רנו קנגו 2002 - פנוי להובלות

זוג נעלי הכדורגל הקטנטנות, החמסה המתכתית וברכת הדרך שעליה, ועוד כמה מצלצלים סבוכים שהשתלשלו מן המראה הפנימית, הכניסו אותנו מהר מאוד לעניינים. אנחנו, כמו שכבר וודאי הבנתם, לא הדקנו חגורות בפרארי אקזוטית אלא העמסנו את עצמנו על מסחרית, פנויה להובלות. "רגע" הקשינו "ומה עם דיסק, סליחה תקליטור, עם סמל של מכבי תל-אביב?"

"לא", הסבירו לנו אנשי היבואן (שדווקא מחבבים את הקבוצה הזו), "זה כבר אביזר אשר שיך לטיפוסים מפוקפקים שנוסעים במכוניות יוקרה גרמניות. נכון ששלל המטלטלים האלה נוגד את מאמצי המהנדסים - בהם כה התגאתה רנו בהצגת הקנגו - להשקיט רעשי פלסטיקה, מתלים ומרכב. אבל כל נהג של מסחרית יגיד לכם שבלי זה לא זזים. חוץ מזה, אם מערכת השמע לא תתגבר עליהם הרי שבמקרה של הקנגו רעש מנוע הדיזל יעשה זאת.

וכך, תוך שניות ספורות הכניסו אותנו אנשי קרסו לאווירה הנכונה במבחן מקומי ראשון לקנגו המשופר. הקנגו, שהוצג לפני ארבע שנים, זכה לפני מספר חודשים למקצה שיפורים מעניין, במסגרתו הוצגו גם מנועי בנזין חדשים. אוכלי הצפרדעים גם נצלו את ההזדמנות להשקת גרסת ההנעה הכפולה.

לפני מספר שבועות נחת גם אצלנו הקנגו המחודש וגם אם הגרסה הישראלית הבסיסית כוללת מעט פחות חידושים, עדיין היה מעניין לערוך מפגש. שינוי? נסלח לכם אם ברגע הראשון לא תזהו כלל שבוצע כאן שינוי. בייחוד אם הקנגו התייצב, כמו אצלנו, בגרסה הפשוטה והלבנה.

בכל זאת חידושים

אבל יש שינויים ואת זה תרגישו כבר בעלון המצורף. הכינוי הנלווה החדש לקנגו המקומי - SAFETY - רומז לכיוון בו בחר היבואן. "בטיחות אינה מוכרת" אמרו פעם האמריקנים, אבל בתקופה האחרונה גילו אנשי רנו שיש כאן דווקא קלף שיווקי חשוב. זאת בייחוד אם הוא מגובה בתוצאות נאות במבחני ריסוק של רוב הדגמים. וכך, מציג הקנגו מספר שיפורים שחלקם בולט כבר במפרט. מערכת הבלימה שופרה והקנגו מצויד כיום ב-ABS תקני (תוספת בעבר). הוא גם הראשון בחבורה המסחרית שמשדך למערכת סיוע בבלימת חירום (יש גם חלוקה אלקטרונית של עומס בלימה לפנים אחור). בנוסף הוא מצויד כעת בשתי כריות אוויר תקניות, שלוש משענות ראש מאחור ושלוש חגורות בטיחות עם שלושה עוגנים. לחבילה נוספו גם צמיגים רחבים מבעבר לשיפור האחיזה.

שינוי מהותי יותר הוא השיפור למתלה האחורי כולל הרחבת הסרן. מבחוץ לא רואים זאת, אבל הקנגו גם עבר חיזוקי מרכב מהותיים בדלתות ובמפתנים, וזכה בדרך לשמשות עבות יותר כדי לשפר את ההתמודדות עם הרעש. זו גם הסיבה לטיפול מהותי בבתי הגלגלים, הרצפה ומכסה המנוע. עוד חידוש מעניין הוא הגגון המקורי (בתוספת תשלום) כחלק מאביזרים נלווים שמוכר היום היבואן.

שיפור בתא הנוסעים

אבל גם אם לא שמתם לב שפסי ההגנה בדלתות חדשים, את השינוי בתא הנוסעים תתקשו לפספס. אמנם אין כאן מהפכה ורנו נותרה נאמנה לקווי המתאר הקודמים, ואולם איכות הפלסטיקה בסביבת הנהג שופרה למגע ולמראה. מראה זה כולל כעת שני גוונים עם הבדל בולט ביניהם, אפור ושחור. זה, יחד עם הריפוד החדש, מקנה תחושה מכובדת יותר.

שינויים אלה גם מבטאים טוב יותר את הפשטות המחוכמת של תא הנוסעים ומדגישים את המראה התעשייתי. ואם עוד לא הבנתם, זהו בכל זאת רכב מסחרי פשוט כשתנוחת הנהיגה המעט בעייתית, תאורת המפות שלא קיימת, פקדי מערכת האוורור המיושנים והמיקום הלא ידידותי של מתג מפשיר האדים, מסבירים זאת. המושבים מצדם יכולים היו להיעזר במעט יותר תמיכה לגב התחתון והם מעט מעייפים בנסיעה ארוכה.

עדיין רועש

ברנו מספרים כאמור על השקטה מסיבית של רעשים. והם כנראה צודקים כאשר מדובר ברעשי רוח וצמיגים, אבל מי בכלל יכול לשמוע את אלה כשמנוע הדיזל תופס את מלוא תשומת הלב. זה האחרון עדיין רועש מדי.

בימים אלה מעטות ההזדמנויות לנסוע ברכב בו 140 או 150 קמ"ש על מד המהירות גורמים להתרגשות, אבל הקנגו הוא אחד כזה. לא קל להגיע למהירות כזו אבל אם הישורת ארוכה והרוח גבית, הוא מסוגל למרבה הפלא. מבחינה זו, וגם בעיר, הוא מרגיש נמרץ מהמתחרים הישירים. בעליה הקצב כבר יורד באופן קיצוני, אלא שגם כאן הקנגו עדיין זריז ממתחריו. צריכת הסולר סבירה יחסית עם 11 ק"מ לליטר.

השיפור הגדול ביותר לטעמנו הוא בתחום ההתנהגות. הקנגו מרגיש כעת יציב יותר, פחות רגיש לרוח צד ויותר אוחז. בעבר, נסיעה במהירות גבוה או כניסה יומרנית מדי לפניה, היו משולות לסיכון שלום הציבור. היום המצב טוב יותר; יהיה מי שיחשוב שההיגוי מעט עצבני אבל אני דווקא אהבתי את התגובה הנחושה יחסית לסוג זה של כלי רכב. תת-ההיגוי מתון יותר וגם התגובה להרפיה מהדוושה (נקודת תורפה בדגם היוצא) הרבה יותר בטוחה. פעולת הבלמים נוסכת יותר ביטחון והקנגו גם מרגיש יציב יותר בזמן העצירה. גם נוחות הנסיעה טובה מבעבר, אם כי לא בהפרש משמעותי.

נקודה למחשבה

הקנגו החדש מעט יקר יותר מבעבר אבל בהחלט משופר. הוא עדיין פחות מעודן, נוח ומהודר מהמתחרה העיקרי - הברלינגו - אבל התחושה בו כבר אינה כמו במכונית צעצוע חסרת יכולת דינמית אמיתית. על הנחיתות הוא מפצה במראה חביב, באופי ובביצועים נמרצים יותר. בסופו של דבר, מביא הכלי מחודש של רנו את התחרות עם הברלינגו לשיא חדש, בייחוד לאור מחיר זהה (94,000 שקלים עם דלת צד אחורית אחת, 96,000 שקלים עם שתיים) ולאור העובדה שסיטרואן מיהרו להשוות את רמת האבזור (ABS, שתי כריות אוויר, חשמל).

לטעמנו הקנגו פחות נעים ונוח מהברלינגו, עובדה שתבוא לידי ביטוי בעיקר בשימוש היום-יומי, כאשר מדובר בשותפות לטווח ארוך. אבל, הוא בהחלט קרוב יותר מתמיד.

בסוף המבחן נותרנו עם תהיה קלה לגבי כושר הבחירה של הצרכן הישראלי, שבפלח השוק הזה קונה רק דיזל. בקיץ שעבר בחנו את גרסת ה-1.6 ליטר החדשה של הקנגו וגילינו מכונית הרבה יותר נעימה, שקטה, זריזה ומהנה. עבור מי שאינו גומע קילומטרים רבים זו יכולה להיות אופציה עדיפה בהרבה לחיים ארוכים. אלא שכמו בהרבה תחומים, חוק העדר קובע, ואת הגרסאות החביבות באמת של הקנגו (למעט ה-4X4 כנראה) לא נזכה להכיר בישראל.