידה הארצית, שאותה בעצם ייסד. ב-1993 מונה לפקיד שומה תל-אביב, שהוא גולת הכותרת של פקידי השומה העירוניים, וב-1998 מונה לשנה אחת לפקיד שומה פתח-תקווה. מ-1999 הוא משמש כסגן-נציב מס-הכנסה לעניינים מקצועיים.

מה לדעתך צריכים להיות מאפייניו של נציב מס-הכנסה הבא, אם יוחלף יוני קפלן בסוף החודש הבא?

"קצת לא נוח לי להשיב על השאלות האלה. זה משהו ששר האוצר צריך לקבוע".

אבל, אתה חושב שהנציב צריך לבוא מבפנים או להיות מינוי מוצנח מבחוץ?

"בלי כל קשר למינוי הנציב הבא שנמצא על הפרק, אני סבור שצריך תמיד להתחשב באמירה 'עניי עירך קודמים'. רק אם אין עני מתאים בתוך המערכת אפשר למנות גם עני מבחוץ".

"צריך למסות את כל שוק ההון"

הציבור הרחב בישראל אולי אינו מכיר את שמו, אבל המיגזר העיסקי בארץ מודע להשפעתו הרבה כל הכלכלה הישראלית. הנה, לפני זמן קצר דורג אבו-ראזק במקום ה-37 המכובד ברשימת 100 האנשים, המשפיעים על כלכלת ישראל שערך המגזין דה-מארקר. "אני בעצמי הופתעתי מעריכת הדירוג הזה", אומר אבו-ראזק. "לא ידעתי כלל שיש כוונה כזאת ופתאום מצאתי את עצמי במקום ה-37. זה בהחלט מחמיא לי. אני מעריך שהסיבות הן החלטות מהירות ויצירתיות שקיבלתי בתחום המיסוי והעובדה שמצאתי לעסקות הגדולות ביותר שנעשו במשק הישראלי בשנת 2000 את הפתרונות הנכונים".
ואכן, לקראת ההתמודדות האפשרית על תפקיד נציב מס-הכנסה, מתחיל אבו-ראזק להתאמן כבר עכשיו בהבעת העמדות הנכונות.

אתה תומך בהנהגת רפורמה במס כעת?

"כל מדינה נאורה צריכה לגבות מינימום מס, עליה להשתמש בכספי האזרחים רק כדי לאפשר לה לתפקד במינימום ההכרחי. האזרחים משתמשים בכספם בדרך יעילה יותר מהממשלה. ברור שבישראל המסים גבוהים מדי וחייבים לעשות רפורמה - אבל בשלבים".

מה למשל?

"בעקבות הגלובליזציה, אין מדינה שיכולה להיות עצמאית בחוקי המס שלה. אנחנו חייבים ליישר קו עם המדינות החזקות, ארה"ב וארצות אירופה. הבסיס הגיאוגרפי פשט רגל, במיוחד במדינה שעיקר הכנסותיה הוא מנכסים פיננסיים ומהיי-טק. לכן יש לעבור מיידית למיסוי אישי, שיחליף את המיסוי הגיאוגרפי הנהוג כיום. לא יכול להיות שישראלי שמשכיר כיום דירה בחו"ל, פטור למעשה ממס".

ויש תיקונים הכרחיים נוספים?

"חוק בסביבתו יחיה. חלק גדול מחוקי המס הנוכחיים בישראל לא מתאימים כבר לסביבה הכלכלית שבה אנו חיים. במשך השנים ניתנו הקלות והטבות שמטרתן היתה לפתור בעיות כלכליות מסוימות שאינן מצויות עוד. למשל, כל ההתייחסות לעידוד השקעות הון וחלוקת המדינה לאזורים עם כל מיני עדיפויות אינו מתאים עוד למציאות, במיוחד כשכל מיני תנאים משתנים. למשל, קו עימות שאיננו עוד כזה. גם מיסוי של 10% על רווחים ראויים-לחלוקה למי שמוכר מניות הוא עיוות. נוצר מצב שמשיכת מניות בצורה של דיבידנד או בצורה אחרת יכולה לאפשר לנישום לשלם 10% מס במקום 25%".

אז אתה בעד הטלת מס על הבורסה?

"תעזוב את זה. תשאל משהו אחר".

ננסח את זה אחרת: צריך למסות את שוק ההון?

"אתה יודע מה, אני אשיב בכל זאת: בהחלט צריך למסות את כל שוק ההון".

אתה מרוצה מהמצב שבו יש היום הקלות רבות לבעלי ההון?

"ברגע שהטקטיקה בחוקי המס היא לתת הקלות למי שיש לו הרבה הכנסה ולבעלי ההכנסות הגבוהות, כדי לגרום לצמיחה במשק, אלה שיש להם הון נהנים יותר מהקלות. לצערי, אני מרגיש שבמשך השנים הרבות שעברו מאז הוחלט על כל מיני הטבות, הופר האיזון. יש כיום יותר מדי הקלות שכבר לא מתאימות - ואת זה צריך לתקן ובהקדם".

ערבים ויהודים מעלימים אותו דבר

"הייתי אומר שרבע מהנישומים מנסים להעלים הכנסות", אומר אבו-ראזק, "לפעמים 'שוכחים' לרשום תקבולים, מרמים, ולעיתים גם לא יודעים בדיוק איך ומה לרשום".

למה זה קורה?

"אף אחד מאיתנו לא אוהב ולא שמח לשלם מס, ולכן מנסה לשלם את המינימום, מה שאנחנו לא תמיד מוכנים לקבל. גם אין הסכמה אצל כל האזרחים ביחס למטרות שכספי המסים משמשים. מעבר לאלה, שיעורי מס גבוהים כמו בישראל יוצרים כעס מצד האזרחים. לא כל אחד רואה את התמורה מהמס הגבוה.
למרות זאת, אני חייב לומר שחל שיפור ביחסם של האזרחים לשלטונות המס. יחסי הגומלין בין הנישום לבין שלטונות המס השתנו משמעותית, בעיקר ב-15 השנים האחרונות".

נוצר הרושם ששלטונות המס נטפלים בעיקר לחלשים שקל לגבות מהם מס ומתעסקים פחות עם הלווייתנים.

"זה לא נכון. מס-הכנסה עושה הרבה מאוד מאמצים כדי לגבות מס מכל אדם ובכל מקום, גם מאלה שקל לגבות מהם וגם מאלה שקשה. אני לא מכיר מיגזר שאנחנו נותנים לו הנחות במס או ששלטונות המס קיבלו החלטה לא לגעת בו".

יש כאלה שאומרים שערבים וחרדים משלמים פחות מס, כי אתם חוששים להתעסק איתם.

"זה משולל כל יסוד. אם משווים בין נהגי המוניות הערבים לאלה שאינם ערבים, או אם משווים בין רואי-חשבון ערבים ושאינם ערבים - מניסיון אני אומר לך שלא היה הבדל בציות לחוק ובדיווח לחוקרי המס. אותו אחוז של העלמות מצאנו פה ומצאנו שם".

ובכל זאת, אין לכם בעיה להיכנס לכפרים במיגזר הערבי ולגבות שם מס או לבצע ביקורות מס?

"היתה אולי בעיה מסויימת, אבל כיום היא כמעט שלא קיימת. כשניהלתי את פקיד שומה פתח-תקווה, היו בו שלושה כפרים ערביים - כפר קאסם, כפר בארה וג'לג'וליה. בהתחלה נתקלתי בדעה, שיש בעיה להיכנס לכפרים כאלה, אך בפועל נכנסנו לשם ולא נוצרו שום בעיות".

היו עליך פעם איומים מצד נישומים?

בהחלט כן. בוקר אחד קמתי, זה היה לפני שנים ספורות, כשהייתי פקיד שומה תל-אביב 1, ומצאתי רימון מוצמד לדלת המכונית שלי. יש סיכון בעבודה שלנו, בזה אין ספק. יש כ-20 איומים של ממש בשנה על חוקרי מס. אני לא אתכחש, זה מפחיד מאוד, במיוחד כשמוצאים רימון במכונית, אבל אני יכול להעיד שהאיומים לא גורמים לאף אחד מאיתנו להפסיק חקירה".

האגדה מספרת ששלטונות המס נוהגים לגייס לשורותיהם חוקרים קשוחים ורעי-לב?

"מה פתאום. לא צריך להיות איש רע כדי לגבות מס. אני סבור שצריך לגבות מס בהסכמה, ועם חיוך על הפנים".

איזה תחביבים יש לך?

"לצערי, אין לי מספיק זמן לדברים שהייתי רוצה לעשות, כמו להיות יותר בטבע, או יותר בים. הזמן הפנוי שיש לי הוא מאוד מצומצם. הים והטבע הם, בכל מקרה, התחביבים העיקריים והאהבה הגדולה שלי".

מהו הדבר שאתה שונא יותר מכל בעבודתך?

"מרגיז אותי יותר מכל שקיימת לפעמים היטפלות של פקידים במס הכנסה לאנשים מסכנים. אלה מגיעים בסופו של דבר אלי בתלונות, בהיותי סגן-הנציב המקצועי, וזה מאוד מרגיז אותי. התשובה שלרוב אני מקבל מהפקידים, וזה עוד יותר מרגיז אותי, היא 'המחשב עשה את זה'".

ומה אתה הכי אוהב בתפקיד?

"מציאת פתרון יצירתי לבעיה סבוכה של מסים, כדי להתאים את החוק למציאות.

וכמה מס אתה משלם?

"לצערי, אני משלם יותר מדי, הכי הרבה שאפשר".

מה הדבר הכי לא נכון שאנשים חושבים על העבודה שלך?

"הרבה מאוד אנשים חושבים שעובדי מדינה עובדים בקושי 4 שעות ביום. אני עובד לפחות 14 שעות וחוזר הביתה ב-10 בלילה. אנשים שמתקשרים אלי מאוד מופתעים ומתקשים להאמין שרק עכשיו חזרתי מיום עבודה. הם בטוחים שאני גומר לעבוד בצהריים".

יצא לך פעם להיכנס לחנות ולראות לקוח שמבקש חשבונית על חשבון העסק לרכישה פרטית?

"יש, לדאבוני, הרבה קוריוזים כאלה, אני עד לאנשים שמנסים לסבן אותנו. זה מעסיק אותי בדיוק 5 דקות. אי אפשר להתרגז מכל דבר. אלה החיים".

איזה סרט ראית ואיזה ספר קראת לאחרונה?

"הסרט האחרון שראיתי היה 'טיטאניק', וזה מבהיר כמה זמן פנוי חסר לי. באחרונה היתה לי תאונה ורותקתי למיטה, וכך היה לי זמן לקרוא ספר שמאוד אהבתי, 'עיר מקלט' של יצחק בן-נר. הפתיח של הספר מדבר על 'סיפור מהחיים, סיפור מהמתים וסיפור מהתחת'. אין שילוב יותר יפה וטוב מהפתיח המיוחד הזה".

ומה תרצה שהילדים שלך יעשו כשיהיו גדולים?

"הייתי רוצה ששני הבנים והבת שלי יחשבו על עתיד של מהנדסי מחשבים. זה נראה לי עתיד טוב".