סוחרי החלומות

החלטתי לרכוש מכונית משומשת במצב טוב. כך שבבוקר יום ו' פתחתי עיתון כמו כולם, סרקתי ביסודיות את מדור המשומשות, סימנתי יעדים מועדפים ונתתי לאצבעות ללכת. מסע הייסורים שעברתי בשבועיים שחלפו הותיר בי שתי מסקנות ברורות: האחת - השוק נשלט בידי סוחרי רכב סמויים. השנייה – מי שלא מצויד במדריך המתאים לזיהוי סוחרים עלול לגלות, במקרה הטוב, כי המכונית המפוארת שרכש אינה אלא גרוטאה יד חמישית. במקרה הרע תסתיים החוויה ללא הכסף, אך גם ללא מכונית. ראו הוזהרתם. וכדי שתדעו לזהות את כולם, לפניכם מדריך מפי האדם הפשוט, זה שרוצה לקנות אוטו. וזהו.

"הקומבינטור"

הוא יגיע למכון הבדיקה חמש דקות לפניכם, יאתר את שותפו לקומבינה, יאותת לו, יתייצב לצדכם ויאמר: "תאמיני לי, אני לא מכיר פה אף אחד. חבל, כי אחרת הייתי חותך את התור וחוסך לנו זמן". בסיומה של הבדיקה יתלווה אליכם השותף-הבוחן לחדר צדדי, ויפיג את כל חששותיכם בקשר לעשרות הליקויים שהתגלו. "המכונית במצב מצוין", יסביר הבוחן, "אני הייתי קונה אותה. אל המעיכות בקורות הגג לא הייתי מתייחס ברצינות, בטח היה שם גגון" ימהר ויעלה השערה כלשהי. "וואלה, איך ידעת?" יאשר הקומבינטור בחיוך, "פגעת בול".
רק שאתם, תזכרו בתשובה הזו בעוד ארבע שנים, כשתרצו למכור את הרכב ותיאלצו להסביר לקונה הספקן במכון הבדיקה מדוע הסתרתם ממנו שהרכב ביצע בעבר פליק פלאק לאחור, לצד ולפנים, ולא בהצלחה מרובה.

"הבמאי"

הוא מלהק שחקנים רבים להצגה ששמה "המכונית הנ-ה-ד-ר-ת הזו היא שלי". ההצגה תועלה ברחבת חניה סמוכה לבית פרטי, לשם תוזמנו לבחון את המכונית. במהלך ההצגה ייכנסו לבמה שחקנים שונים אשר יציגו עצמם כחברים, שותפים או שכנים. הם יאשרו באוזניכם שהרכב רשום על-שם גיסתו מטעמי נוחות גרידא ("כי אני בהליכי גירושין"), שגיסתו מתגוררת כבר שנים בחו"ל (ובגלל זה אנחנו לא יכולים לדבר…") או שהמכונית החליפה ידיים רק בתוך המשפחה ("תראי, היא בעצם יד ראשונה, למרות שברשיון מופיעה כשלישית").
במערכה השנייה יכנס למרכז הבמה שחקן חדש, בתפקיד עובר אורח מקרי, אשר יתלהב מהרכב ויבקש לקנות אותו כאן ועכשיו, בלי בדיקה, קצת מעל "מחיר מחירון". בשלב זה יציע לכם הבמאי לוותר על תפקיד הקהל ולחתום מיד על זיכרון דברים טרם בדיקה, כדי לא לפספס את המציאה המבוקשת.
בשבוע הבא, כשתזדמנו לרחוב, תגלו שבבית הפרטי מתגורר ישיש דובר רומנית, שלא היה מעולם בעליו של כלי רכב ממונע.

"הקרימינל"

את הרכב הנמכר הוא גמר להרכיב לפני יומיים במשחטת רכב גדולה בשטחים. בידיו רשיון "מקורי" המעיד על היותו הבעלים הרשום של הרכב. הוא אפילו דאג שתהיה התאמה בין מספרי השלדה והמנוע, לכתוב ברשיון שיציג בפניכם.
שבועיים לאחר שתעבירו את הבעלות ותשלשלו בידיו את מלוא התמורה, תונח על שולחנכם תביעה מטעם הבעלים המקורי. נו טוב, אילו הייתם יודעים ש"שרון" הוא שם של בחורה, יתכן שהייתם חושדים כבר למראה הזקנקן הקטן.

"התמימה"

יש לה פרצוף של ילדה טובה ירושלים. את הרכב קנה לה "אבא", אבל רשם אותו על שם החברה שלו רק מטעמי מיסוי. הקילומטרז' נמוך במיוחד בגלל שהיא נוסעת אתו כבר שנתיים "רק עד הגן של הילדים וחזרה". ובכלל, אין לה מושג איך מנתקים ספידומטר אפילו אם הייתה רוצה לעשות זאת. כשתבקשו ממנה לפתוח את תא המטען, או להראות לכם היכן נמצא הג'ק, יתעורר בכם לראשונה החשד שהיכרותה עם הרכב מעמיקה כשלכם. אם יתמזל מזלכם, האסימון ייפול כשתוצאות הבדיקה יגלו בלאי בחלקי מנוע, שאינו תואם את הקילומטרז' הנמוך.

"הגבר"

הוא שם רק בשבילך, מותק. אין לך מה לדאוג. למה לך להיכנס לפרטים שוליים כמו המצב המכני של המכונית? את ממילא לא מבינה כלום. הכל בסדר, תאמיני לו, ג'נטלמן שכמותו בחיים לא יסדר בחורה. הצבע של המכונית (אדום) "תפור" עליך, וזה מה שחשוב.
ובכלל, המכונית הזו היא סגולה לחתן, זה ידוע, ורואים עליך שזו הסיבה העיקרית שבגללה התקשרת. רק אל תשכחי לשלוח לו הזמנה כשיגיע הנסיך על הסוס הלבן...

"ההיסטוריון"

הוא יפרוש בפניכם באריכות רבה את תולדות המכונית, טיפולים אותה עברה וסיפורים המתארים כל שריטה וכל קרע בריפוד. הוא ידע לספר שמדובר במכונית עם ייחוס (אם הוא לא טועה, היד הראשונה הייתה של רופא) שמצדיק, לכשעצמו, את רכישתה.
חודשיים אחר כך תגלו כי הוא השמיט כמה פרקים חשובים בביוגרפיה, ביניהם למשל העובדה המצערת שהיד השנייה הייתה של חברת הובלות שפשטה את הרגל והותירה אחריה רשימה ארוכה של עיקולים במשרדי רשם החברות, שאינם מופיעים כמובן במחשבי משרד הרישוי. אבל למה להתעסק בקטנות...

לכל המעוניינים בהדרכה וירטואלית לצורך רכישת רכב חדש, או משומש, אנו ממליצים לפנות לעמוד הראשי של ערוץ הרכב ולעיין בכתבות שנערכו במיוחד לצורך זה - תחת הכותרת "מדריכים". הטקסט שקראתם זה עתה הוא בדיוני כמובן, כמו הכותבת עצמה, הנפשות הפועלות והסוחרים המוזכרים. וכל קשר בינם ובין המציאות ברחוב הוא מקרי בהחלט - בעצם, לא ממש...