האמא של הקרנבלים
רגע לפני יריית הזינוק לקרנבלים הסוחפים של דרום ומרכז אמריקה, מתחקה גילי חסקין אחר ההיסטוריה של החגיגות. החל מפולחן דיוניסוס ביוון והמשתאות ברומא ועד למיסחור של המאות האחרונות. מי שלא יבוא חבל
ישבנו בטריבונות של פורט אוף ספיין, עיר הבירה של טרינידד. אי קאריבי קטן, שליו לכאורה, שהשקט השורר בו לא הסגיר דבר מהדרמה שהתחוללה לנגד עינינו. המוני אדם גדשו את הטריבונות. ענקים שחורים שנופפו ידיים בהתלהבות ויצרו אפקט של טחנת קמח, נשים בריאות בשר שבין עקביהן נדחס סל אוכל עמוס מפלסטיק ובו צידה לכל המשפחה, הודיות בסארי עשוי משי יוקרתי, שצפו בעניין כשחיוך מלא אושר על פניהן. כולם קפצו, השתוללו, שרו במלוא גרון. הודים, שחורים ולבנים שכחו לארבעה ימים את המתחים והשסעים, והיו, גם אם למראית עין, עם שמח אחד. לפנינו נדחפו במות ניידות ועליהן תזמורות ענק שניגנו מוסיקת פאן על גבי חביות ישנות, צבועות בשלל גוונים. על כל במה ניצבו עשרות ביתנים, ובכל אחד מהם נגן או שניים, שיצרו יחד תזמורת מדהימה של כלי הקשה. זו הפיקה ספקטרום נרחב של צלילים בעזרת מקלות וחביות דלק.
בימים הבאים חזינו בתהלוכות של ילדים, בתצוגת נוסטלגיה של תחפושות מהעבר, ולבסוף גם בתחרויות של קבוצות מלוטשות, נציגות של מועדונים שכונתיים, בסגנון המוכר מריו דה ז'ניירו שבברזיל.
פורסם לראשונה
ריו, ברזיל. תהלוכות ססגוניות, מסיבות פרועות ומצעדים פרובוקטיביים
אורורו, בוליביה. מצגת מרהיבה של ההיסטוריה הבוליביאנית
טרינידד. מצעדי הילדים המחופשים
גואה, הודו. הקרנבל קשור בתהלוכות דתיות
מומלצים
