ועדה לבינאום הסכסוך

הענקת לגיטימציה ישראלית לוועדת החקירה של האו"ם משחקת לידי מחלקת המדינה ומקטרגינו הנוספים בוושינגטון, מחלישה את ידידינו בממשל האמריקני, מחזקת גוף אנטי-ישראלי בעליל, מכרסמת בריבונותנו ובתדמיתנו ההרתעתית, ומקדמת יעד מרכזי של הערבים – בינאום הסכסוך.

הנשיא בוש הבהיר כבר במערכת הבחירות בשנת 2000 את קרירותו כלפי האו"ם ואת התנגדותו למשלוח "כוחות שלום" אמריקנים לאזורי סכסוך. סגנו, דיק צ'ייני, תומך בפעילות חד-צדדית נגד איומי הטרור והטילים הבליסטיים, אם אירופה והאו"ם מסרבות לשתף פעולה. מזכיר ההגנה, דונלד ראמספלד, מתנגד למעורבות צבאית של ארה"ב או האו"ם בסכסוך הישראלי-פלסטיני.

הקונגרס אישר בעשור האחרון סדרת החלטות ותחיקות שגינו את האו"ם והשעו את הסיוע הפיננסי האמריקני, שהוא בלון החמצן של האו"ם. סקרי דעת קהל קובעים שהציבור האמריקני רואה באו"ם גוף עוין וכפוי טובה, הנהנה מהכנסת אורחים אדיבה ונדיבה, אך מעניק בימה לועידות (דרבן, למשל) ולגופים אנטי-אמריקניים, ותוקע מקלות בגלגלי הסנקציות נגד סדאם חוסיין. עמדות אלו מאפיינות במיוחד רפובליקנים ושמרנים, המהווים את בסיס הכוח הפוליטי של הנשיא בוש. הן אינן מאפיינות את ממסד מחלקת המדינה והעומד בראשו, פאוול, שהוא ידידו של קופי אנאן.

הסכמה ישראלית לוועדת החקירה של האו"ם תעניק גושפנקה לוועדת האו"ם לזכויות האדם, הכוללת את לוב, סוריה וסודן, שהן מדינות טרור לפי הגדרת הממשל האמריקני. 30% מהחלטות הוועדה ב-35 השנים האחרונות גינו את ישראל – שאינה יכולה לכהן בה – אך אין מגנים את הרשות הפלסטינית, מדינות ערב, אינדונזיה, קמבודיה, צפון קוריאה, קובה, סין וכו'. רק לחץ ואיום אמריקני "לייבש" את האו"ם גרמו לביטול החלטת עצרת האו"ם שהגדירה את הציונות כתנועה גזענית.

התנהגות האו"ם בפרשת ג'נין היא תוצאה ישירה של הססנות ישראל כלפי הרשות הפלסטינית (אויב? פרטנר? מלחמה? תאום ביטחוני?), של קבלת היוזמה הסעודית הקוראת לנסיגה מלאה ולמימוש זכות השיבה, של היוזמה הישראלית לכינוס ועידה אזורית/בינלאומית, ושל תמיכת הממשלה בהקמת מדינה פלסטינית.

מדינה ריבונית אינה מניחה לגוף זר – ובוודאי שלא לגוף עוין – להתערב בניהול ביטחונה הלאומי. בלגיה, רוסיה, נאט"ו, אנגליה, מצרים, טורקיה, גרמניה, איטליה, ספרד וארה"ב לא יעלו על דעתן לאפשר לוועדת או"ם לחקור את מלחמותיהן בקונגו, צ'צ'ניה, יוגוסלביה, אירלנד, ומול הטרור האיסלאמי, הכורדי, "באדר מיינהוף", "הבריגדות האדומות", הבסקים, הטליבן, עיראק, לוב, פנמה וגרנדה.

הצלחת האו"ם "לכופף" את ישראל בנושא ג'נין תזריק אדרנלין לוורידי הטרור הפלסטיני וחיזבאללה, ותהווה "מופע חימום" להצבת כוח או"ם באזור - משאת נפשם של הערבים (ראו תקדים לבנון). אמנם יהיה מחיר לדחיית האו"ם (אין לצפות לארוחות חינם), אך מחיר ההסכמה לוועדה יהיה כבד שבעתיים.