מה המצב?

כמו ההוא מן המיתולוגיה, סיזיפוס, שגילגל במאמצים גדולים אבן ענקית אל ראש ההר, וזו התגלגלה שוב ושוב במורד, כך גם צה"ל וממשלת ישראל, שיצאו השבוע ל"מבצע מתגלגל": כולם יודעים שיום, שבוע, חודש או שנה, אחרי שיושמדו וייטחנו עד דק "תשתיות הטרור", יחזור הטרור הפלסטיני אל בתי-הקפה ותחנות האוטובוסים.

כבר למעלה מ-100 שנים שהטרור הוא חלק בלתי נפרד מחיינו בארץ ישראל: פעם, לפני שנות דור, קראו לו "פרעות", פעם אחרת קראו לו "מאורעות". בימים רחוקים הופעל הטרור באמצעות סכינים. היום, בחומרי נפץ. פעם, בחברון, קראו לקורבנות הרב אברהם יעקב והרבנית יינטה אורלנסקי. שלשום, בחיפה, קראו להם אביאל, עופר וענת רון. אבל זה אותו טרור. רק הקורבנות מתחלפים.

את הקריירה הצבאית וממילא הפוליטית שלו, בנה אריק שרון בעקבות המלחמה בטרור: פעם, לפני חמישים שנה, בימי יחידה 101, הוא רדף את מוסטאפה סמואלי שהטיל אימה על תושבי פרוזדור ירושלים. היום הוא רודף את יאסר ערפאת, שמטיל טרור על מדינה שלמה. אבל זה אותו טרור.

זה גם אותו טרור שאת תשתיותיו יצאנו להשמיד לפני 20 שנה בלבנון במחיר מאות קורבנות ישראלים. גם אז הציגו בפנינו מחסנים גואים על גדותיהם של נשק ותחמושת, אז גם עקבנו (למה נכחיש? והתמוגגנו מנחת...) אחרי המחבלים היוצאים מחוריהם וממאורותיהם וידיהם על ראשיהם.

אחרי שיחשפו ויתפסו את כל אמצעי הלחימה של הפלסטינים, וילכדו את כל המבוקשים, והארץ אפילו תשקוט ארבעים ימים, נחזור ונמצא את עצמנו בסערת דמים: חמישה מיליון יהודים נגד שלושה מיליון פלסטינים שמבקשים לקרוע, לטובתם, נתחי אדמה מארץ כואבת ומיוסרת.

ובינתיים, מגלגל אריק שרון את ה"מבצע המתגלגל". כבעל ניסיון הוא יודע שאין לו את כל הזמן שבעולם. כל שעה, כל יום שחולפים במלחמה זו, מקרבים את קיצה: העולם דופק על הדלת, ורק מי שלא יושב בלשכת ראש הממשלה בירושלים יכול להציע לתחוב את העולם למקום ההוא מאחורי הגב, למטה. שריקת הסיום תגיע מפי ידידינו האמריקנים, כנראה הרבה לפני המשוער. אנחנו מקלקלים להם את התכניות להצגה הבאה בעיראק.

שרון, כבר פעם שנייה, יוצא למבצע שרק הוא יודע, אם הוא יודע, את סופו. הוא צריך להיזהר שיאסר ערפאת לא ייצא גיבור העולם הערבי ואולי גם העולם כולו. כפי שזה נראה כרגע, בין שייצא בארון מתים ובין שייצא על רגליו, יהפוך ערפאת את התבוסה לניצחון ויורה, כמו עכשיו, להגביר את הפיגועים, כדי להוכיח לשרון - ולנו - שהטרור יימשך ונמשך גם אחרי שהושמדו "תשתיות הטרור".

אז מה מצבו הנוכחי של "מה המצב"? כרגע נלחמים ומתפללים לשלום היקרים לנו. אחרי המלחמה נחזור ונמשיך להתווכח באותו ריב אחים שנע בין "ארץ ישראל השלמה" לבין "שטחים תמורת שלום".