הטובים הם רעים

ענן קרעי הנייר, העשן והאבק, שהיתמר במשך ימים כה רבים מעל להריסות בנייני מרכז הסחר העולמי, התפשט בהדרגה וכיסה את כל ארצות הברית. משם, נדד לאפגניסטן עד שלבסוף כיסה את כל העולם.

איש אינו יודע עד מתי יקדרו השמיים. אולי האסון לו ציפו באימה בימי המלחמה הקרה כבר קרה, מבלי שישוגר ולו טיל אחד בעל ראש נפץ גרעיני. מתקפות הטרור של ספטמבר על ארה"ב הציבו איום ממשי וברור על החברה החופשית וברור לכל, שנזקן הפסיכולוגי והפיזי החמור של המתקפות מחייב תגובה אמריקאית.

אך אוסאמה בין לאדן אינו בהכרח ראשון המאיימים על החברה החופשית. אם המלחמה היא על עתיד החופש הזה, כדאי לוודא שהחברה המערבית תישאר חופשית גם לאחר השגת הניצחון.

להקת פיקוד העורף בשירה: "הלכה הפרטיות"

כמו צה"ל, גם ארה"ב חילקה את העולם לפיקודים. המלחמה באפגניסטן מתנהלת בפיקוד המרכז האמריקאי, אך המלחמה האמיתית מתחוללת כעת, קצת נסתרת מן העין, בפיקוד העורף, בארה"ב.

לאחר מתקפות הטרור של ספטמבר נעה המטוטלת של דעת הקהל בארה"ב מהקינאה המסורתית של האמריקאים לפרטיותם, לכיוון ביטחוניזם צרוף נוסח ישראל.

תזוזה זו של דעת הקהל מאפשרת לממשל בוש להגביל את חופש הביטוי ולהצר את זכויות הפרט בשם ההגנה על "הדרך האמריקאית". למי שסבור, שמדובר בהיסטריה שתחלוף עם שוך הקרבות באפגניסטן, כדאי לבחון את היקף השינויים שפוקדים את ארה"ב.

סיכום חלקי של אירועי השבועות האחרונים: האף בי איי תובע מחברות הטלפון בארה"ב לשנות את מבנה הרשתות שלהן, כדי להקל על סוכניו לצותת לתקשורת שעוברת בהן. זאת, לאחר שהחוק החדש, USA Patriot (ראה כתבה תחת הקישורים מימין), הרחיב במידה ניכרת את יכולתו של הממשל לצותת לגולשים באמצעות תוכנות ציתות שיותקנו אצל ספקי האינטרנט ללא צורך(!) בצו מבית משפט.

ילדוני הסקריפט, שנוהגים לפרוץ לאתרי אינטרנט בעזרת תוכנות שהורידו חינם מהאינטרנט, נחשבים כעת "טרוריסטים". הם עלולים לשבת בכלא 20 שנה. והם אינם היחידים שהצטרפו לרשימת הטרוריסטים הפוטנציאליים – החוק הפטריוטי החדש קובע, למעשה, כי כל פעיל בארגון שלא מוצא חן בעיני ג'ורג' בוש הבן, האב או רוח הקודש, כלומר, האף בי איי, עלול להיחשד בטרור.

במקביל, הנשיא בוש חותם על צו להקמת בתי דין צבאיים. גם יותר ויותר מצלמות רחוב צצות בארה"ב ובאנגליה במטרה לעקוב אחר האזרחים, שהרי כל אחד מהם עלול להיות טרוריסט.

אז נכון, במלחמה כמו במלחמה. ארה"ב חייבת לשפר את היכולת המודיעינית שלה. אך הפגיעה בזכויות הפרט היא הדרך הקלה ביותר ואינה בהכרח היעילה ביותר: כזכור, הכשל החמור של הממשל האמריקני לסכל את פיגועי הטרור טמון דווקא במישור המודיעיני. לא מחסור בחוקים הוא שמנע מהסוכנים הפדרליים לחשוף את מזימתו של בין לאדן ולעצור את פעילי "אל קעאידה" בארה"ב.

לא מן הנמנע, כי ארצות הברית של אמריקה נכנסת כעת לעידן חשוך, כפי שבין לאדן היה יכול לקוות בתסריטים היותר אופטימיים שלו.

מערכות פתוחות נוטות להצמיח מערכות סגורות

בעלי השליטה בתאגיד הקרוי ארצות הברית של אמריקה אינם מרוצים בעקבות המתקפות של ה-11 בספטמבר. הם תובעים מהדירקטוריון שלהם, הממשל האמריקני ובראשו בוש, לדאוג להחזרת השקט. כל עוד התותחים רועמים, הבורסות מקרטעות.

אבל כאשר הבורסות שגשגו במערב, הושגה הפריחה הזו גם במחיר דיכוי כלכלי של איזורים אחרים בעולם. אין יסוד להניח, שאי השקט באסיה ובמדינות ערב יסתיים עם הטלת כמה מאות פצצות כבדות במיוחד על אפגניסטן. ברקע המלחמה באפגניסטן מסתמנת מלחמת העולם השלישית - מלחמת התאגידים בעולם השלישי.

"המאה ה-21 תעמוד בסימן המאבק בין מערכות פתוחות למערכות סגורות, כפי שבישרו המתקפות של ה-11 בספטמבר", אמר ג'ון פרי בארלו בכנס שנערך לפני כשבוע במכון "דה קאטו" בוושינגטון, בנושא "עתיד הקניין הרוחני בעידן המידע".

על מה מדובר? מערכות פתוחות, במובן של שוק חופשי שבו מופצים הרעיונות ללא הגבלה. מערכות סגורות, במובן של שמירה קשוחה על זכויות קניין רוחני ושל מגבלות שמונעות הפצה חופשית של מידע (על מנת שבעלי הקניין יוכלו לשמור בידיהם את השליטה על דרכי ההפצה).

בארלו, בעבר חוואי מגדל בקר ומחבר מלות שירים של להקת ה"גרייטפול דד", הוא מייסד ארגון הפרטיות ברשת EFF (ראה קישור). הוא סבור, כי המאבק בין ארגון הטרור של בין לאדן ודומיו, המייצגים מערכת רעיונית סגורה, לבין ארה"ב, מערכת פתוחה של רעיונות, "יהיה מורכב ומעניין", כי מערכות פתוחות נוטות דווקא לעודד צמיחה של מערכות סגורות", כפי שמעידים השבועות האחרונים.

לדוגמה, מערכת פתוחה כמו השוק החופשי נוטה להצמיח מונופולים, שהם מערכות סגורות. דוגמה נוספת: נאפסטר, מערכת פתוחה, הביאה את חברות התקליטים, מערכות סגורות, לנסות ולהדק את שליטתן על זכויות היוצרים ולהמציא טכנולוגיות אבטחה חדשות שימנעו שכפול של יצירות והפצתן.

התאגידים והממשל מנצלים את שעת הכושר

בארלו טען, כי התאגידים, וכמה פריקים של שליטה בממשל האמריקני, מנצלים את שעת הכושר, שנוצרה לאחר פיגועי ספטמבר. עכשיו, כאשר דעת הקהל משותקת מאימת הטרור, הם מנסים להפוך את החברה האמריקנית למערכת סגורה.

"אנחנו מספקים להם (לתאגידים ולממשל) כלים רבי עוצמה שמאפשרים להם לשלוט על המידע בהיקף חסר תקדים", אמר בארלו. "אם לא נפעל נגד מפלצות המדיה (התאגידים) האלו, לפחות לא נספק להם כלים נוספים".

בארלו מתכוון לכך שהתאגידים מנצלים את המלחמה נגד הטרור כדי להרחיב דרמטית את גבולות הקניין הרוחני, על חשבון המשתמשים. למשל, לעת עתה, נהדפה יוזמה של חברות התקליטים לאפשר להן, בחסות חוק USA Patriot, לפרוץ למחשבים של גולשים כדי לגלות אם הם מחזיקים בשירים וסרטים גנובים (ראה כתבה תחת הקישור מימין).

כשלון זה לא ריפה את ידיהם. באמצע השנה הבאה ייפתח בארה"ב משפטו של המתכנת הרוסי דמיטרי סקליירוב, שנאשם בהפצת תוכנה שפיתח, אשר מאפשרת להמיר ספרים אלקטרוניים לפורמטים אחרים. סקליירוב טוען להגנתו, כי התוכנה שפיתח בסך הכל משפרת את יכולות תוכנת הספרים האלקטרוניים של חברת אדובי. הממשל האמריקני טוען, כי מאחר שסקליירוב פיתח תוכנה שעוקפת את טכנולוגיות האבטחה נגד העתקה בתוכנה של אדובי, ולכאורה איפשר לגולשים אחרים להעתיק ספרים אלקטרוניים, הוא ביצע עבירה.

סקליירוב אינו פושע, על אף שבית המשפט עשוי להרשיע אותו. הוא אסיר פוליטי שנקלע למאבק על שליטה, במהלכו תאגידי הבידור רותמים לעזרתם את בתי המשפט והמחוקק כדי לשמר את שליטתם על דרכי ההפצה. והנ"ל הן רק דוגמאות.

נאפסטר והבוז לשלטון

למרבה האירוניה, דווקא האינטרנט מזרז את טירוף המערכות האנטי דמוקרטי בנושא זכויות היוצרים. זאת, בשל חששם של תאגידי הבידור מפני יכולתם של גולשים לשכפל מידע במהירות ולהפיצו לרחבי העולם תוך שניות.

התאגידים מנסים להגביל את יכולת השכפול של האינטרנט על ידי חוק, אך אין כל וודאות כי כל המיליארדים שבוזבזו בשנים האחרונות על הליכים משפטיים יביאו לתוצאות מועילות בטווח ארוך, מלבד מירור חיי הגולשים.

"האינטרנט מזרז את המעבר מעולם תעשייתי, שבו המידע היה נדיר, לבין עידן המידע, שבו המידע נגיש ושכיח", אמרה בכנס במכון "דה קאטו" עו"ד רובין גרוס, פעילה ב-EFF. "בכך שנגביל בחוק את ההפצה החופשית של מידע ברשת נסתכן ביצירת נדירות מלאכותית של מידע, בשעה שאין צורך במגבלות כאלה כלל".

בארלו חושב, כי המאבק על זכויות היוצרים הוא מאבק בין דורי. הדור הצעיר מתייחס להפצה חופשית של מידע בטבעיות ומסרב לחוש כפושע, רק בגלל שהוריד שיר של נטלי אימברוליה מנאפסטר.

הוא סבור, כי כל עוד התאגידים והממשלות לא יתעשתו ויתאימו עצמם לעידן המידע, וימשיכו להתייחס להפצת מידע כמעשה פלילי, יגבר הניכור בין הצעירים לבין המערכות השלטוניות, יגדל הבוז של הצעירים לשלטון החוק, שיתפורר בהדרגה.

ובינתיים, בין לאדן הוא וירוס, שמשתולל בגוף האמריקאי, ומקרב עבור דריו ובני בריתם את הבחירה בין שני עולמות – הפתוח, או הסגור.