המדען המטורף
בהכנעה וביראת כבוד אני מודה לכל המדענים על תרומתם לאיכות חייו של האדם המודרני, מפניצילין ועד אטום-לצורכי-שלום. בחשדנות גדולה אני מבקשת שקידמת המחקר תעמוד תחת זכוכית מגדלת ביקורתית
בסוף נישאר עם שתי תמונות מנוגדות: באחת נראה עשרות היטלרים קטנטנים עם שפם, כמו בספר ובסרט "הנערים מברזיל", ובשנייה – המוני חולי אלצהיימר מאושרים שנהייתה להם ישועה בזכות חידושי המחקר האחרונים. בין שתי התמונות הללו נחבא כל הוויכוח המטא-רפואי בעניין טכנולוגיות שכפול ושיבוט, והוא ויכוח ראוי וחשוב, גם בקרב אנשים שמוכנים להוציא את אלוהים מן התמונה, ולו רק לצורך הוויכוח.
בהכנעה וביראת כבוד אני מודה לכל המדענים באשר הם על תרומתם המדהימה לאיכות חייו של האדם המודרני, מפניצילין ועד אטום-לצורכי-שלום. בחשדנות גדולה אני מבקשת שקידמת המחקר והפיתוח המדעי תעמוד תחת זכוכית מגדלת ביקורתית נוקשה, כזו שנמצאת מחוץ למעבדות אבל יכולה ואף צריכה לפלוש לתוכן בכל רגע נתון, ורצוי דקה לפני שיישומים חדשים ומצוינים של תגליות מבורכות הופכות לסיוט אקולוגי, חברתי, הומני.
כשעושים סלט גנטי בעגבניות ובפטרוזיליה, קצת קשה לי לגייס מתוכי זעקה מוסרית קולנית, אבל זה בעיקר מפני שאינני יודעת מה יקרה לעגבניות – ולכל הצומח המהונדס - בעוד עשורים אחדים, וכיצד זה ישפיע על רווחתם של הרעבים באשר הם מבלי לפגוע ברווחתו הכללית של כדור הארץ. אבל כשזה מגיע לכבשה דולי וממשיך לתאי עוברים, היצרים מתלהטים בקלות.
לכל אחד מאיתנו יש עמדה ברורה לגבי מעשים ומחדלים הקשורים בעצם הבריאה האנושית. האם לא הייתי רוצה שמיליוני בני אדם, שהם כרגע קורבנות של מחלות חשוכות מרפא, יבריאו? ודאי שכן: הלא ליוויתי את אבי בחודשי השקיעה הראשונים לתוך אובדן הזיכרון, וראיתי אחרים שוקעים למה שקרוי בפינו "אובדן צלם אנוש". מי יתן ולאלה שעדיין חיים עמנו יימצא מרפא, אלא שהטכנולוגיה לא תיעצר שם. היא תמשיך לפרוח עד שמתוך מבחנה ייצא אדם שלם ומשובט, ואת הרגע הזה צריך למנוע, כבר עכשיו, ורק משיקולים אתיים, אם בחרנו שלא לערב את אלוהים.
אם לא ניזהר, תמצאו את תולדותיהם של האנשים המשובטים בספרות שעוד מעט תהפוך מבדיונית לריאליסטית. בשם הקידמה אפשר יהיה לייצר בני אדם גבוהים יותר, יפים יותר, חזקים יותר, בריאים יותר, אבל מדוע צריך להניח שקידמה פירושה בהכרח התעלות מוסרית – כשההיסטוריה האנושית מלאה בדוגמאות הפוכות?
אטום-לצורכי-שלום כבר אמרנו: חזון הדלק הזול לחוד, ומציאות דור שלישי לנפגעי הירושימה לחוד, ומי שמגלגל עיניים לשמיים ומדבר על אחריותם המוסרית של מדענים שיחשוב שוב, כי – במקובץ ובהכללה – זה לא לגמרי במסגרת תפקידם. מי שסומך על אחריותם המוסרית של פוליטיקאים, צריך לומר לו שבסופו של דבר, ההחלטה להשתמש באטום שלא לצורכי שלום היתה החלטה מדינית, ואולי ניתן ללמוד מזה משהו.
אז איך אפשר יהיה לעצור את ההשתכפלות האינסופית של תאים עובריים בדיוק בנקודת הריפוי? זה לא יהיה קל וזה ידרוש שיתוף פעולה בינלאומי הדוק, שלא תמיד יבטיח תוצאות. אי שם בג'ונגלים של ברזיל תמיד יימצא מדען יהיר וטרוף דעת או תאב בצע, שיאמין כי שכפולו של אדם הוא פריצת דרך מדהימה. עכשיו יותר מתמיד הייתי רוצה לראות התגייסות כלל-עולמית שתוכל להעניש מדענים כאלה.
ובפני פרחי מדענים בתחומי הביו-טכנולוגיה, בתור התחלה, כדאי להקרין כבר עכשיו את "הנערים מברזיל". הם יידעו מייד שיש בסרט טעות מרהיבה, כי הנערים מברזיל צוידו בעיניים כחולות ולכן אינם יכולים להיות שיבוט או שכפול של אדולף היטלר, שעיניו היו חומות-כהות והצטיינו במבט מלא חמלה כלפי כלבים ותינוקות גרמנים. עם זאת, בהעדר ציווי אלוהי, גם הפחד מפני רודנים עתידיים ומשוכפלים יכול להוות תמריץ שלילי מבורך למדע שאין לו גבולות.
