יו"ר הכנסת הוא אחד מהפוליטיקאים הכי מחושבים ומתוכנתים בישראל. כבר שנים, כך מספרים לנו, רשום אצלו בדיסקט – מן הסתם, סודי ושמור ביותר – איך ישתלט על מפלגת העבודה וייבחר אח"כ לראש הממשלה. יש יסוד להניח כי אין בדיסקט הזה נתונים על דפוסי ההצבעה של העדה הדרוזית, וגם לא הנתון המשמעותי יותר: היעדר הקשר בין הדרך לראשות הממשלה בישראל ובין מידת הפופולריות של הטוען לה בחול ובקרב שכנינו הפלסטינים.
בורג אולי עוד לא מבין שלא מספיק להיות נואם מבוקש בצרפת ובחלק מהקהילות היהודיות בארה"ב, ומכאן שיש לו עוד סיבה טובה לרצות לנסוע לרמאללה ולנאום שם בפני המועצה המחוקקת הפלסטינית. זה יתן לו הרבה נקודות בחו"ל, אך מעט מאוד בישראל – לכל היותר יאפשר לו להתמודד על מנהיגות המרחב הפוליטי הקטנטן שמשתרע בין יוסי ביילין ליוסי שריד.
רק לפני מספר שבועות, כשבורג התמודד על מנהיגות מפלגת העבודה, הוא לא כל כך הבליט את תעודת הזהות היונית הצחורה שלו. מעניין אם בורג מוכן להודות שדעותיו אינן פופולריות אפילו בין בוחריה וחבריה המתמעטים של מפלגת העבודה, או שמא סבל ממחלת השכחה (המרבה לפקוד פוליטיקאים ישראלים ולא רק מהשמאל). אבל עכשיו מותר לבורג לגלות מחדש את מחויבותו האידאולוגית העמוקה לשלום, וגם מותר לו ללכת לרמאללה ולנאום שם.
בנסיבות נורמליות מאלה המאפיינות את הפוליטיקה העצבנית שלנו היה מאורע כזה זוכה להתייחסות ציבורית תקשורתית שווה למשמעותו המדינית - כלומר, שואפת לאפס. דווקא התגובה ההיסטרית בליכוד ובמפלגות אחרות, עלולה להקנות לנאום חשיבות שלא מגיעה לו, וכל כולה מצביעה על חוסר ביטחון עצמי. ממה בדיוק הפחד? רוב הח"כים מתנגדים לביקור ויביעו ברבים את עמדתם. רוב מכריע בציבור הישראלי מתנגד לכך. במפלגת העבודה עצמה ברור לכל שמדובר במהלך פוליטי טקטי ולא במאורע חובק עולם. ובכל מקרה, מה אכפת לליכוד אם בנימין בן-אליעזר יהיה זה שיתגושש עם בורג ויגרום להחלשה נוספת במעמדה של מפלגת העבודה?
כדאי לאנשים בימין בכלל, ובליכוד בפרט, להפנים את העובדה, שיש לדמוקרטיה מחירים, שהם לא תמיד נעימים. יכול בורג להופיע ברמאללה, ועדיין יכולה מדינת ישראל לחיות עם העניין ואף לחוש גאווה על היותה מדינה פלורליסטית, דווקא בעימות עם אויב טוטליטרי וחד ממדי. מישהו באמת מאמין שאבו עלא יכול להופיע בכנסת ולמתוח ביקורת על ערפאת?
בכל מקרה, כדאי להזכיר לאנשי הליכוד המודאגים שלא בצדק, שגם נאום מזהיר של בורג, והאיש הרי יודע לנאום, הוא משני אל מול המציאות בשטח, שמוטה בבירור לצד ישראל. לא בורג ולא המשלחת שבוודאי תצטרף אליו אינם שקולים נגד המהפך הפרו ישראלי במדינות ארה"ב והשפעותיו האפשריות, החיוביות מבחינתנו על המשך העימות עם הפלסטינים.
אברהם בורג לא יעזור לקריירה של עצמו ובוודאי לא יעזור בפתרון הקונפליקט הנוכחי. מותר לכל מבקריו להנמיך את הטון ולסמוך קצת יותר על כושר העמידה של עם ישראל, שיוכל גם למתקפת יחסי-הציבור של יו"ר הכנסת.
