הזמר בעל לב הזהב

יוסי עדן, מנהל חשבונות מפרדס כץ, הוא זמר בעל לב זהב. יש לו מעריצים רבים, והוא עונה לכל אחד ואחד מהמכתבים שהם שולחים לכתובתו האישית. קשה להיות זמר בכי תורכי. סיפור חייך חייב להיות קורע לב, אין סיכוי שתוזמן לתוכניות אירוח בטלוויזיה, לא תמכור אלבומים רבים, ואחרי כל הייסורים האלה אתה צריך לצפות בלב שבור בקלות הבלתי נסבלת בה מצליחנים מבית הלורדים של הגל הים-תיכוני נהנים ממנעמי החיים וממלאים את כיסיהם ביוקרה ובכסף. לפני שבוע יצא תקליטו השביעי של עדן, "חוזר למציאות". אחרי ארבע שנות פעילות עדן מצהיר כי יש אפשרות שיפרוש מהמוזיקה ובלבד שלא ימיר את דת הבכי לדת המוזיקה הים-תיכונית.

עדן, בן 25, הוא בחור עם עיניים טובות ודיבור רך שיכול להמיס כל התנגדות בלב ערל. ממש כמו יוסי סיאס, הוא החל את פעילותו הציבורית כשדרן רדיו הלוחש מילות אהבה ברדיו הפיראטי- "גלי הים התיכון", שנסגר לאחרונה על ידי המשטרה. עבודתו כשדרן השפיעה עליו לדבר כמעט בכל שיר שלו. לא מדובר בראפ עצבני, אלא בדיבור שקט ודרמטי, ולפעמים, כמו בשיר "וידוי של אהבה" מאלבומו האחרון, הוא רק מדקלם את מילותיו על רקע ליווי מוזיקלי.

- מדוע אתה מדבר כל כך הרבה בשירים שלך?

"אנשים אוהבים לשמוע את הקול שלי, 'יש לך קול עדין' הם אומרים לי, ואני אוהב לתת שירות לאנשים. 'וידוי של אהבה' לדוגמה, הוא המשך לשיר 'המכתב' מהתקליט הראשון, בו הצעתי לבחורה לקרוא את המכתב שלי, אבל לא סיפרתי מה יש במכתב, אז עכשיו אני מגלה לה".

מכיוון שעדן מעולם לא הופיע או הושמע בכלי התקשורת, מעריציו לא ידעו מראש מה שם האלבום החדש, ואי הוודאות הזה הוליד גל של שמועות וניחושים. מיום יציאת האלבום בשבוע שעבר, קיבל עדן מכתבים רבים המתעניינים בפשר השם "לחזור למציאות". השמועות דיברו על כך שהוא מתכוון לפרוש מעולם המוזיקה, אחרים טענו שהוא מתכוון לחזור בתשובה כמו האב הקדמון עופר לוי.

- אז אתה פורש?

"האמת, יכול להיות שאפרוש. המשפחה לוחצת עלי לחשוב על העתיד שלי. אולי אלך ללמוד, אולי אפתח עסק, תלוי בתגובות של המעריצים, הם דווקא שולחים לי מכתבים ומתחננים שלא אפרוש. תראי מה קרה לאבי ביטר: היה כוכב, קיבל חרדה והתאכזב מהקהל הבוגדני. זאת הסיבה שעופר לוי עזב, הוא עמד ליפול ולכן עזב".

- כל אלבום חדש שלך מלווה בשמועות. זה מכוון?

"לפני שהדיסק 'נכנע לאהבה' יצא, באמת החלטתי לפרוש ולחפש אהבה. פעם אחרת יצאה עלי שמועה שנהרגתי. היה אפילו שדרן אחד ב'רדיו גל' ששאל אותי: 'נו אתה מרוצה שהרגת את עצמך?'. הוא לא מבין שאמא שלי נבהלה כששמעה את זה, היא גם לא השיגה אותי בטלפון כי הייתי בהופעה בחיפה".

עדן רצה להיות בעצם כותב שירים, אבל הפך לזמר בעל כורחו. "אני אוהב לכתוב שירים, זה כל החיים שלי. התחלתי לכתוב בגיל קטן והצעתי את השירים לכמה זמרים, אבל הם לא רצו לקחת אותם, אז החלטתי לשיר אותם בעצמי", הוא מספר. בינתיים, עדן אוסף ומתעד בחריצות כל פריט הקשור לקריירה האמנותית שלו. יש לו קלסרים מסודרים בהם מתוייקים מכתבי מעריצים צבעוניים ומקושטים בציורי לבבות. הוא גם אוסף תמונות שלו עם מעריצים וקטעי וידיאו מצולמים שלו.

- איך אתה משיג תמונות שלך עם מעריצים?

"אני מבקש ממנו עותק של תמונה מכל מי שבא להופעה ומצלם אותי. המעריצים יודעים שאני רוצה תמונות שלי, אבל מכתבי מעריצים אני הכי אוהב. אם תהפכי את המיטות בביתי, תראי מגירות עמוסות במכתבים".

- מה המעריצים מוצאים בך?

"אני מבין אותם וכותב להם שירים. יש שמועה שאני אוהב לעזור. גם אני גדלתי בלי אבא מגיל שנה. מכירים אותי דרך סיפורים מפה לאוזן בשכונות עוני ובפנימיות. יש לי שיר על אבא שעזב את הבית, והבן שואל, למה עזבת את אימא? עד שיום אחד האבא חוזר. יש לי שיר על שמספר איך ילדה מבקשת מאביה לא לגעת בסמים. כתבתי לילדים של הפנימיות שיר – ב'לילות חולם על אימא'".

- למה שלא תשיר שירים ים-תיכוניים כמו ליאור נרקיס?

"לא רוצה לשיר ים-תיכוני. הזמרים שלהם שרים מהבטן ואנחנו שרים מהגרון, מהנשמה, מהרגש. גם לבכי יש קהל ואני לא עוזב אותו".