שתף קטע נבחר

14 שנות מאסר לחייל שניסה לנקום בערבים לאחר הלינץ' ברמאללה

דני טיקמן, בן 22, פתח באש אוטומטית ממכונית נוסעת לעבר מזללות ברחוב יפו בחיפה לאחר הלינץ' בשני חיילי צה"ל ברמאללה. אזרח ערבי נפצע קשה ושלושה יהודים נפצעו קל עד בינוני. השופטים קבעו כי "אין לראות באירוע הלינץ' צידוק למעשיו. גם אם תחושת הנקם מוצדקת, הסמכות להעניש מסורה לממשלה בלבד"

בית המשפט המחוזי בחיפה גזר אתמול (ד') 14 שנות מאסר על דני טיקמן, בן 22 מקריית ים, שהורשע בארבעה ניסיונות רצח של ערבים. טיקמן שירה על עוברים ושבים ב-21 באוקטובר 2000, כנקמה על הלינץ' שבוצע בשני חיילי צה"ל ברמאללה.
טיקמן שירת אותה עת בבסיס צה"ל בחיפה. הוא לקח נשק מנשקיית הבסיס ונסע עם חברו, פליקס מילנר, שמשפטו טרם הסתיים, לרחוב יפו בעיר התחתית בחיפה, שם מצויות מסעדות רבות ובתי עסק שבבעלות ערבים.
כשהשנים הגיעו למקום, ירה טיקמן ממכונית נוסעת לעבר חנויות הומות אדם צרור ארוך של כדורים מנשק אוטומטי. כתוצאה מכך נפגעו 4 אזרחים, אחד מהם, ערבי ישראלי, נפגע באורח קשה. שלושה יהודים נפצעו קל עד בינוני. כמו כן ניזוקו בתי עסק ורכוש.
הנאשם הודה בראשית חקירתו בביצוע הירי. בית המשפט קבע כי טיקמן ביצע את המעשים המיוחסים לו מתוך כוונה לגרום למותם של ערבים.
הסניגור, עו"ד מנחם רובינשטיין, ביקש מבית המשפט להתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה וציין כי מדובר באדם צעיר, בעל אופי בלתי יציב, שפעל תחת השפעת אלכוהול ובנסיבות בהן הושפע מאירועי הלינץ' ברמאללה.
השופטים חיים ביזם, שושנה שטמר ורון שפירא, ציינו בגזר הדין כי "העובדה שבאירוע זה נפגעו רק ארבעה אנשים תמימים ושהפגיעה לא היתה קטלנית, הינה פרי יד המקרה בלבד. הנאשם ירה לעבר חנויות הומות אדם מחסנית שלמה של כדורים מנשק אוטומטי, ורק בדרך נס לא נפגעו רבים יותר".
כמו כן הוסיפו השופטים בגזר הדין: "אין בידנו לקבל את הטענה כי יש לראות באירוע הלינץ' ברמאללה צידוק למעשיו של הנאשם, או עילה להקל בעונשו. במדינה ריבונית, הגוף היחיד המוסמך לנקוט צעדים נגד מי שפוגעים בחיילי צה"ל או באזרחי המדינה, הוא ממשלת ישראל, באמצעות הארגונים המופעלים על ידה על פי החוק. גם אם תחושת הנקם מוצדקת, הסמכות להעניש מסורה לממשלה בלבד".
השופטים הוסיפו עוד, שירי כלפי אזרחים שלווים, רק מהסיבה שהם נמנים עם קבוצה לאומית זו או אחרת, מחייב ענישה הולמת של בית המשפט, כדי שיובהר שבמדינת חוק אין להכיר ואין לאפשר ניסיון לפגוע באדם כלשהו, רק מפני שהוא נמנה עם קבוצה לאומית זו או אחרת. "בנסיבות אלה, חובה על בית המשפט לגזור עונש שיבהיר כי מי שסבור שמותר לו לקחת את החוק לידיו ולצאת ולפגוע באזרחים שלווים, אך ורק מהטעם שהם נמנים עם קבוצה לאומית מסויימת וכי מותר לו לנקום באותם אזרחים בגין פגיעות שפוגעים אוייבי המדינה באזרחיה, אחת דינו - להענש בחומרה".
עם זאת ציינו השופטים כי כי הם הביאו גם לידי ביטוי בגזר הדין שיקולים שיש בהם להקל עם הנאשם, אדם צעיר שעלה לארץ ממדינות חבר העמים ועשה מאמץ להיקלט בחברה, לרבות על ידי התגייסותו לצה"ל. השופטים אמרו כי לנאשם אין עבר פלילי והוא לא נמנה עם ארגון אלים כלשהו וכן לא היה פעיל במסגרת מאורגנת, שמטרתה לפגוע בערביי ישראל. כמו כן הם הבהירו שלאחר המעשה חזר הנאשם, ביוזמתו, לבסיסו. מסר את נשקו והסגיר עצמו. "מדובר בצעיר, בן יחיד להוריו, שבפרץ אחד של רגשות ביצע את העבירות בהן הורשע. אין מדובר בעבריין מעצם טיבעו, אלא בצעיר בעל אישיות בלתי בשלה, שביצע מעשים חמורים, עליהם הוא מתחרט, כפי שיכולנו להתרשם מדבריו".
השופטים גזרו עליו, מלבד עונש המאסר בפועל, גם שנתיים מאסר על תנאי.
הסניגור אמר כי מדובר בעונש חמור מדי ובכוונתו לערער על הכרעת הדין וגזר הדין בבית המשפט העליון.

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים