ארצות הברית: איוואן דמיאניוק יגורש לאוקראינה

שופט פדרלי בקליבלנד, אוהיו, שלל שלשום (יום ה') את האזרחות האמרקינית של איוואן (ג'ון) דמיאניוק וציווה עליו להחזיר בתוך עשרה ימים את דרכונו האמריקני ואת תעודת ההתאזרחות שלו.

השופט, פול מאתיה, קיבל את טענת משרד המשפטים, כי דמיאניוק היה שומר ("ואכמן") חמוש במחנות ההשמדה מיידאנק, סוביבור ופלוסנבורג, אחרי שעבר אימונים במחנה טראבניקי.

השופט מאתיה קבע, בין היתר, כי בסוביבור "תרם דמיאניוק להליך השמדת אלפי יהודים, צוענים ואחרים בתאי הגז". השופט ציין, כי דמיאניוק היה שותף ל"מבצע ריינארד", שם הקוד להשמדת יהודי פולין, וכי במחנה טראבניקי קיבל תשלום וחופשות עבור פעולותיו.

השופט קבע, כי בתום המלחמה שיקר דמיאניוק ביודעין לארגון הפליטים הבינלאומי: "לוועדת העקורים" שהקימה ארה"ב אחרי המלחמה לפתרון בעיית הפליטים: ולשלטונות האמריקניים. לכל אלה הוא מסר פרטים כוזבים על אודות עברו. בכך השיג דמיאניוק במרמה את אישור ההגירה לארה"ב ואחר כך את תעודות התאזרחות ודרכון אמריקני.

משרד המשפטים האמריקני יפתח עתה בהליכים לגירושו של דמיאניוק מארה"ב לאוקראינה, אבל יצטרך להתמין עד לשמיעת ערעור, שאותו מתכוונים להגיש עורכי דינו של דמיאניוק ומשפחתו. בעוד חודש וחצי יהיה דמיאניוק בן 82.

זוהי הפעם השניה שארהב שוללת את האזרחות לדמיאניוק. הוא איבד את האזרחות האמריקנית ב-1982, אחרי שנמצא אשם כי היה "איוואן האיום" הנודע לשמצה במחנה המוות טרבלינקה. באוגוסט 1986 הוסגר לישראל, וביולי 1987 נפתח משפטו.

ב-25 באפריל 1988 נמצא אשם בכל סעיפים האישום שיוחסו לו ושלושת השופטים גזרו עליו גזר דין מוות.

דמיאניוק ערער לבית המשפט העליון וטען כי היתה טעות בזיהוי – וכי לא היה כלל במחנה טרבלינקה. ב-29 ביולי 1993 פסקו פה אחד חמשת שופטי בית המשפט העליון – הנשיא מאיר שמגר, אהרון ברק, יעקב מלץ, מנחם אלון ואליעזר גולדברג – כי דמיאניוק זכאי מחמת הספק בזיהויו. פחות מחודשיים לאחר מכן, ב-22 בספטמבר 1993, הוא גורש לארה"ב, ושם הוא קיבל בחזרה את אזרחותו.

משרד המשפטים האמריקני המשיך בחקירה נגדו ומצא כי דמיאניוק שיקר בבקשותיו לקבל תעודת הגירה לארה"ב: הוא לא גילה כי היה "ואכמן" ושותף למותם של רבבות יהודים בשלושה מחנות השמדה בפולין, וטען כי בין השנים 1937 ל-1945 היה נהג ופועל. התביעה הציגה בבית המשפט מסמכים שונים, המחזקים את טענותיה.

עורכי דינו של דמיאניוק טענו כי דמיאניוק שירת בצבא הרוסי וכי היה אסיר מלחמה אצל הנאצים, ולא "וכאמן".

בהחלטה המשתרעת על פני 96 עמודים נימק השופט מאתיה את החלטתו לקבל את כל המסמכים כאותנטיים.

אד נישניק, חתנו של דמיאניוק ודובר המשפחה, כבר הודיע אתמול כי המשפחה תערער: "אנו סבורים כי השופט עשה טעויות משפטיות רציניות בפסיקתו. הוכחנו כבר במקרים קודמים בעבר כי נעשו שגיאות שיפוט נגדנו, ונוכיח זאת שוב".