מעלינו רק שמיים

מתוך ענן האבק העצום שכיסה על הריסות מגדלי התאומים ב-11 בספטמבר עלתה ערגה לצלילים פטריוטיים, שיאחדו וישקמו את ההרס הנפשי והלאומי שהותירה מתקפת הטרור. ואמריקה, שהתברכה בלא מעט המנוני מולדת, גילתה מחדש את החברים הישנים: ההמנון "The Star-Spangled Banner", "אלוהים ברך את אמריקה" ו"אמריקה היפה". אבל יותר מכל, כפי שמדווח החודש מגזין "רולינג סטון", היא גילתה מחדש את "דמיין" (Imagine), להיטו הגדול של ג'ון לנון משנת 1971, שמושמע ברדיו האמריקאי - בעיקר בתחנות צעירות ואלטרנטיביות - בתכיפות גדולה מאז ה-11 בספטמבר. דווקא השיר הזה, המכיל מסרים אנטי נוצריים וסוציאליסטיים, הפך כשלושים שנה אחרי שנכתב לאחד ההמנונים הכי גדולים של אמריקה – ארצם של היפים, האמיצים והקפיטליסטים, המדינה בה התנ"ך הוא רב מכר נצחי.
ג'ון לנון כתב את "דמיין", שיר עדין העוסק בהבנה וחופש, ביוני 1971 על פסנתר הכנף הלבן המפורסם בביתו שאסקוט, בריטניה. לנון, שפרש באותה תקופה מטיפול ה"פריימל סקרים" הפסיכואנליטי מייסודו של ארתור ג'אנוב, אותו תיעד באלבום המופת "פלסטיק אונו בנד" (1970), ניסה להציג את החזון האופטימי החדש שלו בתקופה בה פסימיזם פוסט-סיקסטיזי - שהתגלם עם נפילת "תרבות הנגד" ועם בחירתו של הנשיא ריצ'ארד ניקסון - הלך והשתלט על אמריקה. ולנון, כך העיד על עצמו, אהב מאוד את השיר שלו. הפשטות בה הוא עובר בין שני האקורדים המרכיבים את הבית בעזרת ארבע צלילים מונומנטליים היא אות ומופת לגאונותו ככותב שירים. והתמליל העוסק בחופש, אהבה והבנה בין בני אדם - מבלי להזכיר את המילים האלה - ייזכר כאחת הפואמות הכי מרגשות שנכתבו במאה האחרונה.

תפילה מודרנית עדינה

לנון הקליט את השיר בעזרת המתופף לעתיד של "יס" אלן וייט, ונגן הבס הגרמני - ידידו מהימים העליזים של הביטלס בהמבורג - קלאוס וורמן. הם הקליטו את השיר בשני טייקים. הטייק השני היה קסום, את השלישי הם הקליטו כרזבה. המפיק פיל ספקטור, שעבד צמוד ללנון בתקופה הפוסט-ביטלסית, אומר על הפעם הראשונה בה שמע את השיר: "לא היה ספק שהשיר יהיה הצהרה וגם שהוא הולך להיות מאוד מסחרי". ספקטור, שהיה ידוע דווקא בחומות הצליל הבומבסטיות שלו, צבע את שירו של לנון בעדינות טהורה ומשויפת שהיתה לסוג של תפילה מודרנית הבוקעת דרך גלי האתר.
"דמיין" עלה לגדולה מחדש בשידור הטלוויזיוני של "אמריקה: הוקרה לגיבורים", אותו הפיק דון ווז בעקבות מתקפת ה-11 באוקטובר. את "דמיין" שר באותו ערב ניל יאנג, שהעניק לו בעזרת קולו הגבוה ונגינת הפסנתר הכבדה שלו קסם חדש. "השיר", סיפר ווז לכתב ה"רולינג סטון" דייויד פריק, "מיגנט אליו את הלילה". באותו יום שידורים, אך בתוכנית אחרת - "Saturday Early Show" של CBS - ביצעה את השיר גם טורי איימוס. "זהו שיר על שפיות", היא הסבירה. "בדרך כלל אני נוקטת בצד הלא אלים, אבל עם סבב האירועים האחרונים של חיינו, הגעתי לנקודת השבירה שלי".
לנון, שנרצח בשנת 1980, בטח היה צוחק ועם זאת גם מסופק מגורל שירו העצום. "דמיין" פתח בזמנו את מסע הצלב שלו נגד ריצ'ארד ניקסון והמלחמה המיותרת בוויטנאם, תוך שהוא כותב המנונים על כוח להמונים וחובש תגים של מאו. הממשל האמריקני, כתגובת נגד, דאג לכך שלנון, שהיגר מבריטניה לניו-יורק באותה תקופה, לא יקבל גרין קארד, ותירץ זאת בעברו הפלילי של לנון ורעייתו יוקו אונו עם סמים. ה- FBI צותת לטלפונים בביתו של לנון והלחץ ריסק לשנתיים את הנישואין של לנון ואונו, שנפרדו וחזרו רק בשנת 1975, עם פרישתו של לנון לחמש שנים מעולם המוזיקה (רק בשנת 1976 הוא קיבל גרין קארד, שאחריו כתב את השיר "חופשי כמו ציפור", שנכלל באנתולוגיה של הביטלס).

לב בודהיסטי, מציאות פונדמנטליסטית

בונו סיפר לדייויד פריק כי לנון הוא כותב השירים המועדף עליו. "אני אוהב את הפשטות של השיר", הוא אומר, "אבל מה שנוגע בי זה הלב הבודהיסטי של השיר, הרעיון שדמיון מקדים פעולה, שאתה מדמיין משהו לפני שאתה הופך אותו למציאות". ו"דמיין", בהקשר של אירועי הטרור, נע על המתח שבין הגאולה לבין האלימות. ספק עם העולם בדמותו של השיר אפשרי, אבל האידיליה הדמיונית משמשת כמקור לתקווה. "העולם תמיד יהיה בקונפליקט עד שנפסיק לקנות את המיתוסים העוסקים באלוהים וברכוש ועושר", אומר תום מורלו, גיטריסט רייג' אגיינסט דה משין, בביקורתו המרקסיסטית הנושנה על האתיקה הפרוטסטנטית.
לנון כתב מניפסט קומוניסטי, למרות שהיה רחוק מלהיות סוציאליסט. כשיר היוצא נגד אחזקת רכוש, "דמיין" גרף עבור לנון כסף רב. השיר הגיע למקום השלישי במצעד הבילבורד, והאלבום, שכל רצועה בו שויפה על-ידי ספקטור כסינגל פוטנציאלי, כבש במהרה את המקום הראשון. אבל גם הציניות האמורה לעיל לא מורידה מכוחו. לנון ידע שדת, רכוש ולאום באשר הם - כולל כל האידיאולוגיות והמניפסטים של העידן הנאור - הם כלי משחית ומונעים מכוח פוליטי גרידא. ולא, הוא לא קרא את כתביו של מישל פוקו. לנון הציג את העולם בתמונת הטוהר הבלתי מושגת, כסוג של תפילה, אולי התפילה היחידה, בה האמין עד ליום מותו. אם כי יש להניח שגם בסיוטיו הגדולים ביותר לא חזה לנון את אכזריותם של בני האדם ואת סבלם כפי שהצטיירו בפני העולם ב-11 בספטמבר 2001.

השיר "דמיין", מילים ולחן: ג'ון לנון

“Imagine there's no heaven
It's easy if you try
No hell below us
Above us only sky
Imagine all the people
Living for today...
Imagine there's no countries
It isn't hard to do
Nothing to kill or die for
And no religion too
Imagine all the people
Living life in peace...
You may say I'm a dreamer
But I'm not the only one
I hope someday you'll join us
And the world will be as one
***
Imagine no possessions
I wonder if you can
No need for greed or hunger
A brotherhood of man
Imagine all the people
Sharing all the world...
You may say I'm a dreamer
But I'm not the only one
I hope someday you'll join us
And the world will live as one“.