עורכי דין כחול-לבן: מראית עין של הצלחה

"הגעתי הביתה בערב, פתחתי טלוויזיה, ראיתי את עובדי בגיר ואמרתי לאשתי שבמדינה הזו יש שני סוגים של ישראלים. זה קשה, במיוחד שבמשרד שלי החגיגה לא נגמרת. יש עבודה בפול-ווליום ויש תחושה שצריך להצניע את העניין. במצב של היום לא נעים להתרברב", מספר אחד מעורכי הדין העומדים בראש משרד מסחרי מוביל.

הדברים מייצגים מיעוט קטן ומבוסס מקרב עורכי הדין. רובם, יש לציין, הושפעו באופן ישיר מהמצב הכלכלי. מבדיקה שערכה חברת דן-אנד-ברדסטריט עולה, כי בישראל יש כ-25 אלף עורכי דין - מתוכם רק 2,091 מועסקים ב-87 המשרדים המובילים בישראל, שמצליחים לצלוח את המיתון.

מקצצים

אבל גם במשרדים הגדולים נאלצו חלק מעורכי הדין השכירים להסתגל להקפאת שכר או לקיצוץ במשכורת. במשרד י. גרוניצקי, המשרד התשיעי בגודלו בארץ המעסיק כ-50 עורכי-דין, פיטרו מספר עורכי-דין צעירים ממחלקת ההיי-טק. המשרד המסחרי אפרתי-גלילי, המתמחה בתחום המסחרי ובהיי-טק, הודיע באוקטובר ל-50 מעובדיו על קיצוץ של 20% משכרם. משרדים אחרים צמצמו שטחי משרד על מנת למנוע פיטורים, ובונוסים בוטלו או קוצצו. עם זאת, מצוקה זו מתגמדת לעומת מצבם של הדרג הבינוני-נמוך מקרב עורכי הדין. יש רבים במקצוע שמחפשים עבודה, וכאלה שמועסקים במשרדים קטנים ובינוניים אך חשים כי משרתם נמצאת בסיכון ממשי. למרות זאת, קשה לסחוט מעורכי-דין דיבורים על מצוקה: הם מקנים חשיבות רבה לתדמית, ומנסים להתחמק משיחות על משבר בעקבות המיתון. העיקר, לדבריהם, הוא להמשיך לשדר מראית עין של הצלחה. חלק מהמשרדים הרחיקו לכת ושכרו משרד יחסי-ציבור, על מנת להגדיל את היקף הפעילות.

סבלו מהתפוצצות בועת ההיי-טק

שנת 2001 פגעה בכולם, והשאלה היא רק באיזו מידה. הנתונים משקפים זאת בצורה החזקה ביותר: בשנה האחרונה הוסמכו כ-3,000 עורכי דין חדשים, אך מספר עורכי הדין הרשומים בלשכה ירד בכ-1,000. המשמעות: רבים בחרו לא להמשיך ולעסוק במקצוע. מנתוני חברת ההשמה קודקס, שעובדת עם לשכת עורכי הדין, עולה כי במהלך החודשים מארס-דצמבר 2001 פנו לחברה כ-650 עורכי-דין שחיפשו עבודה, ומתוכם הושמו רק 39. משרד שהיה לו בסיס חזק בכלכלה הישנה, שנחשבה למיושנת בתקופת פריחת בועת ההיי-טק, לא ספג פגיעה קשה. בתעשיות הרכב, המזון והבנקאות אמנם מפטרים עובדים, אבל הפגיעה בענפים אלו קטנה יותר מהמכה שספג ענף ההיי-טק, והם מספקים תעסוקה רבה למשרדי עורכי-דין.

לעומת זאת, משרדים שנטשו את הכלכלה הישנה והתמקצעו בהיי-טק או במקרקעין ספגו מכה קשה. המשרדים הגדולים הצליחו באופן יחסי להסתגל במהירות למצב החדש, מאחר שיש בהם מגוון רב של התמחויות: אם ההיי-טק חלש, תמיד נשארה מחלקת הלטיגציה. לעומתם, משרד קטן - שלרוב מתמחה בתחום מצומצם - נאלץ להתמודד עם פגיעה קריטית.

עו"ד אילן שביט, שותף בכיר במשרד חיים צדוק, מספר שהוא מקבל מדי שבוע טלפונים ממשרדי עורכי-דין בינוניים המבקשים להסתפח אל משרדו. "אני מאמין בפירמות גדולות, שנותנות את כל השירותים ללקוח, עם התמחויות שונות", הוא אומר, "אני חושב שלמשרדים בסדר גודל קטן עד בינוני אין היום זכות קיום. להערכתי, עם הזמן ישארו בתחום עריכת הדין ה'סופרמרקטים הגדולים' וה'בוטיקים', משרדים שמתמחים בתחום מסויים".

עו"ד אלקס ארטמן, שותף בכיר בש. הורביץ - המשרד החמישי בגודלו ארץ - מספר שבשנה האחרונה גדל מספר עורכי הדין במשרד, ומסביר זאת בכך שהמשרד לא היה מושקע באופן מסיבי במקרקעין ובהיי-טק. "אבל אני מאמין שבשוק עורכי הדין כולו נרשמה פגיעה משמעותית", הוא אומר.

ניכר גם הבדל בין המשרדים בתל-אביב ומחוצה לה. רובם המכריע של המשרדים המובילים נמצא בתל-אביב, ואילו המשרדים הקטנים - במרכז ובפריפריה - מעסיקים 3-2 עורכי-דין, מתקשים להתקיים והיקף עבודה בהם ירד באופן מדאיג.

"המצב כרגע הוא בלתי נסבל", אומר עו"ד בן 32, "שפתח לפני כשנתיים משרד עצמאי בתחום המסחרי, "כבר תקופה ארוכה שלא פנו אלי לקוחות חדשים. לפני שנתיים לא הערכתי שהמצב ידרדר עד כדי כך". לדבריו, הוא נאלץ לפטר את המזכירה והוא עונה לטלפונים בעצמו. "אני מקווה שאני אצליח להחזיק מעמד. ייתכן ובקרוב אחפש עבודה נוספת כשכיר במשרד עו"ד, למרות שכיום קשה למצוא עבודה".

המיתון יוצר יתרון ללקוחות

המיתון יצר יתרון משמעותי ללקוחות המשרדים וחולשה של ממש לעובדים. משכורות השכירים, למשל, ספגו מכה קשה. "זה מעצבן איך המשרד שלי מנצל את המצב", אומר עורך-דין צעיר המועסק במשרד ידוע, "אומרים לי שהמצב קשה, ושאני צריך להגיד תודה שיש לי עבודה, ומבשרים לי שהשנה אין העלאות - למרות שעל כל לקוח שהם מטפלים בו יש להם הכנסה יפה מאוד, והשותפים לא פוגעים כמובן בשכרם. זה ניצול".

מנכ"ל דן-אנד-ברדסטריט, ראובן קובנט, מסר כי כל עורך-דין המועסק במשרדים הגדולים מייצג הכנסה של כ-1.1 מיליון שקל בשנה. אם משרד מוביל מעסיק בממוצע 65 עורכי דין, חישוב פשוט ידגים כי המצב לא ממש קשה בהם. במקביל, המיתון מקנה כוח ללקוחות. אם בתקופת שגשוג הרשו לעצמם במשרדים הגדולים להיות בררנים מאוד בבחירת לקוחות - הרי שהיום המצב שונה. גם המשרדים הגדולים נוטים היום לקבל לקוחות שבעבר לא רצו לטפל בהם, ובלבד שתיווצר הכנסה.

"היום לקוחות גם מכתיבים לי גם מי יהיה העו"ד במשרד שיטפל בתיק", מספר אחד השותפים הבכירים במשרד מסחרי גדול, במקביל, נגמרו הימים הטובים שבהם לא בדקו חשבונות. היום יש בקרה הרבה יותר חמורה על חשבונות, והם נבדקים בקנאות. הלקוח בודק אם לא חויב על מספר שעות גדול מדי, עומד על זכויותיו ודורש תנאי אשראי טובים יותר. עם זאת, הגלגל מתהפך לפעמים: בכל יום מוגשות בקשות פירוק כנגד עסקים, לרבות בקשות לכינוס נכסים - שמספקות עבודה למכביר למשרדים המתמחים בכך. בנוסף, ההרעה במצב הכלכלי גורמת לכך שחובות רבים אינם משולמים, עובדה שמאלצת את בעלי החוב לפנות לעורך-דין.

למרות הכל, ראש לשכת עורכי הדין, שלמה כהן, טוען שיש מקום לאופטימיות: "אני מעריך ששנת 2002 תהיה שנה של תחילת התאוששות בתחום".