חולה צהבת? תעבור לסוף התור

הזדקקות לטיפול רפואי מכל סוג אינה חוויה נעימה, והיא יכולה להפוך עוד פחות נעימה כשאתם נשאים של מחלה כמו צהבת. כך התברר לק', תושב ראשון לציון, כשבא לקבל טיפול שיניים במרפאה של קופת-חולים מכבי ונאלץ לשוב לביתו כלעומת שבא, ולבלות את סוף השבוע בביתו כשהוא סובל מכאבים.
סיפורו של ק' הוא אמנם נקודתי, אך משקף התנהלות מעוררת מחלוקת של מרפאת קופת החולים. גם אם יש צורך במדיניות מסוימת להגנה על הרופאים המטפלים מפני הידבקות ולהכנת המרפאה, עדיין נדרש יחס ראוי ומכובד - כפי שקובע גם חוק זכויות החולה (ראו מסגרת) - לחולים אלה.
מסיפורו של ק' עולות תהיות רבות בנושא זה.

שלחו אותי הביתה

ק' הגיע למרפאת השיניים של קופת-חולים מכבי בראשון-לציון, כשהוא סובל מכאבי שיניים עזים. לדבריו, כשנודע לרופא במקום שהוא נשא נגיף הפיטיטיס סי - אם כי לא פעיל - הוא סירב לטפל בו במסגרת שעות הקבלה הרגילות של המרפאה.
התבקשתי לקום מכסא המטופלים ולעבור את השישי-שבת על כדורי אנטיביוטיקה ומשככי כאבים, התלונן ק', הרופא גם טרח להודיע לי שכשאבוא לטיפול, עלי להגיע לאחר סיום כל הטיפולים בפציינטים האחרים.
ק' מספר, כי התשובה עוררה בו תחושה צורבת של השפלה. קופת החולים שלי שולחת אותי הביתה עם כאב שיניים ולא מוכנה לטפל בי, אמר, בנוסף, נמסר לי שיטפלו בי באופן מאד שונה מ'אדם רגיל'.
לטענתו, על-פי הרצאות ששמע ממומחים בנושא, הידבקות במחלה אינה אפשרית במגע עם דם או אפילו במגע של דם עם פצע פתוח, אלא רק בעירוי וקבלה של כמות דם גדולה - מה שלא מתרחש, כמובן, בטיפול שיניים שגרתי.
לאחר שפנה לקופת-חולים מכבי התברר לו, לדבריו, כי מדובר בנוהל ולא במקרה יוצא דופן. לטענתו, ד"ר ירון ברונשטיין, מנהלת רפואת שיניים בקופה, כתבה לו כי כשמתרפא מצהיר על עצמו כחולה או כנשא של מחלה זיהומית מזמנים אותו בסוף היום, כאמצעי זהירות.
מטרת נוהל זה היא לאפשר לצוות הרפואי לבצע פעולות נוספות המקובלות במרבית מרפאות השיניים ובמוסדות רפואיים מוכרים, כמו עטיפות ניילון על גבי הציוד והגנת הצוות באמצעות חלוקים מיוחדים. עוד צוין, כי הנוהל מיועד לסייע בשמירה על דיסקרטיות מירבית לגבי המטופל, שלעתים מרגיש אי נוחות מסוימת עקב ההכנות המיוחדות.
במכבי התנצלו אמנם בפני ק' על אי הנוחיות שחש, אך הודיעו לו כי אין כוונה לשנות את הנוהל.

יחס פוגע והיעדר הסברה

ק' לא ויתר ופנה לעמותת חץ לחולי צהבת נגיפית מסוג סי. העמותה פועלת להעלאת המודעות לנושא ומארגנת קבוצות תמיכה המיועדות לסייע לחולים בכל רחבי הארץ. בעמותה לא התרגשו מטענות קופת החולים לגבי טיפול שינייים שגרתי כגורם להדבקה.
הפטיטיס סי הוא נגיף הגורם למחלת הכבד הנפוצה ביותר בישראל, הסבירו לנו בעמותה, המחלה מתפתחת במשך שנים רבות מבלי שיופיעו סימפטומים מתריעים. צורת ההדבקה העיקרית מתרחשת באמצעות מגע דם נגוע, ברוב המקרים על ידי עירוי דם, דקירות מזוהמות ממחטים שלא חוטאו, שימוש בסמים, כתובות קעקע או דיקור.
פנינו לפרופ' רן אורן, מנהל היחידה למחלות כבד והמכון הגסטרואנטולוגי בבית החולים איכילוב, ושאלנו לדעתו. מדבריו עולה, כי מדובר בבעיה שהפכה לתופעה. אנחנו שומעים עליה כמעט בכל יום מחולים נשאים או נגועים בהפטיטיס סי, הפטיטיס בי או איידס, שנתקלים בבעיות במרפאות שיניים שונות, אומר אורן, זהו מסוג המקרים בו כולם צודקים, אם כי אחת הבעיות העיקריות במקרה זה קשורה יותר להתנהגות לא יפה והיעדר הסברה מול החולים.
הטיפול בחולים הנושאים את הנגיפים הנדונים מצריך סטריליזציה שונה ודקדקנית יותר, שנמשכת גם זמן רב יותר בהשוואה לסטריליזציה רגילה של מכשירים במרפאת שיניים. מן הראוי, שמי שיחכה את משך הזמן הארוך יהיה החולה עצמו, ולא אחרים שאינם נזקקים לתהליך. לפיכך, השיטה למקם אותו בסוף התור היא הגיונית. יש להניח, כי עם הסבר נאות ומכובד, חולים רבים היו מקבלים בהבנה את שיבוצם בסוף יום העבודה של המרפאה.
מכיוון שמגמה זו אינה מיושמת בשטח, ובפועל נראה כי חולי מחלות זיהומיות זוכים ליחס לא ראוי, הועלו גם רעיונות לפתוח מרפאת שיניים מיוחדת לנשאי נגיפי ההפטיטיס ולנשאי איידס במסגרת אחרת ממרפאות בתי החולים במרכז הארץ. עם זאת, בשלב זה מדובר בתוכניות בלבד.

מוסד רפואי לא יפלה בין מטופלים

חוק זכויות החולה (התשנ"ו – 1996) נועד לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או מקבל טיפול כזה, ולהגן על כבודו ועל פרטיותו. החוק המלא מפורט באתר האינטרנט של אתר הבריאות. חשוב להכיר את עיקריו:
הזכות לטיפול רפואי - כל הנזקק לטיפול רפואי זכאי לקבל אותו בהתאם לתנאים ולהסדרים הנהוגים במערכת הבריאות בישראל.
איסור אפליה - מטפל או מוסד רפואי לא יפלו בין מטופל למטופל מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא או מטעם אחר כיוצא באלה.
טיפול רפואי נאות - מטופל זכאי לקבל טיפול רפואי נאות, הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית והן מבחינת יחסי האנוש.
מידע בדבר זהות המטפל - מטופל זכאי למידע בדבר זהותו ותפקידו של כל אדם שמטפל בו.
דעה נוספת - מטופל זכאי להשיג ביוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו. המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו.
שמירה על כבודו ופרטיותו של המטופל - מטפל, כל מי שעובד בפיקוחו של המטפל וכל עובד אחר של המוסד הרפואי ישמרו על כבודו ועל פרטיותו של המטופל בכל שלבי הטיפול הרפואי.
הסכמה מדעת לטיפול רפואי - לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת. לשם קבלת הסכמה מדעת, ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באופן סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע. המטפל ימסור למטופל את המידע הרפואי בשלב מוקדם ככל האפשר, ובאופן שיאפשר למטופל מידע מירבית של הבנת המידע לשם קבלת החלטה בדרך של בחירה מרצון ואי תלות.
זכות המטופל למידע רפואי - מטופל זכאי לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי מידע רפואי שמתייחס אליו.
שמירת סודיות רפואית - מטפל או עובד מוסד רפואי ישמרו בסוד כל מידע הנוגע למטופל, שהגיע אליהם תוך מילוי תפקידם או במהלך עבודתם.