ליזום, להכריע, ומהר

תפיסת ההפרדה על מהדורותיה השונות מהווה ביטוי קטלני למגמה שעוצבה באוסלו ב-1993: העמקת משאלות הלב של ישראל מחד, ושלהוב התקווה, ההקצנה והטרור הפלסטינים מאידך.

בדיקה נאותה של 38 השנים שחלפו מאז הקמת אש"ף, ושמונה וחצי השנים מאז החתימה על הסכמי אוסלו, מעלה שאי אפשר לפתור את בעיית הטרור הפלסטיני על ידי האופציה המדינית. את בעיית הטרור הפלסטיני, בראשות אש"ף/רש"פ אפשר לפתור רק באמצעות האופציה הצבאית: יוזמה התקפית, מערכתית, הכרעתית ומהירה (נוסח מלחמת ששת הימים), בבסיסי היציאה של הטרוריסטים, תוך שיקום כוח ההרתעה וריסוק התשתית המבצעית, הרעיונית, הלוגיסטית, הפוליטית, הפיננסית והתקשורתית של הטרור הפלסטיני. כך נוהגת ארה"ב מול הטרור האפגני והעירקי, כך נוהגות טורקיה ומצרים מול הטרור הכורדי והמוסלמי, וכך נהגו פרו וגרמניה מול טרור "הנתיב הנוצץ" ו"באדר מאיינהוף".

לעומת זאת, תפיסות ההפרדה ואזורי החיץ מבוססות על תגובה נקודתית ומגננה בזירת קורבנות הטרור, שנועדו לעקוף החלטה אסטרטגית נחושה. הפרדה חד-צדדית תחת אש הטרור, כמו נסיגה תחת אש, מקרינה חולשה, קוצר רוח וראות וייאוש. היא נתפסת כניצחון פלסטיני וכתגמול ותמרוץ הטרור.

תפיסת ההפרדה ואזורי החיץ נשענת על גורם השטח. ככל שמרחב ההתראה, משני צדי אזור החיץ והגדר, עמוק יותר, כן משתפרת אפקטיביות המערכת. ככל שמרחב ההתראה מצומצם (כפי שהוא בשטחי יו"ש), כן נחשפת ערוותה של תפיסת ההפרדה. לדוגמה, הטרוריסט שחדר לחמרה הפעיל את המערכת, אך העדר מרחב התראה אפשר לו להגיע לבתי היישוב לפני שחיילי צה"ל הגיעו ליישוב.

רצועת עזה מהווה דוגמה לכשל המבני של תפיסת ההפרדה ואזורי החיץ. ב-1999 הוקמה גדר מתוחכמת לאורך הציר שבין גוש קטיף לחאן-יונס. העדר מרחב התראה מהותי וצפיפות אוכלוסין גדולה הביאו לפירוק ונטרול הגדר. חללי "מוצב מרגנית" מהווים עדות לכישלון הקונספציה. דוגמה נוספת הייתה כאשר חוליית טרור ביצעה הטעיה בגדר ליד מעבר כיסופים, והרגה גשש שנזעק למקום. עשר חוליות דומות יגרמו לקריסת המערכת. גדר הפרדה ואזורי חיץ אינם מסוגלים להגן על שכונת גילה מירי שטוח–מסלול מבית ג'אלה, וודאי שלא מירי מרגמות וטילים. העתקת התפיסה למרחבי יו"ש תהיה הרת אסון, עקב היעדר מרחב התראה, הטופוגרפיה הנחותה של "הקו הירוק" וריכוזי האוכלוסין הצפופים.

הפתרון לבעיית הטרור אינו הקמת גדר ואזורי חיץ בין ישראל לבין הטרור הפלסטיני, אלא השמדת התשתית המזינה את הטרור.