ביקורת דיסקים: אתם זוכרים את השירים

Avatar Records - Retrodelic Vibes (אוסף)

משבי רוח נוסטלגיים לכל חובבי הטראנס הפסיכדלי האנרגטי של פעם. ממסיבות הטבע המיתולוגיות, דרך המועדונים וכלה בגני חוגה ופסטיבל "תנו צ'אנס לטראנס" - הרוח העומדת מאחורי האוסף צופנת בחובה שכל איש טראנס יכול להזדהות איתו. אוסף המכיל כמות הגונה של טרקים שחלקם כבר הפכו לקלאסיקות בעולם הטראנס: X-dream עם “Do you Believe”, ”אינדור" (עופר דיקובסקי, אופוריה הידוע) עם “Sweet coming home" האגרסיבי, ו Chi A.D. עם "Liquid Neon Sky". מומלץ לחובבי הנוסטלגיה. ציון: 7.5. (Avatar Records)

My House in Monmartre (אוסף)

הפרנץ' האוס איבד במהלך השנים מקסמו, אבל למי שדאפט פאנק, "אייר" ו"קאסיוס", עדיין עושים לו את זה, האלבום הזה מומלץ. מסוגנן, אליטיסטי ומעוצב, עם הרבה ריח של יין וגבינות ועם כל ההשפעות שנמצאות במרווח שבין ברט בכרך, דאריק מיי ואפקס טווין. ובקיצור, יש בדיסק הזה להיטים של "אייר", "דאפט פאנק" (עם “High life” המצוין), "סופרפאנק", "פניקס" ועוד. רע זה לא יכול להיות. ציון: 8. (הליקון)

רוברט מיילס - Organic

לאנשים שעוד זוכרים את רוברט מיילס מ"Children" הקלאסי ו"Dreamland" הבלתי נשכח, מצפה חווית אמבייאנט וצ'יל אאוט ווקאלי באלבום חדש שלו, המכסה שטחים נרחבים בעולם האלקטרוניקה תוך שילוב של כלים חיים ותזמורת סימפונית. רוברט מיילס מצדיק את המוניטין שיצא לו עוד בשנת 94', כשיצר מוזיקת טראנס מתקדמת לתקופתה, תוך שילוב של כלים קלאסיים. עם צוות מיוחד של נגנים, זמרים וזמרות, וניסיון מוכח, מצליח רוברט מיילס להעביר רגש ותחכום, וזה לא מעט. ציון: 8. (פונוקול)

אטמוס - Most Wanted

אלבום סט חי של אטמוס, הדי-ג'יי השוודי הרב מעללים. הסט עצמו נע בין טרייבל-טקנו, דיפ טראנס, פול און ופרוגרסיב, ואין לאטמוס רגע דל, לא קרנבל או פסטיבל שיעצרו אותו בדרך לסיום הסט. כל כורי הפחם, מחפשי הזהב, קודחי הנפט, וישראגז (לא הליום),התכוננו לחפירות, קידוחים ואפילו קצת ארכיאולוגיה. עם זאת, מדובר בסט די משמים, שיושב שעה שלמה על הווריד ולא נותן מנוחה ליגעים. ציון: 6 (פונוקול)

סמית' אנד מייטי - Life Is

בבואם מבריסטול, הצמד הבריטי שפרץ גבולות לצד אמנים כמו טריקי, פורטיסהד, ורוני סייז, מצרף אליו אדם שלישי, MC בשם פיטר ד. רוז, במטרה להנחית אלבום ברייקביט-דראם-אנד-בייס-MC ג'אנגל מעניין, עם אלמנטים של צ'יל אאוט ואפילו קצת רית'ם אנד בלוז. אלא שהאלבום מתקשה להלהיב, למרות העניין והגיוון המוזיקלי. הוא אמנם נוגע פה ושם בנקודות מעניינות עם עיבודים מוזיקליים טיפה אקלקטיים, אך הוא לא ממוקד וחסר את האנרגיה הנכונה. ציון 6. (BNE)

אייל ברקן - On-Line

מלך הניצחונות חוזר. והפעם, הוא אפילו הצליח להפתיע. כמו בן טיפוחיו, יהל שרמן, אייל ברקן תמיד היה מזוהה עם סגנון קיטשי, אפילו ילדותי משהו, שכלל טרקים ידועים כמו "חולת נפש", "ויאגרה" ו"Good Morning Israel" בכיכובו של דידי הררי. עם זאת, האלבום החדש הוא מעניין, ואפילו נוגע פה ושם בפרוגרסיב עם השפעות סקנדינביות. ברקן לא נוטש את קהל המעריצים שלו ומעניק כמה רצועות ניצחונות, אבל באופן כללי מדובר באלבום אמן בוגר, מתחדש, ולא פחות חשוב (ואולי החסך שהפך את אייל ברקן למושא לעג בקרב קהילות הטראנסאווים ה"כבדים"), מוזיקלי. ציון: 7.5 (הד-ארצי ו- GMI)