ישראל לנאט"ו

מי מאתנו לא חולם בלילה על פיגוע התאבדות מוסלמי בארמון האליזה בפריז? מי אינו מייחל לאיזו אינתיפאדה קטנה בגרמניה? מי אינו רוצה לראות מכונית תופת פלסטינית במרכז בריסל, תקריות ירי באוסלו, התקפה חמושה על הפרלמנט בהלסינקי, חטיפת בני ערובה באתונה, -11 בספטמבר אחד גדול במערב אירופה?

חולני, הא? אבל תודו שבסתר לבכם, אתם או חלקכם, מקווים כי הטירוף המזרח-תיכוני הנוכחי יגיע גם לליבה של היבשת שאותה אנחנו אוהבים לשנוא ושונאים לאהוב. לא הייתי נדרש למשאלות לב אבסורדיות אלו לאחר שהות של שבועיים באירופה לולא עמדתי מקרוב אחר הלך הרוח הנושב לאחרונה מעבר לים התיכון.

האיחוד האירופי מחליט על הטלת סנקציות כלכליות על ישראל. בנורבגיה רק 10% תומכים בעניין הישראלי. בצרפת הופכים את ישראל לאויבת האנושות. בגרמניה קורא שר לשעבר להפסיק את "מלחמת ההשמדה נגד הפלסטינים" ושר לעתיד מבין ללבם של המתאבדים. בבלגיה מואשמת ישראל בפשעי מלחמה. בבריטניה סבור חבר פרלמנט יהודי כי ישראל היא מדינה "מצורעת". באיטליה מוקעת ישראל כמחרחרת מלחמה על ערש הנצרות. בפינלנד עורך שר החוץ את ההשוואה החביבה בין מדיניות ישראל בשטחים למעשי הנאצים במלחמת העולם. בדנמרק נשמעות קריאות להרחיק את ישראל ממשפחת האומות ולהוריד את מוצריה מן המדפים. בשוויץ, בספרד, באירלנד ובהולנד מוצגת ישראל כבריון של המזרח התיכון, מונהגת בידי פוליטיקאי שאינו אלא יצור כלאיים בין "סלובודאן מילוסביץ' וג'ינגיס חאן".

אירופה ה"ליברלית", ה"מוסרית" וה"נאורה" הכריזה מלחמת הכפשה על המדינה שעליה כפו הפלסטינים מלחמת טרור. היא אינה מתעניינת יתר על המידה בסיבות לקריסת פסגת קמפ-דייוויד. היא אינה מוטרדת מהנסיבות שהביאו לפרוץ האלימות. היא אפילו מבינה, אף כי לא מצדיקה, את מעשי הטבח של המתאבדים. זוהי אירופה החוששת כי תמיכה כלשהי בישראל תביא להתפרצות בקרב עשרים מיליוני המוסלמים המתגוררים במדינותיה השונות. אירופה החוששת לאינטרסים הכלכליים שלה בעולם הערבי. זוהי יבשת הסבורה כי מצבו של העולם ישתפר ללא מדינת ישראל. היא מסרבת בתוקף לקבל את הטענה כי היהודים הם אלה שעומדים היום בקו החזית מול אויב משותף. היום אנחנו, מחר הם? במערב דוחים את התפיסה הזאת כהזיה ישראלית-אמריקנית.

בימים האלה שוקד האיחוד האירופי על הכנת תבשיל שיעניק לעולם הערבי פרס על שנה וחצי של טרור מחריד. האיחוד מברך על "התוכנית הסעודית", ויש להניח כי אפילו ידרוש מישראל לקבל לתחומה כמה עשרות אלפי פליטים פלסטינים במסגרת "איחוד משפחות". אולם מה מוכנה אירופה להעניק לישראל? האם לא הגיעה השעה לדרוש ממנה לדאוג לביטחונה של מדינת היהודים?

וזו הצעתי: תתקבל ישראל כחברה מלאה בברית הצבאית של נאט"ו. חברות זו תחייב את כל המדינות האחרות לחוש לעזרתה בשעה של תוקפנות נגדה. במקביל, במקום לנשל את התוצרת החקלאית הישראלית מן המרכולים שלה, תציע אירופה לירושלים חברות מלאה גם באיחוד שלה. כך, כאשר היא מוגנת צבאית וחסינה כלכלית, תוכל ישראל לקחת ברצינות את היוזמות המדיניות של היבשת. כל הצעה אחרת רק תחזק את התחושה שהאירופים אינם מגיעים לשולחן הדיונים בידיים נקיות.

ואולי אז נפסיק להשתעשע בתסריט פרוע על ג'יהאד המשתולל לו ברחובות רומא, פריז ולונדון.