פלסטיק בשלושה ממדים

מכירים את המשקפיים האדומים-ירוקים המצחיקים, שבעזרתם זכינו לחוויה תלת ממדית בסרטים? בקרוב כבר לא יהיה צורך בהם. את התלת ממדיות אפשר יהיה לחוות על צג המחשב ואפילו על צג הטלפון הסלולרי.

זה לא עניין של עתיד רחוק - צגי המחשב שיכבשו את השוק יהיו גמישים, דקים, עמידים, ניתן יהיה לצפות בהם מכל זווית, ובעלי עוצמת תאורה גבוהה יותר מן המסכים של הדור הנוכחי. ועל כל אלה - הם יציגו תמונה תלת ממדית. בהמשך תשמש אותה טכנולוגיה גם לבניית מסכי טלוויזיה ענקיים, שבהם תמונות תלת ממדיות ממש יפרצו מתוך המסך אל המתבונן.

הפלסטיק חיכה 12 שנה

הצגים שעומדים לדחוק את כל סוגי המסכים המוכרים לנו יהיו למעשה מסכי פלסטיק. הפיתוח אינו חדש: 12 שנה עברו מאז פותח הפלסטיק המיוחד הזה, שהוא רב שכבתי, גמיש, וחזק. אבל המפתחים נזקקו לכל השנים הללו, כדי להפוך את אב הטיפוס שנוצר במעבדה למוצר בייצור המוני ובמחיר סביר.

הטכנולוגיה נקראת פולימר פולט אור ( (LEP). המסך בנוי משיכבה דקיקה של הפולימר, הנמרחת על זכוכית שקופה או על ציפוי פלסטי, יחד עם אלקטרודה שקופה. בקצה העליון של המסך משולבת אלקטרודה ממתכת. ברגע שמופעל שדה חשמלי בין שתי האלקטרודות פולט הפולימר אור. זמן התגובה הוא מדהים: פחות מאלפית השנייה, ולשינויי טמפרטורה אין כל השפעה על התהליך.

גם הקונטרסט (הפער בין גוון בהיר לכהה) מעולה: 1,000 ל-1 (לעומת 200 ל-1 במסכי LCD, המסכים הדקים של היום). מכיוון שצגי LEP פולטים אור בעצמם, יש להם קונטרסט חזק יותר, איכות הצבע גבוהה יותר, והצג מגיב מהר יותר לשינוי בתמונה. גם זווית הצפייה בהם רחבה יותר, והם קלים, דקים ויעילים יותר בניצול הסוללה.

הפולימר מגיע בצורת נוזל, ולכן גם קל לעצב אותו בכל תבנית ובכל צורה (למשל, מסכים עגולים או משולשים או להציב אותו על משטחים גמישים).

מתחילים במחשבי כף-יד

טכנולוגיית הפולימר הפולט אור נמכרת עתה לכל דורש. בעלת הפטנט, חברת קיימברידג' דיספליי טקנולוג'י (CDT) מבריטניה, אינה מייצרת מסכים בעצמה, אלא מוכרת רשיונות שימוש ליצרני מסכי טלוויזיה ומחשבים, וגם לייצרני צגים לטלפונים סלולריים. בשלב הבא מתכננים לשלב את הטכנולוגיה גם במשקפיים המיועדים למשחקי מציאות מדומה.

החזון הזה תלוי בהצלחה של המוצר הראשון, שיושק בחודשים הקרובים. יהיה זה מסך קטן יחסית, המיועד למחשבי כף-יד. אם יצליח, ימשיכו בפיתוח צגים גדולים יותר למחשבים, ובהמשך גם מסכי ענק לטלוויזיה.

התנופה הגדולה ביותר לטכנולוגיה של מסכי הפלסטיק הקטנים עם התצוגה התלת ממדית ניתנה באוקטובר האחרון, כאשר ענק הכימיה DuPont חתם עם CDT על הסכם לרישוי הטכנולוגיה לייצור מסכי פלסטיק. ההסכם מקיף בשלב ראשון מסכים קטנים לטלפונים סלולריים, למחשבי כף-יד ולמוצרי אלקטרוניקה קטנים אחרים, אולם הוא ניתן להרחבה בהמשך גם למסכים גדולים.

CDT חתמה עוד הסכם אסטרטגי עם חברת קוביון מגרמניה, שרכשה ממנה רשיון לייצור מסכים בטכנולוגיית LEP תמורת 25 מיליון דולר. קוביון תורמת להסכם את היידע שצברה בתחום החומרים הפלסטיים. היא החלה בייצור נסיוני בינואר 2002, במפעל שהקימה ליד מנצ'סטר בבריטניה, ועד סוף השנה היא אמורה לסיים את ההיערכות לייצור המוני. גם כאן המוצרים הראשונים הם מסכים למחשבי כף-יד ולטלפונים סלולריים, ורק בעוד שנה יוחל שם בייצור מסכים למחשבים.

שטיח של עדשות

במקביל סיים באחרונה צוות באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס לפתח שיטה ליצירת אשליה של עצמים הקופצים מן המסך. חברת קנסטה, סטארט אפ מעמק הסיליקון, מנסה גם היא לחסוך את הצורך בשימוש במשקפיים מיוחדים, כדי לצפות בסרטי תלת ממד. כאן מדובר בשימוש בשתי שכבות של פולימר, כאשר כל שכבה מספקת אחד משני הממדים של התמונה. התמונות עוברות ברצף - פעם דרך שכבה אחת ופעם דרך השכבה השנייה - במהירות רבה. עין הצופה קולטת את שני הרצפים, ומוחו יוצר מהם תמונה בעלת נפח.

העברת תהליך עיבוד התמונה התלת ממדית מן המשקפיים המגושמים אל המסך עצמו דומה, בעיקרון, לפיתוח מלפני שנתיים של חברת ויז'ואל לאבס הקנדית. זו פיתחה מעין מסך הבנוי ממאות אלפי עדשות זעירות, כשלכל אחת מהן אורך מיקוד שונה. בניגוד לקולנועים של היום, מקור האור הוא מאחורי המסך, וכשהוא עובר דרך שטיח העדשות מקבלים הצופים תחושה של תמונה תלת ממדית.

ויז'ואל לאבס מתכננת מסכי ענק, ומקווה לפתוח שוק חדש של סרטי תלת ממד, שיחזירו את הציבור מהקולנוע הביתי אל בתי הקולנוע.

למרות בשלות הטכנולוגיה, מומחים מעריכים כי רק בשנת 2007 יעבור שוק הצגים לכיוון החדש, ומנתח שוק של 100 מיליון דולר בשנת 2002 יגיע בשנת 2007 ל-2.5 מיליארד דולר. רק בשנה זו הוא יתחיל לנגוס בנתח השוק של מסכי LCD. שוק סרטי התלת ממד נאמד היום ב-60 מיליארד דולר, ובשנת 2005 אומדים שיגיע ל-130 מיליארד דולר.