הניסים הם בידיים שלנו

הפתיעי אותנו, 2002. להלן רשימת הניסים שיכולים לקרות השנה, ושאנחנו זקוקים להם.

נס במדיניות:

פגישת פסגה בין ראש ממשלת ישראל לבין יו"ר הרשות הפלסטינית במבואות בית-לחם מביאה לחתימה חגיגית על אמנה לסיום מצב הסכסוך בין שני העמים. ארגוני הטרור מפורקים מנשקם, וישראל נסוגה משטחים נרחבים נוספים ביהודה, שומרון ועזה. נפתח משא-ומתן מזורז על הסדר קבע עם הפלסטינים עד סוף 2002.

נס בכנסת:

הכנסת חוזרת להיות בית מחוקקים לאומי אחראי. בישיבת לילה חגיגית מחליטים כל הח"כים שמעתה רק דבר אחד יהיה נר לרגליהם: טובת האזרחים, טובת הכלל. חוקים רעים, המזיקים לחברה ולכלכלה, מתבטלים מיד. חוקים טובים, הממתינים שנים לסיום עסקאות פוליטיות של תן וקח, עוברים אישור בשלוש קריאות.

נס בציבור:

מתהפך האופן שבו רואים הישראלים את הפתרונות למצוקותיהם. לא עוד "הממשלה תיתן", "הממשלה תחלק", "הממשלה תתמוך", אלא: "אנחנו נעשה", "אנחנו ניזום", "אנחנו נתגייס". הדוברים של קבוצות המחאה והאינטרס השונות אומרים: מה פתאום שנבקש משהו מהממשלה? מה פתאום שנבקש עוד כסף של משלמי המיסים? ניקח את גורלנו לידינו ונמצא את הפתרונות המתאימים בעצמנו. נעשה ונשמע.

נס בכלכלה:

תקציב כמעט בלי גירעון יוצא לדרך. נגיד בנק ישראל מוריד את הריבית ל-2%. אמון האזרחים בכלכלה מתחזק פלאים. עסקים מתייעלים וחוזרים להרוויח. פיחות השקל לא נמחק והייצוא חוגג. הסכם הפסקת הלוחמה עם הפלסטינים ופתיחת המו"מ לשלום עם הסורים מחזירים המוני תיירים ומשקיעים לישראל. לקראת סוף 2002 מתברר שסילבן שלום צדק ושכולם טעו - התוצר צומח ב-4.5%, האבטלה יורדת, המחירים יציבים. גאות.

נס בממשל:

רפורמה רודפת רפורמה וכולן מתבצעות. רפורמה במיסים: פחות מס על עבודה, יותר מס על הון. רפורמה במונופולים ממלכתיים: מופעלת תחרות בנמלים, בחשמל, במים, בשירותים העירוניים. רפורמה בשכר הציבורי: השכר מוצמד לתפוקה ולשביעות הרצון של האזרח, לא לכוחו של יו"ר הוועד. רפורמה בקצבאות: ישולמו רק לפי מבחן היכולת הכלכלית. רפורמה בפנסיות: כל מעסיק יחוייב להפריש לתכנית פנסיה אישית של העובד.

נס ברווחה:

לשר העבודה והרווחה מתמנה אישיות מקצועית לא מפלגתית. בהמלצת השר החדש משתנה מן היסוד מדיניות הרווחה של ישראל. הדמגוגיה הסוציאלית דועכת, והמדיניות החברתית עוברת ממתן סעד למתן הכשרה לעבודה, מטיפוח העוני לביעור העוני, מקצבאות להשקעות, מחיזוק התלות במדינה לעידוד היוזמה העצמית. הטיפול הממוקד והמשולב באוכלוסיות העוני העיקריות - הציבור הערבי והציבור החרדי - מביא לתוצאות חיוביות מדהימות. עד 2005 עשוי העוני להצטמצם בחצי.

נס בהסכמה לאומית:

במשאל-עם זוכה הצעת חוקה חדשה לרוב סוחף. מברכים על החוקה החילוניים והדתיים, היהודים והלא-יהודים, המרכז והפריפריה. נס החוקה הישראלית נתפש כאחד ההישגים הבולטים של הדמוקרטיה ושל הסובלנות ההדדית.
הפלגנו על כנפי הדמיון? אולי כן ואולי לא. השנים המעצבות בתולדותיה של מדינת ישראל באו כמעט תמיד אחרי שנים של דיכאון וייאוש. מול פני האנרכיה מצאה בתוכה החברה הישראלית את הכוחות המאזנים, המלכדים, המובילים. המהפכים הגדולים נעשו בלי להמתין לבת-קול מהשמיים. דוד בן-גוריון לא המתין לה. מנחם בגין לא המתין לה. יצחק רבין לא המתין לה. הם הנהיגו.
קל ללעוג לאנשים שקישטו את מרכז עזריאלי בתל-אביב בסיסמא "זה בידיים שלנו". גם העברית שלה בעייתית. לא כן התוכן: את מרב הניסים המיוחלים של 2002 אנחנו יכולים לחולל בעצמנו.
הם באמת בידיים שלנו.