עד הקריסה הבאה
במרץ שעבר התמוטט סכר של מאגר מי שופכין באזור נחל עוז והציף שטח לאורך 15 ק"מ; הכביש התפרק, דרכי הגישה לקיבוץ הוצפו, גדרות בטיחות ותמרורים נעקרו - הנזק נאמד ב-4 מיליון שקל; משרד התשתיות חקר וקבע: ההתמוטטות היא תוצאה של ליקויים חמורים בתכנון ובבנייה; וזו רק דוגמה אחת; תחקיר
לרגע היה נדמה שזה עוד פיגוע ראוותני המצביע על "עליית מדרגה". גם הקרבה לרצועת עזה עוררה חשדות בכיוון. כמו בסרט אימה נשמעו לפתע קול פיצוץ אדיר ושאון מים מתגלגלים, וסכר ענק במאגר מי קולחין, סמוך לקיבוץ נחל עוז, קרס כשכמויות אדירות של מים, 3.5 מיליון מ"ק שיועדו להשקיה בקיץ, פורצות במלוא העוצמה וזורעות הרס מסביב.
המים שטפו את נחל עוז ומשם חצו את רצועת עזה אל אגם שקמה, מרחק 15 ק"מ משם. הכביש שבין נחל עוז ומחסום קרני התפרק. דרכי הגישה לקיבוץ ולבסיס הצבאי במקום הוצפו. גדרות בטיחות, תמרורים וחלקים של מערכת החשמל נעקרו. עלות המים שהלכה לאיבוד מוערכת ב-3 מיליון שקל. הנזק מהתמוטטות הסכר - במיליון שקל. רק בנס, מציינים מומחים, לא נגרמו פגיעות בנפש.
זה קרה בחודש מרץ אשתקד, ולא פורסם עד כה. ועדת חקירה שמינה שר התשתיות, אביגדור ליברמן, הגישה באחרונה דו"ח ביניים, המצביע על ליקויים באופן בו הוקם המאגר על-ידי קק"ל. בין היתר: הפיקוח והאישורים ניתנו בשלט רחוק - בטלפון, חפירת המאגר לא היתה עמוקה מספיק, ולא הוקם מחסום למים במורד הסוללות התומכות במאגר. "היה חיסכון בתכנון מקדמי של תוואי הקרקע", קובע הדו"ח, ומוסיף כי "מדובר בטעות חוזרת ונשנית, לא רק במאגר זה". הדו"ח מצביע על סיכונים גם במקומות אחרים. לדברי ד"ר דן זסלבסקי, נציב המים לשעבר, העומד בראש הוועדה, הדוח הסופי יוגש בימים אלה.
מקק"ל נמסר בתגובה: "העבודה כולה התבצעה עם פיקוח מטעם חברת מקורות של מומחים מהטכניון, וכל שלב הסתיים בבדיקת המפקחים. בידינו כל האישורים של חברת הפיקוח, שאפשרו המשך העבודה בהתאם לתקנים הנדרשים ולנורמות המקובלות של הידוק חרסית וחול".
השבוע קרסה תקרה בחניון חיצוני הסמוך לבניין מגורים במודיעין. בנס לא היו נפגעים בנפש, אבל ארבעה כלי רכב נמחצו. מדובר בחניון בן שלוש קומות, אחת מעל פני הקרקע ושתיים מתחת לפני הקרקע. הקיר שהתמוטט הוא בחניון העליון. המקרה טרם נחקר.
נראה כי בישראל שלאחר אסון ורסאי לא השתנה הרבה בכל הנוגע לרשלנות בבניית מבנים ופרויקטים של תשתית. רבים כאלה עדיין מוקמים תוך חריגות מתקנים וליקויים רבים, עקב רשלנות או כתוצאה מניסיון לחסוך בעלויות, והרשויות המופקדות לא עושות הרבה. יתרה מזאת, חלק גדול מהמצב נובע מבעיות הקשורות באופן בו פועלות הרשויות.
משרדי הממשלה הנוגעים בדבר מתעלמים מהסכנה. "ממשלת ישראל חייבת להירתם לנושא החשוב הזה ולתת לו עדיפות לאומית לפני שיתרחשו אסונות נוספים", אומר אינג' שמואל אנגל, סגן יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות.