הם יודעים את אשר הם עושים

תקציב 2002 מתברר ככישלון קשה – אפילו כישלון היסטורי – של ראש הממשלה שרון וראש מפלגת העבודה בן-אליעזר. השניים נכנעו ללא סייג ללחצים של שתי קבוצות אינטרסים כוחניות: ""הנגב" ו "החרדים". בניגוד גמור להבטחה מוצהרת של ראש הממשלה, "חוק הנגב", לא בוטל והתיקונים שהוכנסו בו שוליים, גמדיים. כעת אין גם סיכוי לביטול חוק משפחות מרובות הילדים אלא לכל היותר לתיקון שולי. בקרוב יסכימו שרון ובן-אליעזר לרוב התביעות של הנכים השובתים: לשם כך כבר הוקמה ועדה מיוחדת. מסע ההתרמה של יו"ר ההסתדרות עמיר פרץ למען הנכים אינו פותר אף לא אחת מ בעיותיהם הממשיות. הוא אינו יוצר מקומות עבודה למענם, אינו אוכף חוקים נגד אפליה, אינו מספק הכשרה מקצועית מתאימה ולא יממן יותר מרבע הדרישות השנתיות שלהם. אבל הוא מהלך תעמולתי מתוחכם שמטיל אימה פוליטית על שרון ופואד.
אחר כך יתיצבו קהלים אחרים של דורשי קצבאות בתור לחלוב את הפרה התקציבית. יתייצבו ויקבלו: המדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל בקריסה.
באוצר מעריכים שהקיצוץ בהצעת התקציב ל- 2002 יקטן בסופו של מסע הקניות והכניעות במיליארד שקלים מהסכום שאושר בממשלה. מהיכן תגייס הממשלה את מיליארד השקלים החסרים? אל דאגה, הנה התשובה: מהסיוע האמריקני. סיוע אמריקני בהיקף של כ- 600 מליון דולר אמור היה להיכנס לתקופת המדינה ברבע האחרון של השנה שעברה, כנהוג מדי שנה. אבל הסיוע התעכב וייכנס לישראל רק בחודשים הקרובים. הסכום הענק הזה לא הובא בחשבון כשהוגבל הגירעון של הממשלה השנה ל- 3% מהתוצר המקומי. קבלתו במרוצת 2002 תאפשר לכן לממשלת ישראל להוציא עוד 2.5 מיליארד שקלים בלי לחרוג, לכאורה, מיעד הגירעון הכולל. לכאורה – משום שלמעשה מדובר בתרגיל חשבונאי של גלגול הסיוע מרבע שנה לרבע שנה.
המכאיב בכניעת שרון ופואד לשדולות של הנגב ושל החרדים הוא יסוד המודעות. יש אנשים החוטאים שלא ביודעין: אמנם החוק אינו סולח להם, אך דעת הקהל מקילה אתם. לא זה המקרה של שרון ופואד. שניהם יודעים היטב שהחקיקה הפרטית מסוכנת מאוד ליציבותה הכלכלית של ישראל. הם יודעים שעם חוק משפחות מרובות ילדים ועם חוק הנגב תתמוטט מסגרת התקציב ואחריה תקרוס המדיניות הכלכלית כולה. הם יודעים, ובכל זאת נכנעים. נכנעים מפחד פוליטי. בראיון ל"ידיעות אחרונות" בסוף השבוע שחלף, אמר פרופ' חיים בן- שחר, מבכירי הכלכלנים בישראל: "יש לנו היום חוקים פרטיים פראיים, חוק הנגב וחוק משפחות מרובות ילדים, שנחקקו בקלות דעת מחפירה והפכו לסרטן בגוף התקציב". ועוד אמר: "אני חושש מהיווצרות בישראל של מצב דמוי ארגנטינה שבו הפוליטיקאים לא מסוגלים לקבל שום החלטות לטובת הכלל".
עכשיו כבר ברור שהם לא מסוגלים לכך. שרון ופואד נכשלו במבחן המנהיגות והאמינות. השיקול המפלגתי והסיעתי גבר על הלאומי והמשקי. הפור נפל: עד הבחירות ישלוט הפחד הפוליטי בכל מעשיה הכלכליים של ממשלת ישראל.