לפני כשבועיים הושק הפרויקט הלאומי 'אום רשרש' להקמת אתר מרכזי לשימור באילת. המועצה לשימור אתרים בשיתוף קק"ל, עיריית אילת ועמותת לוחמי תש"ח, יזמו מפעל שינציח את המבצע הצבאי 'עובדה' ואת שחרור אילת וכמו כן יספר את סיפורה של העיר הדרומית מאז הקמתה, לפני כ-52 שנה.
כיבוש אום רשרש על ידי לוחמי חטיבת 'הנגב' וחטיבת 'גולני', וההנפה המפורסמת של דגל הדיו, קבעו במרץ 1949 את שחרורה של אילת, את גבולה הדרומי של ישראל ולמעשה את סיום מלחמת השחרור.
בשני צירים דרומה
בשלהי 1948, עם סיומו של מבצע 'חורב', שוחרר למעשה רוב הנגב הצפוני. הנגב הדרומי - המשולש המצוי בין חצבה, מכתש רמון ואום רשרש (אילת) - היה בשליטה ירדנית. מרבית השטח היתה ריק מתושבים, למעט מספר שבטים בדואים.
עפ"י החלטת החלוקה של האו"ם מ-1947, כל הנגב, עד אילת, נכלל בתחום המדינה היהודית. למרות הסכמי שביתת הנשק (מפברואר 1949), ישראל לא שלטה בשטח, והוא היה למעשה, תחת שלטון הלגיון הירדני.
האלוף במיל. מאיר עמית, מספר כי בראשית 1949, עם תום מבצע 'חורב' החלו ההכנות המעשיות למבצע 'עובדה'. הוחלט שחטיבת הנגב תנוע בציר מרכז הנגב, בשילוב כוחות ממונעים ומוטסים, ואילו חטיבת גולני תנוע דרומה, דרך הערבה עד אום רשרש. מבצע עובדה תוכנן לראשית מרץ 1949, אך בשל מפגש שהתקיים ברודוס באותה עת ודן בהפסקת אש ושביתת נשק, הורשו הכוחות לנוע רק בתוך שטח המנדט הבריטי. ב- 5 במרץ יצאו הכוחות לפעולה. חטיבת הנגב ובראשה גדוד 9, בפיקודו של אברהם אדן (ברן), התמודדה בעיקר עם קשיי המעבר בשטח. חטיבת גולני - ובראשה גדוד 19, בראשות מאיר עמית - היתה צריכה להתמודד גם עם כוחות של הלגיון שהציבו חסימות לאורך ציר התנועה בערבה.
מקץ ארבעה ימים הסתיימה הלחימה. הצבא הירדני נסוג לעקבה והדרך להשתלטות על אום רשרש נפתחה. יחידת ג'יפים של הפלמ"ח הגיעה ראשונה למקום, וכשעתיים לאחר מכן הגיעו גם כוחות גולני. הלוחמים תפסו את חמש בקתות החימר ששמשו כמבנה המשטרה הבריטית במקום. את דגל הדיו המאולתר (סדין צבוע בדיו) הניף אברהם אדן (ברן), לימים אלוף בצה"ל.
הלוחמים שוב מתגייסים
מבקתות אום רשרש, שהיו הבסיס הראשון ליישוב במקום, נותרה כיום רק אחת. המקום הוכרז אתר היסטורי לאומי. עלות השלמת הפרויקט נאמדת בכארבעה מיליון שקל. עד כה גויסו שני מיליון שקל מתקציב שהוקצה במסגרת 'פרויקט 50 אתרים' (שיקום של 50 אתרים היסטוריים לציון יובל למדינה, במימון המדינה, קק"ל והמועצה לשימור אתרים). כספים נוספים הגיעו מהלוחמים שהשתתפו בקרב.
